"רווחי לאומי מצוינים, גם לנו מגיע ליהנות מהם"

ראיון כלכליסט

"רווחי לאומי מצוינים, גם לנו מגיע ליהנות מהם"

יו"ר ועד עובדי בנק לאומי מירי רובינו לא מתרגשת מהמעבר של עולם הבנקאות למרחב הדיגיטלי ובטוחה ש"תמיד יהיו פקידים ויועצים". עכשיו היא רותמת את ההתייעלות והתוצאות הכספיות החזקות כדי לדרוש שיפור בהסכם הקיבוצי ובטייס האוטומטי

08.10.2018, 08:24 | רחלי בינדמן

בנק לאומיהפגין ברבעון השני השנה ביצועים כספיים מעולים, עם תשואה להון של 11% ורווח נקי של כ־900 מיליון שקל. אלא שבדו”ח הרבעוני הסתתר רמז מטריד לבאות: "מענק הירתמות" ששולם לעובדי הבנק בגובה של חצי משכורת לעובד עבור הסכמתם להוסיף מערכת נוכחות. בתחילת 2019 יפוג ההסכם הקיבוצי עם העובדים, ובחודשים הקרובים תידרש המנכ”לית רקפת רוסק עמינח לנהל מו"מ מול הוועד על חידוש ההסכם. האם התוצאות החזקות של הבנק יחזרו לרוסק עמינח כמו בומרנג בדמות הסכם קיבוצי יקר? בראיון ל"כלכליסט" מסבירה מירי רובינו, יו"ר ועד העובדים של הבנק, מדוע הגיע הזמן שהעובדים, שהלכו יד ביד עם ההנהלה בשנים האחרונות, יתחילו עכשיו לקטוף את פירות ההצלחה של הבנק.

קראו עוד בכלכליסט

ההצלחה של לאומי מגיעה בחלקה ממהלכי התייעלות. האם ההסכם הקיבוצי החדש יחזיר את הבנק כמה צעדים אחורה?

“אחרי עבודה קשה של העובדים הבנק הגיע לתוצאות כספיות מדהימות. הבנק בסופו של דבר זה 8,500 עובדיו. אין לנו שרי אריסון, זה בנק בלי גרעין שליטה, זה הבנק של העובדים”.

איפה קל יותר להגיע להסכם משופר, כשיש בעל שליטה או בלי בעל שליטה?

“כשכל אחד מהצדדים יודע להסתכל על הצד השני. כשהנהלת הבנק באה ורצתה את עזרתי, הייתי שם, היה לי אכפת. הסתכלתי בעיניים של רקפת, ועכשיו שרקפת תדע להסתכל בעיניים של ארגון עובדים. הלכתי לצעדים מאוד כואבים כשהבנק היה צריך אותי, עכשיו אני צריכה שהבנק ישפר לי את ההסכמים. התפשטתי לגמרי, עכשיו אני מתחילה להתלבש מחדש”.

רובינו. על המפקחת על הבנקים חדוה בר: שמעתי שהיא לא אוהבת את הדרישות שלנו ואת הטייס האוטומטי. מבחינתי שתתעסק עם העובדים שלה בבנק ישראל, ולא איתנו”, צילום: יריב כץ רובינו. על המפקחת על הבנקים חדוה בר: שמעתי שהיא לא אוהבת את הדרישות שלנו ואת הטייס האוטומטי. מבחינתי שתתעסק עם העובדים שלה בבנק ישראל, ולא איתנו” | צילום: יריב כץ רובינו. על המפקחת על הבנקים חדוה בר: שמעתי שהיא לא אוהבת את הדרישות שלנו ואת הטייס האוטומטי. מבחינתי שתתעסק עם העובדים שלה בבנק ישראל, ולא איתנו”, צילום: יריב כץ

איזה שיפורים את רוצה לראות בהסכם החדש?

