טים קוק: אל תאמינו למי שאומר שהוא אוסף את המידע שלכם לטובתכם

זללני המידע ודיאטת הפרטיות

"אני רואה בפרטיות כאחד הנושאים החשובים ביותר של המאה ה-21", אמר אמש מנכ"ל אפל טים קוק, בראיון ל-VICE. הוא לא בא להתראיין על רקע שערוריה תקשורתית או תכונה מהפכנית; קוק פשוט רצה להראות במה נבדלת אפל משאר חברות המדיה והטכנולוגיה בשוק. איך שקוק רואה את זה, האתגר עמו מתמודדת אפל בגבורה הוא איסוף מינימום מידע על משתמשים, וככל שנאסף - אגירתו נעשית בצורה אנונימית ובטוחה.

בד בבד עם איסוף כמות מינימלית של מידע, באפל עדיין מתיימרים ליצור עבור המשתמשים חוויה ייחודית בכל הפלטפורמות שלהם, וקוק מאמין שהחברה עושה זאת היטב למרות האתגרים. "אנחנו לא קוראים את המיילים וההודעות שלכם", אמר קוק. "אנחנו לא מנסים ליצור פרופיל מפורט של מידע עליכם, כדי לאפשר לחברות אחרות לקנות את האפשרות להפנות אליכם פרסום ממוקד"  - הוסיף ועקץ את המודלים של גוגל ופייסבוק.

"הנרטיב שחברות מסויימות מנסות לקדם, לפיו 'אנו חייבים לאסוף את כל המידע שלכם כדי לספק מוצר טוב יותר' - אל תאמינו לזה, מי שאומר לכם את זה מדבר שטויות", טען קוק וכיוון את החצים קצת יותר במדויק למתחרות. "המכשיר עצמו צריך לדעת עליכם, כי אנחנו מצפים מהמכשיר להיות חכם ולחשוב בשבילנו, אבל המידע לא צריך לצאת משם לשום מקום אחר".

כשנשאל קוק לגבי סין, הבהיר כי החוקים של הממשלה הסינית מאלצים את אפל לאחסן את המידע בסין אך לא לאפשר אליו גישה, והוא מוצפן מקצה לקצה בצורה שמונעת אפילו ממנו אישית מלגשת אליו. ועדיין, זע קוק באי נוחות כשהועלה העניין הסיני; אולי זו התפיסה הציבורית השגויה שמתישה אותו, או הזעם הקדוש והמוצדק על חברות כמו פייסבוק או גוגל שאוגרות כל כך הרבה מידע עלינו ומוכרות אותו לכל דורש, או אולי זו התזכורת שאפל גם אינה מושלמת -בייחוד בהקשר של סין.

לפני שאנחנו מכתירים מישהו מהסקטור הפרטי להיות אביר הצדק וזכויות הפרט, חשוב שניקח את המילים של קוק עצמו כלקח לחיים. אפל עושה מה שאנחנו משלמים לה לעשות, ונכון לעכשיו פועלת כמו כל חברה נסחרת ומגה-מצליחה. אפל אמנם מובילה בתחומי חדשנות, ממשק וחוויית משתמש, אך עדיין בעייתית בנושא בני אדם, הרצונות והצרכים שלהם. החל בדברים טריוויאלים יחסית כמו היעדר מינימום שיתוף פעולה עם הקהילה המקוונת ומוצרי קוד פתוח, דרך ההתעלמות מכל פלח השוק שלא מחזיק באמתחתו חודש שכ"ד של דירה בגוש דן כדי לרכוש את האייפון או המקבוק אייר החדש, וכלה בתנאי העבודה המחפירים של עובדי אפל בסין, שנכון לינואר השנה עדיין מתאבדים בשיעורים מדאיגים, למעשה כבר כמעט עשר שנים.

הפריצה לפייסבוק: מלכודת הצד השלישי

חמישה ימים לאחר שהודיעה פייסבוק כי יותר מ-50 מיליון חשבונות סוכנו במתקפת האקרים, 40 מיליון נוספים בבדיקה ועדיין לא ברור מה ההשלכה - מנסה החברה קצת להרגיע את הגזרה. אתמול טענה פייסבוק בבלוג הרשמי שלה כי "לא נמצאו ראיות" לשימוש לרעה באתרי צד שלישי עם פרטי החשבונות שנפרצו, אך למעשה אינה יכולה להיות בטוחה בכך.

הסיבה היא שמפתחי אתרים ואפליקציות צד שלישי יכולים להשתמש בערכות הפיתוח של פייסבוק, שסורקות ומוודאות שטוקן האבטחה (רכיב קוד המשמש לזיהוי המשתמש והרשאת גישה) תקין, או לא לעשות זאת ופייסבוק לא תוכל לדעת. במקרה השני, אין דרך לדעת בוודאות האם נפרצו חשבונות אלה באמצעות תכונת "התחבר עם פייסבוק" לאפליקציות והאם יסוכנו בעתיד. אפשר להגיד, להגנתה של פייסבוק, שהיא מנסה לעזור ומפתחת כלי שיבצע זיהוי ידני וסריקה של הטוקנים האמורים.

הבעיה היא שברעבונה למידע אישי עלינו, לפייסבוק לא היה תמריץ להיות יותר סלקטיבית בבחירותיה או לתגבר כראוי את מערך האבטחה שלה. לפיכך, כל אתר יכול להטמיע כפתור התחברות דרך חשבון פייסבוק או חשבון גוגל, ולהפיל על החברה הגדולה את האחריות למערך האבטחה. האתרים הקטנים לא צריכים להקים מערכת מאובטחת ויקרה משל עצמם, החברות הגדולות זוללות עלינו עוד מידע, המשתמשים חוסכים לעצמם עוד ניג'וס והקלדה - וכולם מרוויחים, אך האחרונים גם משלמים.

במאמר שפורסם באוגוסט האחרון, שיתפו מומחי מערכות מידע בנקודות תורפה של כפתור ההתחברות דרך פייסבוק. מחבר המאמר, ג'ייסון פולאקיס, חשף נקודה מפתיעה: גם אם מעולם לא השתמשתם בכפתור ההתחברות דרך פייסבוק, פרטיכם עדיין עשויים להיות בסכנה. באתרים רבים, עצם העובדה שנעשה שימוש באותו חשבון מייל שמקושר לפייסבוק למטרת יצירת החשבון באתר, מספיקה כדי לאפשר לגשת לחשבונכם עם פייסבוק - או במקרה הנוכחי, עם הטוקנים. המאמר מעורר חשש לגבי יכולת הפעולה המוגבלת של משתמשים במקרה של תקלה, אך הוא טורח ומציע גם פתרון - פשוט ככל שהוא גאוני - לבעיה: כפתור התנתקות.

כבר עתה מופיע כפתור התנתקות מפייסבוק באפליקציה, אבל כאן מדובר בהתנתקות אוניברסלית אחת מפייסבוק, כל ההתקשרויות הפעילות עם פייסבוק וכל החשבונות הפעילים. כלי כזה יכול לבטל את הפגיעות של משתמשים לאירוע כמו זה שאירע בשבוע שעבר - ומעניין אם פייסבוק תצליח להגיע בכוחות עצמה לאותה מסקנה, ולהרים את הכפפה.

מוח כוורת, גרסת העולם האמיתי

בעצם, מי בכלל צריך את פייסבוק, כאשר תקשורת ישירה בין מוחות יכולה להיות הרשת החברתית הבאה. חוקרים מאוניברסיטת סיאטל הציגו בשבוע שעבר את BrainNet - רשת התקשורת הראשונה בין מוחות: באמצעות פיתוח המבוסס על טכנולוגיית EEG ושליחת מסרים ישירות למוח על ידי TMS, מתאפשרת ההמצאה המדהימה, יש שיאמרו המבעיתה.

החוקרים בחנו את היכולת של רשת 'מוחות'- עם אנשים מחוברים אליהם, כמובן - לשתף פעולה ולבצע משימה. המשימה הייתה להשלים משחק הרכבה בסגנון טטריס. בחדר אחד ישבו שני נסיינים הרואים מסך עם קוביות ובתחתית המסך שורות הנדרשות להשלמה, ובחדר אחר נסיין או נסיינית הרואים רק את חלקו העליון של המסך - הקוביות ללא השורות - ומחכים ל'הוראות' כיצד כדאי לפעול.

הנסיינים הראשונים 'שלחו' מסרים לנסיינים המבודדים דרך EEG, אשר התקבלו בצד השני באמצעות פולסים אלקטרומגנטיים או "תחושת אור דולק", ולפי ה"אור" ידע כל נסיין אם יש להפוך / לא להפוך / להזיז את הקוביה. חמש קבוצות של שלושה נסיינים ונסייניות שיחקו שישה עשר סבבים של טטריס חברתי שכזה, בשיעור של 81.25 אחוז הצלחה. הטכנולוגיה כמובן עדיין בחיתוליה, אך בהתחשב בקצב התקדמות הטכנולוגיה בעשורים האחרונים, ניתן לצפות שתמשיך ותתקדם במהרה.

קצרצרים

1. אמזון העלתה את שכרם של עובדיה בארה"ב ואנגליה ל-15 דולר בשעה החל מהראשון בנובמבר. החלטה נהדרת של בזוס, אפילו הסנאטור ברני סנדרס מרוצה, וכולם קוטפים לייקים מכל הכיוונים אבל מהי הסיבה האמיתית? מסתבר שישנן כמה, ובעיקר הכלכלה. עם אחוזי אבטלה נמוכים היסטורית של מתחת ל-4% בארה"ב רגע לפני החגים, אמזון צריכה לשלוף ארנב מהכובע ואם אפשר, עדיף עוד 100,000 עובדים ולא מכרסם פרוותי קסום. "זה לא דבר חדש או יוצא דופן", הסבירה סילביה אלגרטו, מומחית לכלכלה ויו"ר מרכז לדינמיקת שכר ותעסוקה באוניברסיטת ברקלי. "זה קורה לעיתים קרובות במסגרת שווקי תעסוקה צפופים, ובייחוד לפני תקופת החגים".

אחרי שאלגרטו הרסה את המופע וגילתה לנו איפה החוטים, אפשר גם להזכיר את שאר הפרטים: כמו למשל שאמזון נמצאה בעיצומו של קמפיין לחץ תקשורתי שחירב לה את התדמית והייתה חייבת לפעול, או שעכשיו הורד ממנה הלחץ לשפר גם את תנאי התעסוקה של העובדים, או שהעלאת השכר לא תקפה לאף אחד מהנהגים שאינם נחשבים עובדי החברה, וגם לא תגיע לעובדיה של אמזון ברחבי העולם. בסופו של דבר מדובר בשיקול תדמיתי-כלכלי, כך שאם בזוס רוצה פרס על פילנתרופיה הוא יצטרך להתחיל לפעול בצורה, נו, פילנתרופית.

2. קוינבייס, הסטארט-אפ שבבסיסה של טרפת הקריפטו, עומד להגיע לשווי של שמונה מיליארד דולר. שווי החברה צמח כך בשל במסגרת עסקה שביצעה לאחרונה, מה שיהפוך אותה לסטארט-אפ בעל שווי מרשים ובתוך כך, יוסיף יוקרה לא מבוטלת לכלכלת הקריפטו השנויה במחלוקת. ההערכה של קוינבייס בוצעה טרם הרוויחה החברה מיליארד וחצי דולר בקיץ 2017, שאז הייתה עשויה לגדול. טרם ההצעה הנוכחית, ניסיונותיה של קוינבייס לקבוע את שווייה על שמונה מיליארד נתקלו בלא מעט גבות מורמות. אם המכירה המסתמנת מעידה על טרנד כולל בכלכלת הקריפטו, ייתכן שהגיע הזמן לנער את האבק מהכרטיסיות ולהתכונן להסביר שוב לכולם מה זה, בעצם, קריפטו.

3. קליפורניה רוצה שנישאר בני אדם, או שלפחות נספר לאחרים אם אנחנו לא: יומיים לפני החוק החדש לניטרליות רשת שעבר בתחילת השבוע ונמצא בעיצומו של מאבק משפטי, חתם המושל ג'רי בראון על חוק הדורש שבוטים יידרשו לספר למשתמשים כי הם מדברים עם תוכנה. בוב הרצברג, סנאטור מקליפורניה ותומך נלהב של החוק מצא בינתיים פתרון מעניין לקידומו ברשת. לאחר שהיה קורבן להתקפת בוטים בעצמו, יצר בוט משל עצמו בשם "בוט הרצברג" כדי להילחם בתופעה. בקורות חייו בטוויטר הוא מצהיר: "אני בוט. חשבונות כמו שלי נועדו להונות ולנצל משתמשים ברשת, אבל בניגוד אליהם אני כן לגבי היותי בוט".