חדוה בר תסדר ליו"רים בבנקים עוד מיליון שקל בשנה

בלעדי לכלכליסט

חדוה בר תסדר ליו"רים בבנקים עוד מיליון שקל בשנה

בפיקוח על הבנקים חוששים שבנקים ללא גרעין שליטה יתקשו לגייס יושבי ראש לדירקטוריון, בשל סעיף בחוק שמגביל את שכרם לחצי מיליון שקל

11.10.2018, 08:32 | רחלי בינדמן

הפיקוח על הבנקים בראשות המפקחת חדוה בר שובר בימים אלה את הראש על בעיה חדשה: איך לשפר את התגמול ליושבי ראש הדירקטוריונים של בנקים ללא גרעין שליטה.

קראו עוד בכלכליסט

כיום, בנקים אלה כוללים את לאומי, דיסקונט ובקרוב גם הפועלים, שיצטרף לרשימה לאחר שבעלת השליטה שרי אריסון תחל למכור את מניותיה בו בשנה הקרובה.

שכרם של יו"רים בבנקים ללא גרעין שליטה מוגבל, משום שחוק החברות מגביל את שכרם של דירקטורים חיצוניים - וכל הדירקטורים בבנקים אלה הם דירקטורים חיצוניים.

יוצאים לדרך

מקרה המבחן הראשון לבעיה הזאת הוא שאול קוברינסקי, שנבחר השבוע לתפקיד יו"ר בנק דיסקונט. קוברינסקי מכהן בחברה כדירקטור חיצוני לפי הוראה 301 לנוהל בנקאי תקין של הפיקוח על הבנקים. בשל הסיווג שלו כדירקטור חיצוני, שכרו מוגבל לכ־100 אלף שקל בשנה בתוספת של כ־5,000 שקל לשעת ישיבה. שקלול שני המרכיבים יחד יכול להביא את שכרו לכחצי מיליון שקל בלבד בשנה. מדובר בפער עצום לעומת שכרם של יו"רים שאינם דירקטורים חיצוניים, שמוגבל ל־2.5 מיליון שקל בשנה.

קוברינסקי הוא הדירקטור החיצוני הראשון מכוח הוראה 301 שמונה ליו"ר. הוא צפוי להיכנס לתפקיד בתחילת 2019.

אלא שבקרוב קוברינסקי לא יהיה היחיד. באחרונה החל מרוץ למציאת מחליף לתפקיד יו"ר בנק לאומי, במקום דוד ברודט שיעזוב באמצע השנה הבאה. נכון לעכשיו מתמודדים על התפקיד שמואל בן צבי ואוהד מראני - שני דירקטורים חיצוניים מכוח הוראה 301 — וד"ר סאמר חאג' יחיא, דירקטור רגיל בבנק שלא יושפע מהמגבלה אם ייבחר לתפקיד.

בינתיים המועמדים לתפקיד יו"ר לאומי כבר מפעילים לחצים על הפיקוח על הבנקים.

שאול קוברינסקי, יו"ר דיסקונט, צילום: ענר גרין שאול קוברינסקי, יו"ר דיסקונט | צילום: ענר גרין שאול קוברינסקי, יו"ר דיסקונט, צילום: ענר גרין

המגבלה על השכר מרתיעה מועמדים מהתמודדות על תפקיד היו"ר. חצי מיליון שקל בשנה זה שכר בלתי מבוטל, אולם תפקיד יו"ר הוא תפקיד במשרה מלאה שמחייב את מי שמתמנה אליו לעזוב דירקטוריונים אחרים שבהם הוא מכהן, באופן שיפגע משמעותית בשכר של אותו יו"ר. בנוסף, החוק לא מאפשר לדירקטורים חיצוניים לקבל החזר הוצאות.

מראני ובן צבי מצפים כי הנושא ייפתר בטרם יחליטו אם להתמודד לתפקיד. לכאורה, השניים עשויים להסתפק גם בחצי מיליון שקל בשנה, אך זוהי התמורה שהם מקבלים כיום כדירקטורים רגילים, כאלה שיכולים לכהן במקביל בתפקידים נוספים.

בבנק ללא בעל שליטה אין באמת הבדל בין דירקטור רגיל לבין דירקטור חיצוני מכוח הוראה 301. גם זה וגם זה מייצגים את הציבור - ולא בעל שליטה כזה או אחר.

בפיקוח על הבנקים קשובים לתלונות המועמדים ומחפשים פתרונות לבעיה. בין היתר, בפיקוח בוחנים את שינוי הוראות נוהל בנקאי תקין כך שבבנקים ללא גרעין שליטה המינוי מכוח הוראה 301 יהיה של דירקטור רגיל.

חדוה בר, המפקחת על הבנקים בבנק ישראל, צילום: רונן פדידה חדוה בר, המפקחת על הבנקים בבנק ישראל | צילום: רונן פדידה חדוה בר, המפקחת על הבנקים בבנק ישראל, צילום: רונן פדידה

דרוש פתרון יצירתי

בפיקוח על הבנקים פועלים בנושא יחד עם משרד המשפטים, אך כדי לטפל בו בצורה מלאה הדבר דורש תיקון חוק, מהלך שדורש זמן. לכן בפיקוח מנסים למצוא פתרון יצירתי אחר.

סוגיית שכר היו"ר מתחברת לבעיה נוספת הנוגעת לבנקים ללא גרעין שליטה: לפי החוק הקיים, דירקטור חיצוני המכהן בחברה מכוח חוק החברות לא יכול להתמודד על תפקיד היו"ר שלה. לפיכך, הדירקטורים החיצוניים בבנקים שמונו מכוח חוק החברות כלל לא יכולים להתמודד כרגע על תפקיד היו"ר.

כך, למשל, בלאומי הדירקטורים החיצוניים ציפי סמט ויצחק אידלמן, המכהנים מכוח חוק החברות, לא יכולים להתמודד על התפקיד. אלא שבבנק ללא בעל שליטה, אין באמת הבדל בין דירקטור חיצוני מכוח חוק החברות לדירקטור חיצוני מכוח נוהל בנקאי תקין או דירקטור רגיל.

מהפיקוח על הבנקים נמסר: אנחנו בוחנים את הנושא.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות