דילמת האתיקה של צמרת פייסבוק: מילים ריקות, ואקום מוסרי

בודד שם בפסגה, בודד ורקוב

משהו רקוב במדינת פייסבוק, והפעם זה הפתרון שיצר את הבעיה: ג'ואל קפלן, סגן נשיא מדיניות גלובלית ציבורית בפייסבוק, נשכר ע"י צוקרברג ב-2011 כדי לאזן את התפיסה לפיה פייסבוק סובלת מנטייה שמאלית-ליברלית בפעולותיה ודעותיה. במקום לדחות את טענות השמרנים, צוקרברג החליט לעשות מה שהוא עושה הכי טוב: לשחק לפי החוקים של מישהו אחר, להפסיד, לנסות למזער נזקים וליצור נוספים במקום. בשבע השנים בהן הועסק בפייסבוק כיהן קפלן בתפקידים שונים במשרד למדיניות גלובלית ציבורית, כראש המשרד בוושינגטון של פייסבוק וכאחד מעלי התאנה של צוקרברג כשהוא מסתבך עם רפובליקנים. עכשיו קפלן עצמו נמצא בליבו של משבר חדש בפייסבוק: הנ"ל בחר להתייצב לימינו של ברט קוואנו - מועמד לביהמ"ש העליון בארה"ב, שמינויו אושר אמש חרף האשמות בתקיפה מינית.

בדומה לקוואנו, גם קפלן עבד שנים ארוכות במשרד הנשיא בוש, שם נוצרה החברות האמיצה ביניהם. "אני מכיר את ברט ואשלי קוואנו 20 שנה. הם החברים הכי טובים שלי ושל אישתי בוושינגטון הבירה", הסביר קפלן את נוכחותו הפומבית והמתועדת בדיון בסנאט. קוואנו אכן נזקק לתמיכה הזו - לאחר שהואשם ע"י שלוש נשים בתקיפה והטרדה מינית, שיקר כמה וכמה פעמים לסנאט, ועדויות מהימנות על שיפוטו ומערכת היחסים הסבוכה שלו עם אלכוהול המשיכו לצאת לאור בקצב מסחרר; לכמה רגעים, היה חשש סביר שסנאטור רפובליקני או שניים יפתחו מצפון ויעמידו בסכנה את המינוי.

קפלן נקרא לדגל והתייצב לשימוע בו העידו קוואנו ופרופסור כריסטין בלייזי-פורד. האחרונה הגיעה לבירה כדי להעיד על ניסיון אלים לאונס שחוותה, אותו ביצע קוואנו לדבריה. הנוכחות הפומבית מאוד של קפלן בדיון הכעיסה רבים מעובדי פייסבוק, והפורומים הפנימיים של החברה החלו רוחשים. יממה אחת ואלפי הודעות טקסט זועמות ומיילים נרגשים לאחר מכן, פצה הבכיר את פיו. "אני רוצה להתנצל" כתב לעובדים. "אני מבין שהרגע הזה הוא רגע מאוד כואב, פנימית (לחברה) וחיצונית". בפוסט מאוחר יותר מנה את הדרכים הרבות בהן מחשיב את קוואנו ואשתו כחברים טובים, והתעקש שהוא "מאמין בלעמוד לצד החברים שלך, במיוחד כשהם עוברים זמנים קשים". או במילים אחרות, מצדיק את נוכחותו בדיון וחוזר בו מההתנצלות.

קו ה"מצטער, לא מצטער" המשיך גם בצמרת פייסבוק, כאשר צוקרברג "הביע אי נחת" מנוכחותו של קפלן בדיון אך התעקש להבהיר כי זו החלטה אישית ואינה מהווה עבירה על חוקי החברה. הוא הוסיף וחזר כמו תוכי על מנטרת "פייסבוק מכילה ומכבדת פלורליזם ומגוון דעות", או משהו בסגנון. לא רק צוקרברג הכעיס מאות מעובדיו עם תשובות אנמיות: אנדרו בוזוורת', בכיר ותיק בפייסבוק, השווה והעלה כששחרר את ההצהרה הבאה: "אם אתם צריכים לעבור צוות, חברה או קריירה כדי לוודא שחיי היומיום שלכם תואמים את תשוקותיכם לחיים נהיה עצובים להיפרד מכם אבל נבין", התריס. "נתמוך בכם בדרך שתבחרו, אבל זו אחריותכם לבחור דרך - לא של החברה בה אתם עובדים". בוזוורת' הפגין כישורי ירידה-מהעץ טובים משל קפלן, כשהצהיר למחרת: "דיברתי בזמן בו היה עליי להקשיב, זו הייתה טעות. אני מודה לעובדים שחלקו איתי פידבק... ומצטער שפעולותיי גרמו כאב ותסכול".

הצורך של בוזוורת' להתנצל חושף את הפגם המהותי במדיניות של פייסבוק לגבי האופי החברתי, הפוליטי והמוסרי של החברה: פשוט אין לה אחת. כל תכונת אופי המיוחסת לפייסבוק מבוססת על תגובות לדברים שקורים לחברה ומסביבה, ולא נגזרת של "אני מאמין" כלשהוא. החברה ויתרה על הזכות לאוטונומיה מוסרית והגדרה עצמית כששיחקה לידי הרפובליקנים, ועכשיו לא יכולה להחזיר את הגלגל לאחור עם מלמולי ניטרליות, לא כל שכן לגלגל את האשמה אל העובדים שמבקשים ממנה "לבחור דרך".

פייסבוק כבר בחרה את הדרך שלה, ובכירים כמו קפלן ובוזוורת' הם מאפיינים של הדרך הזו: נקיטת עמדות נוראיות כדי לא לעצבן את הגברים הזקנים הלבנים שמחזיקים במניות, תוך שהיא מרגיזה את קהל היעד הצעיר והנחשק שהופך עם הזמן ליותר מגוון אתנית ומגדרית. כל עוד פייסבוק היא מספר אחת, היא תמשיך לפעול בדרך כך. אם אי פעם תיפול מחסד - אולי אחרי שתקבור סופית את וואטסאפ, למשל - יהיה מאוחר מדי בשבילה, אך זו המציאות היחידה בה תתחיל להקשיב לקהל. מאז היווסדה פייסבוק מנסה להראות לנו מי היא: חברה שאומרת דבר אחד ועושה דבר אחר, תוך שהיא מסרבת לקחת אחריות על שניהם. אנחנו, שני מיליארד פלוס המשתמשים הנאמנים שלה, הם אלה שבוחרים להישאר בקשר הנצלני הזה ולא לראות מה שניצב מולנו.

את הפיתרון כבר מצאתם

גם טוויטר מצאה עצמה בכיסא החם השבוע, לאחר שמחקר של קרן נייט חושף את מה שהואשמה בו כבר פעמים רבות: החברה אינה עושה מספיק כדי להילחם בפייק ניוז. במחקר שפורסם ביום ה' שעבר וזכה לשם "דיסאינפורמציה, פייק ניוז וקמפיינים להשפעה בטוויטר", טענו החוקרים כי יותר מ-80% מהחשבונות שהפיצו פייק ניוז טרם בחירות 2016 עדיין פעילים בטוויטר.

החברה מיהרה להתווכח עם הנתונים, ולחזור על מנטרת הצעדים שנקטה מאז בחירות 2016, אך לא כאן טמון העניין. אין ספק שטוויטר נקטה צעדים כלשהם לעצירת פייק ניוז, הטענה היא שהצעדים האלה הם בלתי-הולמים ולא מידתיים, וקשה להתווכח עם הטענה הזו. אחרי הכל, אלו כלים ומשאבים עומדים לרשות קרן נייט שאינם עומדים לרשות טוויטר, בניסיון לחשוף בוטים והסתה מקוונת? כמובן שאין, ולו היו - שיתוף פעולה מתבקש עם חוקרי הקרן היה צעד יחצ"ני עדיף לחברה על פני מלמול של "אנחנו עושים את הטוב ביותר שאנחנו יכולים".

