איגוד תעודות הסל לבג"ץ: עצור את ההוראות החדשות ברפורמה - נעשו ללא סמכות

איגוד תעודות הסל הגיש היום (ה'), באופן חריג – עוד בטרם תום חג הסוכות, עתירה דחופה לבג"ץ למתן צווים על תנאי, צווי ביניים ובקשה לדיון שעניינם דחיית כניסת חלק מהוראות הרפורמה בתעודות הסל. זאת בעקבות מכתב ששלח סגן ראש רשות שוק ההון, יואב גפני.

המכתב מורה על שינוי בכללי ההשקעה של הגופים המוסדיים בתעודות הסל, והועבר מטעמו של גפני ב-20 בספטמבר, יום עסקים אחד לפני כניסת הרפורמה לתוקף.

איגוד תעודות הסל מעלה טענות כי המכתב של גפני נעשה ללא ביסוס ענייני וללא הליך מנהלי תקין כי היא נעשתה בחוסר סמכות, ולכן אין לו תוקף מחייב, זאת בשעה ש"בימים אלה לא מכהן ממונה ברשות שוק ההון".

על פי העתירה, נוצר "מצב קפקאי, הנובע מאי מינוי ממונה חדש על שוק ההון לאחר פרישת הממונה הקודמת ב-31 באוגוסט, כמו גם ממחלוקת בין שני גופים רגולטוריים – רשות שוק ההון ורשות ניירות ערך". באיגוד טוענים כי הסוגיות ברפורמה בתעודות הסל הושארו במכוון לשיקול דעתו של הממונה על שוק ההון, ומזכירים שכיום אין ממונה, כך שאין גורם המוסמך לפעול בהן. 

כל זאת מתרחש בעיצומה של כניסתה לתוקף של הרפורמה בתעודות הסל, שמועד תחילתה מיד לאחר חג הסוכות, ב-3 באוקטובר 2018. הרפורמה צפויה לשנות את המוצר הפיננסי הידוע כ"תעודות סל" ולהפוך אותו ל"קרנות סל" (בדומה למוצר הפיננסי הפופולרי בעולם - ETF).

בתעודות הסל מושקעים כיום בישראל עשרות מיליארדי שקלים, כ-41 מיליארד מתוכם על ידי גופים מוסדיים.

 

על פי ההסדר החקיקתי כיום, מוטלת מגבלת החזקה על גופים מוסדיים של עד 25% בהחזקת כל סדרת תעודות סל. בהתאם להנחיות שפרסם בעבר אגף שוק ההון, חישוב 25% אלו מבוצע תוך ספירת כלל יחידות תעודות הסל הרשומות למסחר, בין כאלו שהונפקו לצורך מכירתן לציבור ובין כאלו שטרם נמכרו.  

לכן מצוין בעתירה "כי אם לא יינתנו ההבהרות הנדרשות לגבי שיעורי האחזקה המותרים בכל הנוגע לקרנות הסל, הרי שעם כניסת הרפורמה לתוקף, יחויבו הגופים המוסדיים להתאים את שיעורי אחזקותיהם בקרנות הסל (שהיו קודם לכן תעודות סל), לשיעור נמוך דרמטית מהשיעור הקיים כיום לגבי תעודות סל, דבר שפירושו צפי מכירות בהיקף מינימאלי של 15 מיליארד שקל (וסביר כי בפועל גדול אף יותר)".

כמו כן מוסבר בעתירה כי היקף המכירה צפוי להיות גדול באופן משמעותי בשל שיקולים שונים של הגופים המוסדיים ובהם ניהול ההשקעות לטווח ארוך, צורך בטווחי ביטחון וכן בשל העובדה כי גם תעודות הסל יחויבו במכירת הנכסים בהם הם "מתכסים" לצורך השקעה בתעודות.

בהקשר זה מציין איגוד תעודות הסל בעתירה כי "משעה שיבוצעו המכירות, או אף אם רק תגובש תכנית למכירתן, הנזק הנגרם יהיה בלתי הפיך. מכירות בהיקף 15 מיליארד שקל אינן בגדר 'יו-יו' - ברצותך מושקע הכסף כאן וברצותך, יום לאחר מכן, מוחזר לשם". האיגוד מדגיש כי הבהרה בדיעבד שלא היה צורך לבצע את המכירות לא תועיל.

בעתירה מאיימות חברות תעודות הסל על השלכות קשות בכל הנוגע לביצוע המכירות ולמצב שוק ההון, תוך פגיעה רבתי בכספי חוסכים, עמיתים והציבור בכללותו. בעתירה מציין איגוד תעודות הסל כי "צפי מכירות העתק של קרנות הסל, אינו תוצאה שמישהו חפץ בה כחלק מרפורמת קרנות הסל. השינוי והשלכותיו לא נדונו כלל בדיונים סביב הרפורמה".

בצעד חריג, ביום שליחת המכתב של גפני ביקשה יו"ר הרשות ענת גואטה לשמור על הרציפות ולהציג פתרון ביניים "לבעייתיות הנובעת מכניסתו הקרובה של תיקון החקיקה לתוקף מיד לאחר חג הסוכות, ומקושי בקבלת החלטות ברשות שוק ההון עד איוש משרת הממונה".

מאיגוד תעודות הסל נמסר כי "האיגוד פועל כמיטב יכולתו להבטיח כי כלל לקוחותיו, גדולים כקטנים, לא יפגעו מהרפורמה החשובה והנכונה שיזמה הרשות לניירות ערך בשוק תעודות הסל, וכי הלקוחות יוכלו ליהנות מרציפות מלאה בהשקעותיהם בתעודות".

העתירה הוגשה על ידי עורכי הדין דודו זילר וסער פאוקר ממשרד עורכי הדין הרצוג, פוקס, נאמן ושות'.