“יש מקום לשפר את ההסכם בהמון דברים. קודם כל, בקידומים השנתיים. ההסכם הנוכחי קובע תוספת שכר של 4% לשנתיים הראשונות ו־3.5% לשנתיים אחרי. אני שואפת לתוספת של 5% בשנה.

את מתכוונת לטייס האוטומטי של תוספות השכר הקבועות השנתיות?

“הטייס האוטומטי שום דבר בו לא אוטומטי, זה דיפרנציאלי. זה הדבר היחיד שמניע את העובדים, אין חוץ מזה שום דבר אחר. מאפשר להבדיל בין עובד טוב, גרוע, בינוני. חוץ מזה, היינו רוצים להגדיל את ההפרשות הפנסיוניות, בפרט לעובדים עם פנסיה צוברת, שזה רוב עובדי הבנק, להגדיל את שכר הבסיס המוכר להפרשה”.

תוספות שכר קבועות וקביעות יוצרות ניוון וחוסר מוטיבציה.

“זה מוציא אותי מדעתי טענות כאלה. לקחת מקרה קיצון של עובד אחד או שניים זה עוול. מדובר בעובדים שעובדים מאוד קשה, מסורים ומחויבים. בהסכם הקיבוצי הדבר היפה אצלנו שהטייס האוטומטי קובע תוספת של 3.5%, אבל איך זה מתבצע? לוקחים את כל העובדים ומחלקים את הסכום ביניהם, כך שעובדים עם שכר גבוה יכולים לקבל תוספות יותר נמוכות, ועובדים בשכר נמוך יכולים להגיע גם לתוספות של 7%”.

הדרישות האלה ימצאו חן בעיני המנכ”לית?

“זה לא מעניין אותי. גם שמעתי שהמפקחת על הבנקים חדוה בר לא אוהבת את הדרישות שלנו ואת הטייס האוטומטי. מבחינתי שחדוה בר תתעסק עם העובדים שלה בבנק ישראל, ולא איתנו. גם המפקח הקודם לא אהב את זה ולא ממש הקשיבו לא. הרווחים מצוינים, לאן עוד רוצים להגיע? מגיע לנו גם”.

המערכת הבנקאית הולכת לכיוון של פחות סניפים ופחות עובדים, ויותר דיגיטל. את באמת חושבת שההנהלה תסכים לשפר לכם את ההסכם?

“אני לא מאמינה שאף אחד יעז להתעמר בעובדים בלאומי, זו לא התרבות בלאומי. כשהייתה תכנית פרישה מרצון לפני שנתיים, זו הייתה תכנית פרישה מרצון באמת בלי קריצת עין, והיא הוצעה לכל העובדים, גם כאלה שעבדו רק חמש שנים”.

מדוע התקינו לכם מערכת נוכחות?

“כל השנים לא רצינו מערכת נוכחות, ועכשיו התרצינו כי זה החוק. קיבלנו חצי משכורת בונוס לכבוד המערכת”.

למה מגיע לכם בונוס של חצי משכורת על התקנת מערכת נוכחות, שהיא חובה על פי חוק?

“כשעושים דברים חדשים שהעובדים לא רגילים לעשות מקבלים בונוס, מענק ההירתמות”.

נראה שאתם מנותקים מהתהליכים שעוברים על מערכת הבנקאות.

“כשאת עובדת במוסד שהתוצאות שלו נפלאות וכשמחלקים 40% דיבידנד לבעלי מניות, לעובדים מגיע גם. עזרנו להנהלת הבנק להגיע להלימות ההון שנדרשה לפני שנה על ידי המפקחת על הבנקים, הסכמנו להליך של פרישה מרצון, אנחנו צריכים להיות הראשונים שנהנים מזה”.

אם פעם יכולתם לטעון שמנהלי בנקים משתכרים משכורות עתק, היום זה כבר לא ככה. שכר המנהלים הוגבל ל־2.5 מיליון שקל בשנה, וזה חייב לחלחל כלפי מטה.