החוקרים הציעו פתרון אפשרי, אותו יכולה טוויטר לבצע: חסימת חשבונות פשוט עובדת. אתר אחד שהפיץ פייק ניוז בטוויטר ואוזכר 700,000 פעמים נחסם יחד עם רשת בוטים התומכת בו, לאחר הפצת קונספירציות מסוכנות ושקריות כמו פיצה-גייט. לאחר החסימה בטוויטר ומספר פלטפורמות נוספות, אזכורי האתר ירדו ב99.8% - ל-1,534 בלבד.

אמנם קשה לצפות שיעורי הצלחה על בסיס דוגמה מבודדת, אך חשוב להבין שיש מידה מסוימת של מומנטום במלחמה בפייק ניוז. מחקר נייט חושף, בין היתר, כמה סבוכים וקשורים זה בזה החשבונות המפיצים הסתה ודיסאינפורמציה ברשת. לפי המחקר, שסרק 700,000 חשבונות בטוויטר, 65% מהקישורים ששיתפו חשבונות אלה קישרו חזרה לעשרה אתרים בלבד; רוב החשבונות המזוייפים והמסיתים עוקבים אחד אחר השני, כדי להעלות את מספר העוקבים. דבר זה משמעותי מפני שמספר גבוה של עוקבים משווה לגיטימציה ומגביר חשיפה עבור החשבון, אך ייתכן שבעצם הבעיה טמון הפתרון: תוריד אחד, השאר ייפלו כמו במגדל קלפים.

גם אם המשימה לא הייתה פשוטה כפי שהיא, לטוויטר יש אחריות כלפי המשתמשים שלה, והיא לבצע את מירב המאמצים להגן עליהם ממתקפות, מניפולציות והסתות פרי מימונם של גורמים עוינים. אף שיש מרווח מסויים לפרשנות, דבר אחד ברור ממחקרה של קרן נייט והוא שטוויטר לא עושה את המינימום ההכרחי.

עשרת הדברות, דוט קום

חקיקה יזומה שמגיעה מכיוון ארה"ב מציעה שינוי מהפכני בסטטוס קוו המקוון: חוקה לאינטרנט, מגילת זכויות גולשים. "צריך לעשות משהו כדי להגן על הפרטיות של העם האמריקאי" אמרה ננסי פלוסי, מנהיגת המיעוט הדמוקרטי בבית הנבחרים. לפני חצי שנה היא שלחה את הנציג קאנה - גם הוא דמוקרט קליפורני בבית הנבחרים - ליזום וליישם מגילת זכויות שכזו. קאנה נפגש עם בכירים באפל וגוגל, זכה לתמיכה מפתיעה ממנכ"ל AT&T בנוסף לגיבוי מאבי האינטרנט טים ברנרס-לי. "אם האינטרנט הולכת לממש את הפונציאל שלה ככוח חיובי, אנחנו צריכים מנגנונים שיוודאו הגינות, פתיחות, וכבוד לבני אדם", אמר ברנרס-לי בתגובה ליוזמה. "הביטו על 12 השנים האחרונות ונסו לצפות את עשר השנים הקרובות", הזהירה פלוסי. "כמו שאומרים, עוד לא ראיתם כלום".

ואכן, עוד לא ראינו כלום. ההתנהלות של ענקיות האינטרנט מתנהלת בשקיפות של מי ביצה עכורה ואכן קשה לצפות את הקדמה, אך מחוקקים מנסים לגבש איזשהוא קוד אתי טרם השלב שבו ינסו להבין איך ניתן לחוקק דבר כזה, ואז לאכוף. עשרת עיקרי מגילת הזכויות הם:

1. גישה מלאה של הגולשים למידע שנאסף לגביהם על ידי חברות ויידועם כי מידע זה קיים.

2. התניית איסוף מידע על גולשים במתן אישור מהם לכך, כמו גם להעברתו לצד שלישי.

3. לאפשר השגה, תיקון ואף מחיקה של מידע אישי ע"י הגולשים להם הוא שייך.

4. לדאוג כי מידע הגולשים מוגן וליידעם בפרק זמן סביר כשהגנות אלה נפגעות.

5. הזכות לנייד ולהעביר את כל האינפורמציה האישית מרשת אחת לרעותה.

6. ניטרליות רשת - גישה לאינטרנט ללא האטה או הגבלה בהתאם לאינטרס הספק.

7. לוודא מניעת איסוף מידע אישי ואיסור התניית שירותים מקוונים בכך בהיעדר צורך ישיר וחיוני.

8. גישה חופשית ותמחור שקוף לרשתות, פלטפורמות ושירותי הרשת בשוק.

9. הגנה מאפליה על סמך מידע אישי שנאסף לגבי גולשים.

10. חיוב כל גוף שאוסף מידע אישי להציב חסמים והגנות מפני מתקפות סייבר.

החוקים המוצעים, המיטיבים עם גולשים, עדיין בחיתוליהם. היה והבחירות הקרבות בנובמבר יובילו ליתרון דמוקרטי משמעותי, גבוהה הסבירות שתוצע חקיקה בכיוון. עם זאת, רבים המכשולים בדרך; הרפובליקנים בסנאט, הסקטור הפרטי והישימות המורכבת של החוקים עצמם - כולם עומדים בפני מגילת הזכויות של האינטרנט טרם תיושם בארה"ב, לא כל שכן בעולם.

קצרצרים

1. חברת הקורקינטים בירד מצאה פיתרון יצירתי לבעיה צפויה: כמו מובייק בארץ, גם בירד במקומות בהם היא פועלת, נתקלת שוב ושוב באותה התנגדות מצד המשתמשים הפונציאליים שלה. הבעיה: אי אפשר לסמוך על שירות נסיעה שיתופי שבו לא יימצא לכם בהכרח כלי תחבורה ברגע שתצטרכו אותו. היות והתנועה במרכזים עירוניים אינה סימטרית, תוכלו למצוא 500 קורקינטים בנקודה אחת ואף לא אחד בנקודה אחרת.

הפיתרון: בירד משיקה שירות משלוחי קורקינטים. מצד אחד, הרעיון נשמע תמוה מכיוון והשליח עם הקורקינט מתנייד עם רכב, כך שלא חוסך זיהום או תנועה. מצד שני, מציעים כמה גולשים נועזים, אולי זו שיטה יצירתית לעקוף רגולציה ממשלתית ועירונית מכבידה שמונעת מהחברות האלה להתחיל לפעול במקומות מסוימים. יש היגיון לשיגעון, אחרי הכל: ככל שתוכל להרחיב בירד את דריסת רגלה, כך יישתפר השירות ויהפוך ליותר אמין, עד שלבסוף לא תצטרך החברה לשלוח רכב במיוחד כדי להביא לנו קורקינט.

2. אמזון הודיעה בסוף השבוע ללקוחותיה כי היא מפטרת עובד וחוסמת מוכר צד-שלישי הפועל דרכה, לאחר שנתגלה במהלך חקירה שהעובד מכר כתובות מייל של משתמשים לסוחרי מידע. החקירה נפתחה לאחר שהוול סטריט ג'ורנל פרסם בחודש שעבר שעובדי החברה בסין מוכרים מידע בצורה חופשית ומוחקים ביקורות מוצרים רעות תמורת שוחד. אמזון ממשיכה לטעון שיש בה "אפס סובלנות" לפעולות כאלה אך מסרבת לתת פרטים נוספים על החקירה.