מחכה לתשובה: ברקת מוביל במרוץ לראשות שוק ההון

בעולם אוטופי, אם היתה קיימת האפשרות לשרטט את הקווים של המועמד המושלם לנהל את רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, הדמות הזו היתה חייבת לכלול שלושה ממדים: הראשון, ניסיון מוכח ומוצלח בשוק ההון הישראלי בתפקיד ניהולי בכיר, הרי אין אפשרות למנהל כזה להצליח ללא היכרות עמוקה עם השטח. שנית, ניסיון מוכח ומוצלח באקדמיה, הרי הממונה הבא חייב להכיר ולהבין היטב את הבסיס התיאורטי כדי לנהל 1.6 טריליון שקל של נכסים פיננסיים השייכים לציבור הרחב. והממד השלישי, הלא פחות חשוב וייתכן כי הכי חשוב: ניסיון רגולטורי מוכח ומוצלח, שכן רבים שניחנו בשתי התכונות הראשונות, עת הגיעו לכס הרגולציה, לא מצאו עצמם, לא הבינו את הדינמיקה הפנימית והיחודית של מהגזר הציבורי, ולבסוף כשלו.

בדרך כלל יש צורך לוותר על אחד משלושת הממדים שכן העולם האמיתי מחייב פשרות. בורסת השמות שנחשפה ב"כלכליסט" בתחילת חודש ספטמבר כללה מועמד אחד – אחד בלבד – שבלט, דווקא כי הוא בעל שלוש התכונות שצוינו למעלה. המועמד הזה היה ד"ר משה ברקת, מי שכיהן בתפקידו האחרון כיו"ר ענקית הביטוח הפניקס ונחשב לאחד האושיות של שוק ההון הישראלי. אם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון, ברקת יחליף את דורית סלינגר ויהפוך לממונה על רשות שוק ההון.

ועדת האיתור למנהל רשות שוק ההון, בראשות מנכ"ל האוצר שי באב"ד, צפויה להמליץ על ברקת. ועדת האיתור, שבה היו חברים גם יו"ר רשות ניירות ערך לשעבר שמואל האוזר, וגבריאלה שלו, סיימה את עבודתה והעבירה את המלצתה לשר האוצר משה כחלון, שצפוי בקרוב לראיין את שני המועמדים הסופיים. המועמד הנוסף שנותר בתמונה לצד ברקת הוא בני שיזף, מי שכיהן כמשנה למנכ"ל הפניקס. לפי מקורבי כחלון, הוא אינו מכיר אף אחד מהמועמדים.

מאוניברסיטת קולומביה ועד ת"א

 

ברקת מאוד רוצה את התפקיד והוא גם מבין היטב את חשיבותו. בשיחה עם "כלכליסט" ערב חשיפת מועמדותו ב־3 בספטמבר, רמז ברקת שהוא מעוניין בתפקיד, שבעיניו הוא אחד החשובים במשק. קורות החיים שלו מדברים בעד עצמם ואין צורך להוסיף סגולות. ההשכלה: הוא בעל תואר בחשבונאות ובעל תואר דוקטור במנהל עסקים מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק. הוא גם בעל תואר שני במינהל עסקים (בהצטיינות) ותואר ראשון בחשבונאות וחקר ביצועים מאוניברסיטת תל אביב. עם סיום התואר השלישי, הוא שירת במשך כחמש שנים כחבר סגל, מרצה וחוקר בבית הספר למוסמכים במינהל עסקים באוניברסיטת דיוק. הוא גם חבר סגל ומרצה בכיר בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל־אביב. ברקת נחשב למומחה בניתוח דו"חות כספיים של תאגידים פיננסיים.