“עיני לא היתה צרה בכמה מרוויחים המנהלים אף פעם כל עוד נותנים גם לנו. אבל בעיני נעשה פה משהו לא הגיוני בשכר הבכירים, לא שזה לא מספיק להרוויח 2.5 מיליון שקל, אבל לא ייתכן שהמדינה מתערבת רק במערכת הפיננסית. אם כבר, שתתערב בצורה גורפת”.

למה זה עניינך?

“זה חוסר צדק משווע, למה שמישהו יבוא לעבוד בבנק, אם יש פה כזו תקרה?”

אבל העובדים שאת מייצגת הם לא הבכירים שלא יבואו בגלל תקרת השכר.

“זה פשוט לא פייר שרק אצלנו. דווקא הגופים שמנהלים את פיקדונות הציבור רוצים את האדם הכי מוכשר שינהל אותם ושלא יעבור לעבוד בחברה אחרת”.

המדינה החליטה למכור השנה את יתרת אחזקותיה בבנק. מה הבונוס שיגיע לעובדים מהמהלך הזה?

“נקבל כ־200 מיליון שקל, שזה משכורת וקצת לעובד”.

אתם גם רוצים מענק עבור מכירת לאומי קארד? זו לא דרישה שצריכה לבוא מצד עובדי לאומי קארד בלבד?

“סליחה? בנק לאומי בצורה שלומיאלית הפסיד את ויזה כאל לפני 20 שנה ונשאר בלי חברת כרטיסי אשראי, ומי התגייס להקים את חברת כרטיסי האשראי החדשה? אנחנו העובדים. מי שיווק את הכרטיסים? רק עובדי לאומי. כשמוכרים את לאומי קארד הבונוסים שלנו ירדו כי רווחים מלאומי קארד ירדו”.

את לא חוששת שהבנק הדיגיטלי פפר יחליף מתישהו את רוב העובדים?

“אין מצב, זה לא יכול לקרות. הקימו את הבנק הזה לאוכלוסיות מסוימות. יכול להיות שדיגיטל זה העתיד של הבנקאות, אבל בנקאות מסורתית תמיד תידרש על ידי הלקוחות. יהיו פקידים, יועצים. לכי תיכנסי לסניפים ותגידי לי למה הם מלאים, ולא רק באנשים מבוגרים. הסניפים מצטמצמים קצת, אבל מה שלא עושים ישירות מול הלקוח עושים מאחור במרכזי מומחיות”.

ביקרתי בפפר, יש שם אנרגיות אחרות מהבנק, אנשים בלי קביעות עם יותר רוח עשייה.

“יש שם הרבה עובדים שהם לא עובדי בנק שבאים לפרויקט לפיתוח, חלק קטן מאוד על חוזים אישיים”.

שם יש יותר אנרגיה והתלהבות, יותר רוצים להצליח.

“להקים מקום חדש ולפתח משהו חדש זה אנרגיות אחרות, זה קשור לתחום העיסוק ולא לקביעות. אין שם קביעות כי בפפר האנשים הלא קבועים עושים דברים שונים שעובדי בנק לא יכולים לעשות, אנשים עם משכורות הרבה יותר גבוהות מבנק לאומי. הם לא עובדים יותר טוב יותר מעובדי בנק לאומי, ואוי ואבוי למי שיגיד אחרת. פשוט מדובר במקצועות שמקבלים שכר גבוה יותר כמו מתכנתים. גם אצלנו בסייבר יש אנשים עם אש בעיניים, למרות שיש להם קביעות”.

עלות השכר הממוצע בלאומי היא כ־16 אלף שקל בחודש, ממש לא מעט.

“יש פה גם עובדים שמרווחים 5,500 שקל בחודש. אל תתבלבלי, יש פה קביעות ולכן נשארים עד הפנסיה. קביעות זה ביטחון תעסוקתי, וזה שווה כסף, ואני מסבירה את זה לעובדים”.

מי שצריך ביטחון תעסוקתי כנראה פחות מוכשר.

“אני חושבת שזה קשור למבנה אישיות”.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות