משרד החינוך ניפח נתונים לצורך מצג שווא של הצלחה

משרד החינוך מציג נתונים סותרים על מספרי התלמידים בחינוך הטכנולוגי. המשרד מסר לכנסת נתונים נמוכים יחסית המעידים על קיפאון באחוז התלמידים בשנים האחרונות. זאת בעוד הוא מציג בספר תוכניות העבודה של הממשלה דיווחים על עליה במספר התלמידים בחינוך הטכנולוגי. כך עולה ממסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) שהזמינה ועדת החינוך בראשות ח"כ יעקב מרגי מש"ס.

על פי נתונים שמסר מנהל אגף מגמות מדעיות והנדסיות במשרד החינוך אהרון שחר לממ"מ בחינוך הטכנולוגי למדו בתשע"ח (18־2017) 155 אלף תלמידים, שהם 39.5% מתלמידי התיכון. זוהי עלייה של 4,000 תלמידים בשנה האחרונה ותוספת של 2.5%. עוד עולה מהנתונים ששיעור תלמידי החינוך הטכנולוגי מכלל תלמידי התיכון דורך במקום כבר ארבע שנים.

אלא שהמסמך של הממ"מ כולל גילוי מפתיע. מתברר שמשרד החינוך סימן את גידול מספר התלמידים בחינוך הטכנולוגי כיעד בתוכניות העבודה של הממשלה, כנראה בשל החשיבות של תחום זה למשק. הממ"מ כותב כי הנתונים שמסר לו משרד החינוך "אינם עולים בקנה אחד עם הנתונים שהציג המשרד בתוכניות העבודה של משרד החינוך".

במסגרת תוכניות העבודה של משרד החינוך הוא קבע מדד תפוקה של הגדלת מספר התלמידים בחינוך הטכנולוגי מ־156 אלף ב־2016 ל־158 אלף ב־2017. בדיווח על יישום תוכנית העבודה נאמר שמספר התלמידים בחינוך הטכנולוגי גדל בפועל ל־163 אלף ב־2017, כלומר הוא מדווח על עלייה קרוב של 7,000 תלמידים שהם כ־5%. בכך הוא מציג הצלחה הקרובה לכפולה מזו שעליה דיווח לכנסת. בעוד שהדיווח בכנסת מעיד על דריכה במקום זה שבספר תוכניות העבודה מלמד לכאורה על צמיחה ריאלית.

נתון מדאיג ביותר שנחשף במסמך הוא ש־72% מתלמידי המגמות התעסוקתיות הנחשבות לחלשות יותר ושבוגריהן משתכרים פחות הן בנות. רק 28% מתלמידי מגמות אלו הן בנים. לעומת זאת 59% מתלמידי המגמות ההנדסיות המובילות למשכורות גבוהות הם בנים ו־41% בלבד הן בנות.

המגמות ההנדסיות נחשבות למסלול הגבוה ביותר בחינוך הטכנולוגי וכוללות בין היתר הנדסת תוכנה, הנדסת מחשבים וביוטכנולוגיה. באמצע ממוקמות המגמות שכוללות הנדסת בנייה ואדריכלות, טכנולוגיות תקשורת ותקשוב וכן עיצוב. לנמוכות ביותר נחשבות המגמות התעסוקתיות, הכוללות ניהול עסקי, מערכות בריאות ותיירות ומלונאות.

שר החינוך נפתלי בנט. כמה לומדים בחינוך טכנולוגי | צילום: אוראל כהן, שאטרסטוק

כך לדוגמה, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 88% מבוגרי המגמות ההנדסיות זכאים לתעודות בגרות לעומת 43% מתלמידי המגמות התעסוקתיות. 82% מתלמידי המגמות ההנדסיות עומדים בדרישות הסף לבגרות של האוניברסיטאות לעומת 25% מתלמידי המגמות התעסוקתיות.

סקירת הכלכלן הראשי של האוצר מלמדת שבוגרי המגמות ההנדסיות צפויים להשתכר ב־17% יותר ממסיימי חינוך עיוני, בעוד בוגרי מגמות תעסוקתיות ישתכרו שכר נמוך ב־12% ממסיימי חינוך עיוני.

ממשרד החינוך נמסר כי הוא "מצר על הטעות שנפלה בדיווחי תוכנית העבודה. הנתון הרשמי אודות מספר הלומדים בחינוך הטכנולוגי נמסר למרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהיקפו הכולל עומד על 154,902".

ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו דרש לזמן דיון פגרה בוועדת החינוך, ולזמן את שר החינוך. זאת לדבריו "על מנת לוודא שלא זורמים דיווחים שקריים ממשרד החינוך לכנסת ולציבור. אמון הציבור בדיווחי הממשלה הוא חשוב מעין כמוהו ולא יעלה על הדעת שמשרד ממשלתי ישקר לוועדות הכנסת ולממשל. הגילוי המטריד לפיו על פי מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת משרד החינוך מציג נתונים סותרים על מספר הלומדים בחינוך הטכנולוגי בדיווחיו לכנסת ובתוכניות העבודה של הממשלה חייב להדליק נורה אדומה".