אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המוסדיים מוכרים מוצרי השקעה פאסיביים והציבור מסתער עליהם צילום: איי אף פי

המוסדיים מוכרים מוצרי השקעה פאסיביים והציבור מסתער עליהם

מתחילת השנה נרשמו פדיונות כבדים בתעודות הסל, מרביתם מהעוקבות אחר מדדי חו"ל. המוצר המקביל, הקרנות המחקות, דווקא מוביל באותה תקופה את הגיוסים לקרנות הנאמנות. הסיבה: המוסדיים מוכרים את תעודות הסל לטובת אלטרנטיבות זולות יותר

04.10.2018, 08:12 | רחלי בינדמן

תעשיית קרנות הנאמנות מגלה סימני התאוששות לאחר שבעה חודשי פידיונות קשים. לפי נתוני בית ההשקעות מיטב דש, הקרנות סיימו את ספטמבר עם גיוסים של 105 מיליון שקל, כשברקע תשואות גבוהות שהשיגו קרנות הנאמנות המנייתיות ומעבר לתשואה חיובית של קרנות נאמנות המתמחות בהשקעה באג"ח. הובילו את הגיוסים קרנות הנאמנות המחקות — קרנות בניהול פאסיבי מבוסס מדדים, בדגש על אלה המתמחות בהשקעה במניות בחו"ל, שרשמו את התשואות הגבוהות ביותר מתחילת השנה.

קראו עוד בכלכליסט

כך, בעוד הקרנות בניהול אקטיבי פדו בספטמבר 350 מיליון שקל, גייסו המחקות 455 מיליון שקל. היועצים בבנקים ולקוחותיהם העדיפו את הקרנות הפאסיביות על קרנות בניהול אקטיבי המתמחות במניות. כך, למשל, מתוך 150 מיליון שקל שגויסו בספטמבר לקרנות המתמחות במניות בישראל זרמו 125 מיליון שקל לקרנות המחקות, ורק היתר לקרנות המנוהלות. הקרנות המתמחות במניות חו"ל גייסו 170 מיליון שקל — סכום שכולו הושקע בקרנות מחקות.

גיוסי ספטמבר לקרנות המנייתיות הגיעו דווקא בחודש של חולשה במדדים המובילים, כאשר ת"א־35 ות"א־125 סיימו את אותו בתשואה שלילית של עד 1.4%, בעוד ת"א־90 עלה ב־2%.

 , צילום: שאטרסטוק צילום: שאטרסטוק  , צילום: שאטרסטוק

אולם, בזמן שתעשיית הקרנות המחקות פורחת, סובלות תעודות הסל — התעשייה המקבילה, שנהנית מיתרון של סחירות תוך־יומית (המחקות נסחרות רק בשלב טרום המסחר והנעילה) — מפדיונות כבדים. בחודש שעבר נפדו מתעודות הסל 366 מיליון שקל, ועיקר הפדיונות היו בתעודות סל על מניות בחו"ל, 257 מיליון שקל, וכאמור את תעשיית קרנות הנאמנות דחפו מעלה דווקא קרנות מחקות המתמחות במעקב אחר מדדים בחו"ל.

מתחילת השנה התופעה חריפה אף יותר, כשמתעודות הסל נפדו 7.5 מיליארד שקל — 3 מיליארד שקל על מניות בישראל ו־3.7 מיליארד שקל על מניות בחו"ל. לעומת זאת, הקרנות המחקות גייסו מתחילת השנה 4.4 מיליארד שקל.

מה גורם לפער הזה? גורמים בשוק מסבירים כי תעודות הסל נהפכו למוצר שמשקיעים בו בעיקר הגופים המוסדיים, ואלה מחפשים אלטרנטיבות עדיפות על תעודות הסל הישראליות העוקבות אחר מדדים בחו"ל. כך, למשל, הם מעדיפים למכור תעודות סל של גופים ישראליים, הגובים דמי ניהול גבוהים, ולרכוש תעודות סל של גופים זרים, שדמי הניהול שלהם זולים בהרבה, או לחלופין מפתחים מומחיות לבחירת מניות סלקטיבית.

לעומת זאת, את הקרנות המחקות מעדיפים היועצים בבנקים, בהיותן הדרך הנוחה ביותר לחשוף את ציבור הלקוחות שלהם להשקעות מעבר לים בעלויות נמוכות יחסית. ליועצים לא היתה עד לאחרונה גישה נוחה לתעודות סל של גופים זרים, ובנוסף, המשקיע הישראלי נמנע לרוב מהחשיפה המטבעית, בעוד הקרנות המחקות מאפשרות לו להיחשף למדדי חו"ל מבלי להיות חשוף לתנודות במטבעות הזרים (דרך גידור החשיפה).

באיגוד תעודות הסל, בניהולו של בועז נגר, העדיפו להסביר את הפדיונות בתעודות הסל במעבר של המשקיעים להשקעות סולידיות יותר, אך הסבר זה לא מתיישב עם הגיוסים הגבוהים בקרנות המחקות.

אתמול יצאה לדרך הרפורמה שתהפוך בהדרגה את תעודות הסל הישראליות לקרנות סל, ומרביתן יעברו ב־10 פעימות עד לסוף השנה למסלול של קרן סל, שתחסה תחת הרגולציה של קרנות הנאמנות. לאחר השלמת הרפורמה יוכלו הקרנות המחקות לבחור להישאר כאלה, וההבדל בינן לבין קרנות הסל יהיה בכך שהן לא ייסחרו באופן שוטף, או להפוך גם הן לקרנות סל. ההבדל הנוסף בין קרנות מחקות לתעודות סל הוא שבניגוד לתעודות הקרנות לא מתחייבות להשיג את תשואת המדד, אלא רק להשתדל להשיג אותו, ולכן המנהלים שלהם נמצאים בסיכון גדול יותר בגלל ההתחייבות. במסגרת הרפורמה תהיה לקרנות הסל אפשרות להציע התחייבות מוגבלת להשגת תשואת המדד, בתמורה לדמי ניהול נוספים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות