האקדמיה החדשה של בנט: יותר אוּמָת ההייטק, פחות עם הספר

נתוני מספרי הסטודנטים שמפרסמת היום (ה') המועצה להשכלה גבוהה מגלים בבירור: לטוב ולרע שר החינוך נפתלי בנט הצליח ליצור אקדמיה חדשה, כזו שמשרתת מאוד את אוּמָת ההייטק ופחות את התרבות וההשכלה הישראלית ואת עם הספר. כך עולה מנתונים שמפרסמת היום המועצה להשכלה גבוהה לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית החדשה ב-14 בחודש.

לראשונה היו בשנת הלימודים הקודמת (תשע"ח, 2017/18) יותר סטודנטים שלומדים הנדסה לתואר ראשון (34,700) מאשר סטודנטים שלומדים מדעי החברה 34,000. שיעור הסטודנטים הלומדים הנדסה, מתמטיקה ומדעי המחשב, כלומר מקצועות מוכווני הייטק ותעשייה, גדל מ-23.5% בתשע"ה (2014/15) ל-26.5% בתשע"ח, כלומר הם מהווים היום יותר מרבע מהסטודנטים.

תוצאות המהפכה הידועה יותר שיזם בנט בתחום הבגרות 5 נקודות במתמטיקה ואנגלית יורגשו במשק כנראה רק בעוד קרוב לעשור. המהפכה באקדמיה תביא תוספת משמעותית של מהנדסים ואנשי תוכנה שתצא לשוק העבודה החל מהשנה הבאה. הם אמורים בין היתר להחליף עולים רבים מברית המועצות לשעבר שהגיעו לכאן עם השכלה הנדסית ועומדים לפני פרישה.

סטודנטים באוניברסיטה העברית | צילום: גיא אסיאג

לימודי ההנדסה הפכו בשנת הלימודים קודמת (תשע"ח, 2017/18) למסלול הנלמד ביותר בישראל – 34,700 סטודנטים שהם 18.3%, לעומת 17% בתשע"ה. בתחומי המתמטיקה הסטטיסטיקה ומדעי המחשב חלה בתוך שלוש שנים עלייה מ-6.5% ל-8.2%. מדובר בעלייה מ-12,400 ל-15,600, כלומר תוספת של 26%.

בסך הכל 50,200 סטודנטים למדו בשנה האחרונה מקצועות מכווני הייטק ותעשייה - הנדסה, מתמטיקה ומחשבים. הם מהווים 26.5% מהסטודנטים לתואר ראשון,  כלומר יותר מאשר אחד לארבעה. כך הולכת ונוצרת בישראל אקדמיה מוכוונת השכלה טכנולוגית.

תוכנית תמריצים ללימודי מחשב והנדסה

יו"ר הועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת) פרופ' יפה זילברשץ אומרת ש"בזכות תמריצים בהיקף של מאות מיליוני שקלים הצלחנו להביא לשינוי אמתי במסלולי הלימוד בישראל – הרבה יותר לימודי הנדסה והייטק ופחות לימודים במסלולים שבהם המשק מוצף כמו משפטים ומינהל עסקים".

במינהל עסקים אכן נרשמה בשלוש השנים האחרונות ירידה מ-10,9% ל-9.7% ובמספרים מ-20,900 ל-18,400. במשפטים ירד מספר התלמידים מ-16 אלף ל-13,200, ירידה של של 17%.

המועצה להשכלה גבוהה אכן החלה להפעיל תוכנית תמריצים ללימודי מחשב והנדסה בהיקף של 700 מיליון שקל לחמש שנים. אלא שהסכומים הראשונים הועברו בשנה החולפת, כלומר נטישת מנהל העסקים והמשפטים והנהירה למדעי ההייטק החלה עוד קודם. היא נובעת כנראה ביחוד מהבנה של הסטודנטים שזה מה שהשוק מחפש. הכוונה של ות"ת להשקיע בתחומים אלה סכומים כה גדולים בשנים הקרובות תחזק כנראה עוד יותר את מעבר הסטודנטים להשכלה הטכנית.

בפועל את המחיר משלמים לא רק מינהל עסקים ומשפטים. משבר מדעי הרוח, שגרמה הופעת המכללות, נמשך כבר זמן רב ובשלוש השנים האחרונות נרשמה שם ירידה מ-7% ל-6%. רק לפני עשור אחד מכל עשרה סטודנטים בישראל למד מדעי הרוח (9.5%) ונראה שהולך ומתקרב המצב של אחד מ-20.

אל המשבר הוותיק של מדעי הרוח הצטרף בשנים האחרונות משבר מדעי החברה. שיעור התלמידים במדעי החברה צנח בשלש השנים האחרונות מ-19.6% ל-17.9%. במספרים זו יוצא ירידה מ-37,500 תלמידים בתשע"ה ל-34 אלף בתשע"ח, כלומר ירידה של 9%.