השד האוטונומי: רוב המנהלים הבכירים מפחדים מבינה מלאכותית

מנהלים בכירים בסקטור הארגוני מפחדים מבינה מלאכותית, ומהשלכות שונות של אימוצה בחברות שלהם - כך עולה ממחקר מקיף שביצעה חברת אוקספורד אקונומיקס עבור IBM. המחקר, שכלל כ-5,000 מנהלים בכירים ברחבי העולם, מעלה שני גורמים עיקריים לאותו חשש: המחסור בעובדים בעלי הכשרה מתאימה לתפעול ופיתוח של כלי AI, והפחד מפני השלכות רגולטוריות שונות במקרי חירום.

נראה שהמנהלים לא מבינים כיצד פועלות מערכות בינה מלאכותית, וחוששים שיידרשו לספק נימוקים לפעולות שבוצעו לאור כלי AI תומכי החלטה, או שנעשו אוטונומית בידי תוכנות חכמות. לא פעם נדרשות חברות בורסאיות להסביר את השיקולים שמאחורי מהלכים שביצעו, בעיקר אם לא נשאו פרי - בפני בעלי מניות, שותפים ורגולטורים. מנהלים רבים - 60% מהמשיבים - טענו שבינה מלאכותית היא בגדר קופסה שחורה, ולא בהכרח ידעו לנמק את הצעדים שנעשו בהשפעתה. הצד הרגולטורי מטיל צל גדול, בהתחשב בדרישות להגברת שקיפות ארגונית שמופיעות באירופה ובארה"ב, ובמהלכי חקיקה כתקנות GDPR ואחרים. התקנה האירופית דורשת כיום שקיפות מקסימלית מצד הארגונים, כשאי-עמידה בכך עלולה להוביל לקנסות בהיקף של עד 4% מהמחזור השנתי של העסק.

המחסור בעובדים בעלי יכולות מתאימות הוא סיבה נוספת; מנהלים פשוט לא מוכנים להקצות את המשאבים הנדרשים לפיתוח יכולות AI או לתפעול כלי בינה מלאכותית בצורה רציפה.

האם באמת יש סיבה לדאגה?

אין כמעט היום חברת טכנולוגיה שלא מתהדרת בכלי בינה מלאכותית או בשירותים כאלה. בחלק מהמקרים אלה מוטמעים בתוך מוצרים קיימים כמו במקרה של אורקל, SAP או סיילספורס ומשמשים כאמצעי תמיכה לתפעול התוכנות שלהן. במקרים אחרים מדובר בשירותים שניתן להתאים מקומית לדרישות החברות או לספק אותם דרך שירותי ענן מרחוק. בעיית השקיפות שנוצרת דורשת השקעה נוספת בניטור פעולת של הכלים הללו, ובטווח הארוך לא ברור אם העלות הכרוכה בכך תשתלם לעסקים.

מערכות AI מסוגלות לבצע שורה ארוכה של פעולות עבור ארגונים - מאיסוף וקיטלוג מידע במסדי נתונים, דרך אינטראקציה עם לקוחות על בסיס בוטים, וכלה באספקת תובנות עסקיות מעמיקות וביצוע אוטונומי של פעולות שונות. המנהלים חוששים מכך שבמקרים רבים, יתכן שההיגיון מאחורי פעולות התוכנה יהיה נתון לשינויים והתאמות של גורמי צד שלישי, ולכן יתקשו להסביר מהלכים שבוצעו במקרי כשל שונים. 

ההטמעה של כלי בינה מלאכותית, החל מסייעניות קוליות או מערכות אוטומציה וכלה במערכות למידה עמוקה וניתוח נתונים, כבר מצאה לעצמה מספר נישות. אבטחת מידע, שירות לקוחות או ניהול סיכונים הם מהתחומים הבולטים. אבל למרות זאת בסקר ניכר הפחד של הבכירים מפני האימוץ שלה. אם לפני שנתיים רבים ששו להכריז שאימוץ AI היא מטרה חשובה, כעת מתברר שלמרות שיש כיום כלים שניתן לאמץ כשירות ענן - הדרישה להישענות על ספקים מחוץ לארגון בתחומים הרגישים האלה מעמידה את ההחלטה להטמיע את הטכנולוגיה בסימן שאלה.

ואולם, אין זה אומר שהבינה המלאכותית אינה מעניינת את ארגונים, והסקטור העסקי ממשיך לבחון, לאמץ ולפתח כלים אוטונומיים למיניהם. השיעור של מיישמי טכנולוגיות AI זינק ב-33% מאז 2016 ולפי נתוני המחקר, 82% מהארגונים שוקלים אימוץ של טכנולוגיות AI ברמות שונות. יותר מ-40% מהמשיבים בסקר רואים בבינה מלאכותית פלטפורמה אסטרטגית, ו-77% מהארגונים המצליחים בתחומם רואים בשביעות רצון הלקוח את הגורם החשוב ביותר שמעודד אימוץ כלי AI.

בינה מלאכותית זוכה גם להשקעות גדולות מצד ממשלות: בסין המטרה היא להצמיח את תעשיית הבינה המלאכותית שלה להיקף של יותר מ-150 מיליארד דולר עד 2030. גם יפן צפויה להשקיע 8 מיליארד דולר בתחום הבינה המלאכותית עד 2020. ההשקעות של ארה"ב במו"פ בתחום הבינה המלאכותית עלו ב-40% מאז 2015 ובאיחוד האירופי הודיעו על הגדלת תקציבי המחקר ופיתוח להיקף של 1.5 מיליארד יורו עד שנת 2020, זינוק של 70% בהשוואה לאשתקד. בסך הכל ההתחייבויות להשקעה בתחום מגיעות לכ-1.2 טריליון דולר בכל העולם אם מוסיפים גם את ההשקעות בשוק הפרטי ובקרנות ההון סיכון.