צילום: אוראל כהן
דעה
הממונה הבא על רשות שוק ההון – רוצה להיות קשוב – אך האם יעז להתעמת?
סביר להניח שדברים שרואים מכאן לא רואים משם אך יהיה מעניין לראות כיצד ינהג ברקת בכל הקשור למתן היתר שליטה בחברות ביטוח ובתי השקעות לגופים זרים והאם ידו תהיה יותר קלה על ההדק מזו של סלינגר
ד"ר משה ברקת הוא הממונה החדש על שוק ההון, כך החליט שר האוצר משה כחלון לאחר שוועדת האיתור שמינתה נציבות שירות המדינה המליצה לו על שני מועמדים – בני שיזף, שמלכתחילה לא היה לו סיכוי אמיתי וברקת שסומן על ידי הוועדה לתפקיד ונקרא לראיון אצלה אף על פי שלא הגיש כלל מועמדות.
קראו עוד בכלכליסט
רגע לפני שד"ר ברקת, איש חכם ומוכשר בעל ניסיון עשיר באקדמיה, ברגולציה ובשוק העסקי - בעברו הרחוק ראש מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך ובעברו הפחות רחוק יו"ר חברת הביטוח הפניקס יוצא לדרך הלא פשוטה של הגנת כספי החוסכים והמבוטחים למול שלל בעלי אינטרס יש כמה נקודות שצריך לשאול לגביו. מתנגד למגבלת שכר הבכירים- חוק שעליו חתום שר האוצר משה כחלון – האם יצא נגד כחלון ויפעל לבטלו?
"הרגולטורים מקעקעים את תפקיד הדירקטוריון בקבלת ההחלטות המרכזיות בחברה", אמר ברקת בנובמבר 2015 בכנס כלכלי בו השתתף בעקבות המגבלה החדשה שהציב הפיקוח על הבנקים על שכר יושבי הראש של בנקים – גמול קבוע בלבד שיוגבל ל-100 אלף שקל בשנה לצד שכר נוסף של 5000 שקלים לישיבה שיגלם להם שכר שנתי של 1.5 מיליון שקל לכל היותר בשנה.
"יש פתרון הרבה יותר פשוט והוא לתת לבכיר נתח בחוב הלא מובטח של החברה", הסביר תוך שהוא מחפש פתרון יצירתי להעלות את שכר יושבי ראש הדירקטוריון. שבוע בלבד לאחר מכן נחשף כי חברת פוסון הסינית שחיכתה להיתר הממונה על שוק ההון דורית סלינגר כדי לרכוש את השליטה בהפניקס בחרה בברקת לשמש כיו"ר החברה במידה ותזכה בהיתר המיוחל.
כזכור, שר האוצר משה כחלון הוא זה שעומד מאחורי החוק להגבלת שכר הבכירים בגופים הפיננסים – החוק השנוי במחלוקת שהגביל את השכר של המנהלים בבנקים, בחברות הביטוח ובבתי ההשקעות ל-2.5 מיליון שקל בשנה וכמובן תמך בהגבלה של הפיקוח על הבנקים על שכר היו"רים. מזה שנים מנסות חברות כנסת כמו שלי יחימוביץ' להגביל את שכר המנהלים הבכירים בגופים הפיננסים ולקשור אותם לשכר של העובדים הזוטרים בארגון אך רק בעידן כחלון החוק הזה הצליח לעבור תוך שהוא מגביל את שכרו של המנכ"ל ללא יותר מפי 35 משכרו של העובד בעל השכר הנמוך בארגון.
האם ברקת, שהביע עמדה ברורה נגד הגבלת שכר יושבי ראש (ובודאי גם מנכ"לים) על ידי רגולטורים, רגע לפני שהוא בעצמו כמעט קיבל ג'וב כיו"ר של גוף פיננסי גדול, יפעל לשנות את מגבלות השכר החלות על יושבי ראש בחברות הביטוח והאם יעז לתקוף את חוק מגבלת השכר בגופים הפיננסים, חוק שיש כנגדו לובי חזק בטענה שמרחיק מנהלים טובים מהמערכת הפיננסית וגורם לבינוניות בכלל המערכת? האם ברקת שנשאל בדומה ליתר המרואיינים במסגרת ועדת האיתור על ידי מנכ"ל משרד האוצר שעמד בראשה, שי באב"ד, מה יעשה אם יקלע למחלוקת מול שר האוצר – יעז לצאת נגד חוק שהשר חתום עליו? הסכים לעמוד בראש דירקטוריון חברת ביטוח הנשלטת על ידי סינים - האם יסכים לתת היתר שליטה לגורם סיני?
כאמור, שבוע לאחר ההתבטאות של ברקת נגד מגבלת שכר יושבי הראש בבנקים, חשף "כלכליסט" כי חברת פוסון הסינית מתקרבת לרכישת השליטה בהפניקס וכי בחרה בברקת לשמש כיו"ר שלה. זאת לאחר שברקת עזב את כיסא יו"ר הפניקס כשנה קודם לכן. הן חברת הביטוח הפניקס והן חברת כלל ביטוח נמצאות על המדף ומחפשות קונה. גם בית ההשקעות פסגות צריך להימכר בקרוב על ידי קרן ההשקעות איפקס. בהחלט סביר שבמהלך הקדנציה בת ה-5 שנים של ברקת הוא צפוי להידרש להכרעה האם להעניק היתר שליטה לאחד מהגופים האלה ולאחרים על ידי גורם סיני. סלינגר אגב כמעט שהעניקה היתר שליטה לפוסון עד אשר רגע לפני האישור המיוחל נעלם לפתע יו"ר פוסון לאחר שנקרא לחקירה על ידי הרשויות בסין, והציל את סלינגר ממבוכה גדולה.
בראיון הפרישה שלה הסבירה סלינגר מדוע מאז לא העזה להעניק היתר שליטה לגורם סיני וטענה כי אין לכך שום קשר לגזענות אלא לקושי האמיתי להתחקות אחרי הזהות של בעלי השליטה הסופיים העומדים מאחורי חברות סיניות שהתעניינו בגופים פנסיונים בישראל והחשש לקשרים של אותם גופים עם גורמי ממשלה סינים. סלינגר הבהירה כי בדיוק כפי שלא הייתה נותנת לממשלת נורבגיה לקנות חברת ביטוח ישראלית, לא תאפשר זאת במקרה של סין.
ברקת כמובן עשוי להיות מנוע מטיפול במתן היתרים בכל הקשור להפניקס על רקע ההיסטוריה שלו בחברה, אך האם באופן עקרוני הוא צפוי להיות יותר נכון מסלינגר להכניס גופים מסין לניהול הפנסיות בישראל? סלינגר אמרה בין היתר בראיון שלה, כי לא מעט גורמים מהמזרח שהתעניינו בגופים פיננסים בארץ שאלו אותה אם יוכלו להשתמש בכספי החוסכים לצורך ביצוע השקעות בגופים הקשורים אליהם והזדעזעה.
סביר להניח שדברים שרואים מכאן לא רואים משם אך יהיה מעניין לראות כיצד ינהג ברקת בכל הקשור למתן היתר שליטה בחברות ביטוח ובתי השקעות לגופים זרים והאם ידו תהיה יותר קלה על ההדק מזו של סלינגר. זאת במיוחד בעידן שבו הנטייה של גופים פיננסים בישראל היא דווקא להיסחר ללא בעל שליטה כמו לאומי, דיסקונט (גופים שמוכיחים את עצמם יפה במודל זה) ובקרוב הפועלים. האם ברקת יאפשר לבעלי השליטה ליהנות מפרמיית שליטה על ידי מכירה לקונים שנויים במחלוקת או ילחץ דווקא על מכירת מניות השליטה בבורסה?
מנהלי חברות הביטוח וסוכני הביטוח מרוצים ממינוי ברקת – האם יתעמת איתם? בימים האחרונים התבטא ברקת ואמר שרגולטור צריך להיות קודם כל בנאדם – כזה שמכבד ומקשיב ולא מתלהם ומתנשא אפילו ובעיקר כלפי מפוקחיו וכי זו אינה עדות לחולשה אלא לעוצמה פנימית. בכך היה נדמה שברקת עוקץ מעט את קודמתו בתפקיד שהצליחה להתעמת עם בכירי ענף הביטוח, סוכני הביטוח, יו"ר לשכת עורכי הדין, רשות ניירות ערך, הפיקוח על הבנקים ומי לא. מנהלי חברות הביטוח וסוכני הביטוח חטפו לא מעט מסלינגר ונשמו לרווחה כשהתברר להם שלא אחד משני סגניה ימונה במקומה. אנשי הביטוח ובתי ההשקעות מרוצים מאד מבחירתו של ברקת ושאלה גדולה היא אם מצב זה צפוי להימשך. ברקת אולי רוצה להיות נחמד וקשוב, וזה לגיטימי וראוי, במיוחד כשהקהיליה העסקית חוטפת בשנים האחרונות רגולציה מחמירה, אולי מידי, שגורמת לרתיעה מעשיית עסקים בישראל.
אבל כל רגולטור לא יכול לברוח מעימותים מול ציבור מפוקחיו שכן דאגה לאינטרס החוסכים והמבטוחים לעולם עשויה לעמוד בניגוד עניינים עם האינטרס הכלכלי של אותם גופים – הרצון להגדלת תחרות, להורדת מחירים, להסרת מחסומים – לא עולה בקנה אחד עם שורת הרווח של החברות.
בקדנציה של סלינגר היא פעלה באופן עיקש, להחליש את סוכני הביטוח, לנתק אותם מטבורן של חברות הביטוח והעמלות השמנות שהן משלמות להם, ולהפוך אותם ליועצים אובייקטיבים המקבלים שכרם מהלקוחות. האם ברקת ימשיך בקו הזה או ייתן רוח גבית לסוכנים ולמודל הקיים? האם כאמור ברקת יצא נגד מגבלות השכר של מנהלי חברות הביטוח, האם יקל ברכישת החברות על ידי גופים זרים? האם יעודד ויתמוך בכניסתן של חברות ביטוח חדשות לתחרות? ימים יגידו.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה