האם טוקיו 2020 תהווה נקודת מפנה לכלכלה היפנית?

כאשר סבו של ראש ממשלת יפן הנוכחי שינזו אבה, ראש הממשלה נובוסוקה קישי, הביא את המשחקים האולימפיים של 1964 לטוקיו, יפן הייתה עדיין בשלבים ראשונים של התפתחות כלכלית. באותה עת, ליפן היה חשוב להציג את עוצמתה לאחר המלחמה ומיצובה ככוח כלכלי גדול בעולם, שבעיקר נשען על חידושים טכנולוגיים. כך למשל טוקיו 1964 הייתה האולימפיאדה הראשונה ששודרה בצבע לרחבי העולם.

טוקיו. בונים על רובוטים | צילום: רויטרס

יפן נהנתה מתמ"ג המהיר וצמיחה מואצת. אחד מסמלי התשתיות שנבנו אז היה קו הרכבת הראשון בין אוסקה לטוקיו - במרחק של מעל 500 ק"מ.

הפעם, 56 שנה אחרי, יפן שבה לארח את אחד אירועי הספורט הגדולים בעולם, אולם כיום כלכלתה מאותגרת יותר ומתקשה יותר. היפנים מבינים היטב כי ההשפעה של המשחקים תהיה קטנה יותר בהשוואה למשחקים הקודמים שאירחה המדינה, ולכן המנוף הכלכלי חייב להגיע ממקומות שונים מבעבר.

למרות שיפן נחשבת לכלכלה השלישית בגודלה בעולם (אחרי ארה"ב וסין). בשנים האחרונות היא מתמודדת עם חוב לאומי וממשלתי עצום שמוחזק ברובו ע"י הבנק המרכזי, כך שלמעשה החוב אינו באמת קיים ומורגש. אך הבעיה העיקרית של יפן היא תהליך ההזדקנות המהיר. כיום חיים ביפן כ-2 מיליון אנשים מעל גיל 90 - המדינה המערבית המבוגרת בעולם. האוכלוסייה מזדקנת וכוח עבודה הולך ופוחת. כדי להבין עד כמה יפן מתבגרת, בשנת 2020 קרוב לשליש מאוכלוסייתה צפויה להיות בת 65 ומעלה. אנליסיטים רבים סבורים כי בעיה זו היא בלתי פתירה ומהווה מאזן דמוגרפי שלילי בכוח העבודה - מאזן שניכר כבר היום.

כחלק מפתרון כולל, הממשלה אישרה תוכניות לתושבות חדשה שמטרתה להביא עד 500 אלף עובדים זרים עם "מיומנויות ייעודיות" בתחומים כמו חקלאות, בנייה וטיפול סוציאלי. חלקם של תושבי החוץ ביפן גדל ב-20% בשלוש השנים האחרונות, והגיע ל-2.6 מיליון בשנת 2017, כך למשל בעיר הבירה טוקיו, אחד מכל שמונה תושבים הינו תושב זר. אירוח המשחקים בטוקיו הוא קטליזטור נוסף להקלה בהיתרי עבודה, יפן החלה בהקלה משמעותיים בהיתרי עבודה לשם השלמת בניית כל מתקני הספורט והמלונות לקראת אולימפיאדת טוקיו 2020. היפנים משוכנעים שאירוח המשחקים הוא הזדמנות כלכלית שתוצאותיה יורגשו גם שנים לאחר המשחקים. יפן נשענה במשך שנים על עליונות טכנולוגית שהניעה את גלגלי הצמיחה בחמשת העשורים אחרונים. כיום יפן משקיעה רבות בתיירות ופיתוח תיירותי במדינה. היפנים סבורים כי גביע העולם ברוגבי 2019 ואולימפיאדת טוקיו 2020 יהוו קפיצת מדרגה משמעותית בתיירות הספורט. שני אירועי הספורט הגדולים בעולם אחרי המונדיאל יתקיימו על פני שישה שבועות, וצפויים להביא לצמיחה אורגנית בתל"ג.

תיירות בשיא

התיירות הנכנסת הפכה למנוע כלכלי גדול עבור היפנים, עם מספר שיא של 28.7 מיליון מבקרים זרים שנכנסו ליפן בשנת 2017. הוצאות התיירות נמצאות בשיא של כל הזמנים - 4.4 טריליון ין. התיירות הנכנסת צפויה להמשיך את הצמיחה החזקה ב-2020 ומעבר לה. ממשלת יפן הציבה יעד של 40 מיליון מבקרים זרים עד אותה שנה, וקובעי המדיניות ממשיכים להקל על כללי ויזה ולהזמין ספקים במחירים אטרקטיביים בכדי שישיקו שירותים בשדות תעופה מרכזיים. עיריית טוקיו נקטה במספר יוזמות לשיפור חוויית התיירות הזרה, כגון שיפור הגישה לאינטרנט אלחוטי, רשת תחבורה משודרגת, יותר שלטים באנגלית והתחדשות אזורית - זאת כדי למשוך יותר תיירים ליעדים חדשים. היפנים מעוניינים להגדיל את מספר המבקרים הזרים ל-60 מיליון עד 2030 ורוצים לשכפל את מודל הספרדי באירוח המשחקים של ברצלונה 1992. העיר ברצלונה היא סיפור הצלחה שמדינות רבות לא הצליחו לחקות גם 26 שנה לאחר המשחקים. היא כיום היעד ה -12 הפופולרי ביותר עבור תיירים בעולם, והחמישי באירופה.

יפן לא הזניחה מעולם את היתרון הטכנולוגי שלה. כבר היום יפן היא המדינה המובילה בעולם בשילוב עבודה של אוטומציה ורובוטים לצד עובדים אנושיים. עפ"י מספר תרחישים שהציגה חברת הייעוץ מקינזי העולמית, 4 מיליון משרות יאוישו עד שנת 2030 באמצעות אוטומציה מבוססת מחשב שתנטרל את כוח העבודה האנושי במשרות רבות.

מאז 2016 מפעילה רשת המלונות הן-אן מערך המבוסס על רובוטים המבצעים את מרבית עבודות הקבלה והניקוי. החברה מעבירה את המיקוד שלה לעסקי המלונאות ומתכננת להקים 50 בתי מלון מבוססים על רובוטים בתוך שלוש שנים אלה יהיו ממוקמים ליד תחנות רכבת ומתקני פנאי ביעדים תיירותיים פופולריים. החברה שואפת להעסיק פחות מ-10 אנשים בכל מלון וזאת משום שהחוק ביפן אינו מאפשר למלונות לפעול ללא צוות אנושי בכלל. אם המציאות הזו נשמעת מעט דמיונית שווה להביט אחורה ולהיזכר שלפני אולימפיאדת טוקיו 1968 לא היו טלוויזיות צבעוניות.

הכותב הוא מייסד Olympico Asset Management. החברה מעניקה שירותי השקעות ללקוחות כשירים. האמור במאמר אינו מהווה תחליף לשיווק השקעות ו/או ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.