בגזרת הפיקוח הוא לא פחות מרשים: מנהל מחלקת התאגידים ברשות לניירות ערך והחשבונאי הראשי שלה ולפני כן בכיר במחלקת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל במשך כשבע שנים, שם היה אחראי על נושאי תקינה חשבונאית וביקורת דו"חות כספיים של בנקים. והניסיון בשוק הפרטי: יו"ר הפניקס, אחד הגופים המוסדיים הגדולים במשק אך גם כדירקטור בקבוצת דלק – בבעלות איש העסקים יצחק תשובה. הוא גם שירת כיועץ לחברות הקבוצה ובתפקידו הקודם היה מנהל פיננסים ואסטרטגיה ראשי בקבוצת תשובה. כעת משמש ברקת כנציג של אחד מבנקי ההשקעות הגדולים בעולם, ג'פריס. לא זכור מועמד לתפקיד הזה עם רזומה שכזה.

לכאורה, המועמדות של ברקת מושלמת. אלא שהמועמדות הזו עלולה לעורר סוגיה רגישה ביותר, שאף מאיימת להכשיל את המינוי: הקרבה לבעלי הגופים המפוקחים, בראש ובראשונה לתשובה, הבעלים של קבוצת דלק, שם כיהן בתפקידים רגישים ביותר. כמו כן, אחד התומכים הנלהבים במועמדות של ברקת הוא יאיר המבורגר, הבעלים של קבוצת הראל, מהגופים הגדולים בשוק ההון.

ברקת לא הגיש מועמדות לתפקיד אלא קיבל פניה מיו"ר ועדת האיתור באב"ד להתייצב ולהתראיין. יתרה מזו, בתחילת ספטמבר, דובר במסדרונות האוצר, על ברקת כ"מועמד של הגופים המפוקחים" אשר מבקשים פיקוח מרוסן ומחושב יותר אחרי שנים רבות של אקטיביזם רגולטורי של סלינגר שנתפס על ידי בכירי השוק כפרוע ומוגזם.

הקרבה לתשובה היא בלתי מעורערת. התפקידים שתשובה העניק לברקת מדברים בעד עצמם. אפילו כשסלינגר התנתה את מכירת הפניקס לקבוצה הסינית פוסון – עסקה שמעולם לא יצא אל הפועל – במינוי יו"ר דירקטוריון ישראלי, תשובה בחר שוב בברקת.

כמו כן בכל דיון על זיקות אישיות, ישנם כאלו הסבורים שההערכה הרבה שרוכשים תשובה והמבורגר לברקת איננה נובעת מחברות מוקדמת אלא מכישוריו המקצועיים. עם זאת, כמו תמיד, סוגיית הקרבה האישית רלוונטית רק לגבי שאלה אחת: האם ביום הדין ברקת יוכל להסתכל לתשובה או המבורגר בלבן של העיניים ולנקוט צעדים נגדם, או לבצע מהלכים המנוגדים לאינטרסים הרבים של אותם גופים מוסדיים.

חובת ההוכחה עליו

 

תזכורת קטנה: גם מינויה של סלינגר, שכיהנה אז כמנכ"לית חברת הדירוג מעלות, העלה תהיות האם היא תהיה מסוגלת ללכת נגד השוק והברנז'ה שלה. היא הוכיחה שכן, ובגדול. גם מינויה של חדווה בר למפקחת על הבנקים גרם ללא מעט הרמת גבות ולשאלה איך היא תתמודד עם הבוסית הקודמת והדומיננטית שלה בבנק לאומי – רקפת רוסק עמינח – ולבסוף, היא הוכיחה נאמנות רק לתפקידה.

אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש כאן סיכון, אפילו עבור הממנה, אם כי מחושב. אם מינויו של ברקת בסופו של דבר ייצא לפועל כפי שמצופה, כבר מהיום הראשון הציבור והתקשורת הכלכלית יבחנו אותו אך ורק לפי הפריזמה הזו. אם התנהלותו, החלטותיו והכרעותיו יעידו על הטיה לא פרופורציונית לטובת הגופים שמנהלים את החסכונות ואת הפנסיות של כולנו – הביקורת תגיע מהר והיא תהיה קשה. חובת ההוכחה תהיה על ברקת, ורק עליו.