אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מראיון לא מוצלח לניהול החברה – למה כדאי להתקשר אחרי ראיון עבודה צילום: שאטרסטוק

מראיון לא מוצלח לניהול החברה – למה כדאי להתקשר אחרי ראיון עבודה

אחרי ראיון עבודה רוב המועמדים מחכים שהמעסיק ייצור איתם קשר וחוששים להיראות נואשים, אך לפעמים שיחת טלפון אחת יכולה לשנות את כל התמונה

09.10.2018, 13:08 | מעין מנלה

ראיון העבודה של עמרי, אז סטודנט להנדסת מכונות, במרכז פיתוח הנדסי למוצרים טכנולוגיים לא היה מוצלח. הוא הרגיש שהוא לא הותיר את הרושם שרצה והחליט להתקשר למנהל שראיין אותו. באותו ערב, הרים טלפון והסביר שאמנם הראיון לא הלך טוב אבל שהוא מאוד התרשם מהחברה ומהאנשים ומאוד רוצה לעבוד איתם. הוא ביקש הזדמנות להוכיח את עצמו – וקיבל אותה. הוא התקבל למשרת סטודנט לניסיון של שלושה חודשים ומהר מאוד התקדם בחברה, עד כדי כך ששנתיים אחר כך הפך למנהל צוות הפיתוח ונכנס למסלול של שלוש שנים שבסופו יקבל את הניהול המלא של החברה.

קראו עוד בכלכליסט

אחרי ראיון עבודה לא מוצלח רוב המועמדים מוותרים ולא פונים לבקש הזדמנות שנייה. גם מצד המעסיקים, המקרים בהם נותנים למועמד הזדמנות למרות ראיון לא מוצלח הם נדירים. אבל כן ישנם מקרים כמו זה של עומרי שהופכים את שיחת הטלפון אחרי ראיון עבודה לכדאית ולפעמים הרת גורל.

"אני לא פוסלת שכדאי להתקשר ושזה יכול להשפיע ולתת עוד צ'אנס", אומרת סיגל סרור, מנהלת משאבי אנוש בקלטורה, "אבל אני חושבת שלצערי אנחנו כארגונים מצליחים להיות יותר תגובתיים ולקבל את הפניה בצורה יותר חיובית כשזה מגיע בדרגים הבכירים יותר. אם מנהל מחלקה יתקשר ויבקש הזדמנות שנייה כנראה שיקבל מענה מצוות ה-HR, אבל אם מועמד למשרה של QA או מנהלת אדמיניסטרטיבית יתקשר יהיה קשה לצוות הגיוס לתת מענה ואז במקרים כאלה אני ממליצה לפנות למנהל המקצועי שראיין אותך".

הראיון לא היה מוצלח? לפעמים שווה להרים טלפון למראיין, צילום: שאטרסטוק הראיון לא היה מוצלח? לפעמים שווה להרים טלפון למראיין | צילום: שאטרסטוק הראיון לא היה מוצלח? לפעמים שווה להרים טלפון למראיין, צילום: שאטרסטוק

ארגונים היום מאוד מנסים להשקיע בחוויית מועמד, להיות נגישים למועמדים וליצור אצלם רושם חיובי. אך לדברי סרור, עדיין אין למחלקות משאבי האנוש מספיק כלים לנהל את התקשורת הלא פורמאלית עם מועמדים. "אנחנו משקיעים הרבה יותר בלהיות נגישים ולענות כי לא יכול להיות פער במעמד בין מעסיק למועמד. האינטראקציה עם מועמדים הרבה פחות פורמאלית. אני מתחילה את תהליך האיתור על ידי זה שאני מצ'וטטת עם מועמדים בצורה לא פורמאלית ברשתות חברתיות אז לא יכול להיות שאשמור את צורת התקשורת הזו רק לשלב החיפוש ולא לשלב הראיונות. לצערי קשה מאוד לנהל את התקשורת הזאת בשלב המיון בפייסבוק או בלינקדאין".

גם אם הסיכוי לשנות את ההחלטה נמוך, לעצם הפניה למעסיק עשוי להיות ערך עבור המועמד, לכן, נטע פיס, דירקטורית משאבי אנוש ואדמיניסטרציה בגיגיה ממליצה להתקשר בכל מקרה שבו מועמד מרגיש שהיה פער בין המציאות למה שהוצג בראיון העבודה, "זה יעזור למועמד הלאה בראיונות הבאים וגם יעשה עבורו הקטנה של רמת חוסר הוודאות שבתהליך המיון היא מאוד גבוהה. יש אנשים שחשוב להם הקלוז'ר ולהם אני בהחלט ממליצה להתקשר". פניה למגייס אחרי ראיון עבודה תגרום לדבריה לשקול שוב את המועמדות. "נתייחס לזה כי יכול להיות של פספסנו משהו, אנחנו לא חושבים שאנחנו נטולי טעויות ויכול להיות שאנחנו טועים בתהליכי הגיוס", היא אומרת. לכן, כל עובד שלא מתקבל אצלם לעבודה מקבל גם שאלון משוב בו הוא יכול להביע כל משוב שהוא רוצה והחברה מתייחסת לכך כדי ללמוד מתהליכי מיון שלא הגיעו להצעת עבודה.

"אם מועמדים שלא עברו מתקשרים אנחנו בהחלט משתפים פעולה. אם יש חוסר התאמה אנחנו עומדים מאחוריו ומסבירים. הגישה שלנו היא שכל מועמד שמגיע הוא שגריר שלנו כך שאנחנו מתייחסים לזה בצורה הכי רצינית ומכבדת. מתוך השיחות האלה יש לנו מועמדים שפנו אחרי שנתיים שוב והתקבלו מכיוון שהדברים השתנו, הם צברו יותר ניסיון או שמתקבלים לתפקיד שונה", אומרת פיס.

תגיות