מדענית ושני מדענים זכו בנובל בכימיה על תהליכים אבולוציוניים במעבדה

פרס נובל בכימיה יוענק השנה לשלושה חוקרים מבריטניה ומארה"ב על פיתוח תהליכים אבולוציוניים במבחנה בקנה מידה מהיר, מחקרים שיש להם השלכות רבות במחקר, בתעשייה וברפואה.

מחצית הפרס תוענק לפרנס ארנולד (Arnold) מארצות הברית על פיתוח שיטה לייצור יעיל ומהיר של אנזימים באמצעות ברירה אבולוציונית במבחנה. ארנולד היא האשה החמישית בהיסטוריה הזוכה בפרס נובל בכימיה, והראשונה מאז זכייתה של עדה יונת ב-2009.

המחצית האחרת תחולק בין ג'ורג' סמית (Smith) מארצות הברית וגרגורי ווינטר מבריטניה על שימוש בנגיפים תוקפי חיידקים (פאג'ים) לייצור חלבונים, בהם נוגדנים של מערכת החיסון.

 

 

 

בשנה שעברה הוענק הפרס בכימיה לז'ק דבושה (Dubochet) מאוניברסיטת לוזן בשוויץ, יואכים פרנק (Frank) מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק ולריצ'רד הנדרסון (Henderson) מאוניברסיטת קיימברידג' באנגליה על פיתוח שיטות מיקרוסקופיות לקביעת מבנה תלת מימדי של מולקולות ביולוגיות כמו חלבונים. הזוכים פיתחו שיטה לדימות (imaging) של מולקולות אלו על ידי הקפאה מהירה ושימוש במיקרוסקופ אלקטרונים לצפות במולוקולות ברזולוציה אטומית.

כמו בכל שנה, הפרס בכימיה הוא השלישי בסדר הכרזת הזוכים. שלשום הודיעה הוועדה כי הפרס ברפואה יוענק לג'יימס אליסון מארה"ב וטסוקו הונג'ו מיפן על גילויים שהובילו לפיתוח תרופות חדשות נגד סרטן.

אתמול הוכרז כי פרס נובל בפיזיקה יוענק לשלושה מדענים על פריצות דרך בתחום הלייזרים: מחצית הפרס תוענק לארתור אשקין מארצות הברית שפיתח מלקחיים אופטיים המאפשרים לבודד ולחקור תאים ומולקולות, והמחצית השנייה לז'ראר מורו מצרפת ולדונה סטריקלנד מקנדה, שפיתחו שיטה לייצר הבזקי לייזר קצרים מאוד (כמה מיליוניות של מיליארדיות השנייה) וחזקים מאוד, בעלי שימושים במדע וברפואה. סטריקלנד היא האשה הראשונה שזוכה בפרס נובל בפיזיקה אחרי 55 שנים, והשלישית בהיסטוריה הזוכה בפרס הזה.

הפרסים עצמם מוענקים בכל שנה ב-10 בדצמבר, יום השנה למותו של מייסד קרן הפרס, אלפרד נובל. סכום הפרס הוא תשעה מיליון קרונה שבדי, קצת יותר ממיליון דולר אמריקאי בכל תחום.