מחול השדים של ההייטק: המשקיע שטוען שגיוסי הון הם הונאת פונזי

דו"ח טכנולוגי

מחול השדים של ההייטק: המשקיע שטוען שגיוסי הון הם הונאת פונזי

צ'מאט פאליהאפיטיה, משקיע יוצא פייסבוק, מסביר איך הון הסיכון הורג חברות ומודיע שהוא יוצא מהמשחק; מה יצא למשתמש הקטן ממהפכת הפינטק הגדולה ולמה חשוב להגביל אותה לפני שתגיע לשיאה; ומיקרוסופט מפרגנת למפתחי לינוקס ב-60,000 פטנטים שהפכה לקוד פתוח

11.10.2018, 14:13 | ניצן סדן

המשחק הזה מכור, אני יוצא ממנו

לצ'מאט פאליהאפיטיה, מראשוני הבכירים בפיייסבוק וכיום משקיע הון סיכון בולט ובועט - יש פה גדול: הוא טען בעבר שהרשת החברתית היא בגדר מלכודת דופמין שמסכנת ילדים, ושנבנתה כך מראשיתה, מתח ביקורת על נטיית עמק הסיליקון להרחיק נשים ובני מיעוטים - ואף יזם תוכנית השקעה אנונימית, שמהווה פיתרון טכני לנטייה הזו. אתמול שוב פתח את הפה - והפעם כיוון את האש אל לב ליבה של כלכלת הסטארט-אפים והון הסיכון: לדבריו, זו חתיכת הונאה שהורסת חברות, גומרת יזמים ורק המשקיעים יוצאים מבסוטים.

"שלא תטעו, אנחנו נמצאים בתוך מזימת פונזי עצומה ורבת משתנים", אמר והסביר שעל הנייר, כל עניין גיוס ההון נראה נהדר: "אומרים לך לצמוח, אז אתה צומח… אני לא אהיה חלק בהצגה הזאת עוד. אני סבור שההצגה מסוכנת, שבשלב מסוים נגמר הדלק לכל העניין השל צמיחה בכל מחיר".

שורף את המועדון. פאליהאפיטיה שורף את המועדון. פאליהאפיטיה שורף את המועדון. פאליהאפיטיה

לראייתו, ישנם הרבה מיזמים טובים עם רעיונות טובים שיורדים לטימיון בשל לחץ המשקיעים. כל יזם זקוק להון זמין כדי להשלים פיתוח ואז לשווק את המוצר, ועם כל גיוס יורדות האחזקות שלו במיזם, והנתח שיגיע לידיו כשייצר רווחים. איך מייצרים רווחים? דרך פעילות שיווק ומכירות, שצריך לממן איכשהו. ואז מגיע עוד משקיע, לוקח עוד נתח, דורש מהחברה לצמוח כדי שאחזקותיו יהיו שוות יותר, והחברה מקבלת קצת אוויר לנשימה - אותו תשרוף במרוצה אחר המשקיע הבא והמשך הצמיחה.

יזם חייב לגייס כסף כדי לצמוח וחייב לצמוח כדי לגייס כסף. וכמו במשל הצב של אכילס, נקודת הרווח ההוגן ממשיכה להתרחק ורוב החברות פשוט נושרות בדרך. פאליהאפיטיה אומר שצריך לעצור את זה, לתת לחברות לצמוח בקצב בריא, מבלי לרסק אותן לקרקע בגלל דרישה לא ריאלית לרווח מהיר. יש היגיון בדבריו, על אף שכל העולם חושב ופועל אחרת. אימרה נפוצה בהייטק היא שיזם הוא אדם שקופץ מצוק ומנסה לבנות מטוס בעודו נופל. מי יודע איך היה נראה עולם הטכנולוגיה אם היו בו יותר יזמים שיכלו, איך אומר, לבנות מטוס לפני שהם קופצים.

ואולם, התעשייה לא צפויה להשתנות בקרוב, שכן כל מודל כלכלי שמניב רווח לגורמי כוח יקדם יציבות על פני רפורמה; בינתיים, יכולים מבקרי פאליהאפיטיה לומר, הניבה כלכלת הסטארט-אפ רבבות חברות פעילות ומוצרים נהדרים. ובעיניהם, אך טבעי שמיליוני אחרות הלכו לעזאזל. ישנם משקיעים שאכפת להם מהאנשים שמאחורי חברות הפורטפוליו, שרואים במיזם יותר מפוטנציאל רווח וזהו. אבל המשקיעים הללו חיים בסביבה תחרותית, בה הקרנות נלחמות על הסטארט-אפים וגם הם, במידה מסוימת, לכודים במחול השדים של צמיחה בכל מחיר.

אבל לצד המילים היפות, חשוב לזכור שמר פאליהאפיטיה הוא ביזנסמן, והביזנס שלו הוא הון סיכון. קרן Social Capital שהקים עוד ב-2011 נמצאת בצרות והוא מסוכסך היטב עם השותפים וקריאתו לשבור את הכלים יכולה להגיע ממקום של אחד ששלו כבר נשברו.

פינטק? מה יוצא לי מזה?

אחרי "סייבר" ו-"AI", מילת הבאז הכי לוהטת בימינו היא "פינטק" - יישום כלים מקוונים, אפליקציות מובייל, פלטפורמות שיתופיות ותוכנות חכמות בתחומי הבנקאות, הביטוח, הסחר הפיננסי והתשלומים. חברות סטארט-אפ ותאגידים שועטים אל עולם בו יהיה לנו קל יותר לקבל כסף, להוציא כסף ובעיקר לשלם להן. אבל לפעמים נראה שהדרך חסומה: התאחדות התעשיות הפיננסיות והביטוח באסיה (ASIFMA) מסרה לסוכנות רויטרס שהמצב במדינות רבות ביבשת פשוט לא מאפשר להן להביא למשתמשים את כל הטוב הזה. לא בגלל שהקהל לא מבין למה הוא צריך את המוצרים שלהן - אתגר בפני עצמו - אלא בגלל רגולטורים גדולים ומרושעים, שאוכפים תקנות הגנת מידע שפשוט יורות בחדשנות הפיננסית כאילו היתה מינימום, אמא של במבי.

לטענת ההתאחדות, בלי איסוף, קיטלוג, ניתוח וניטור של מידע אישי, לא יוכלו להגשים את החזון שלהן. ויש להן גם פיתרון: במקום מגבלות ספציפיות על הפלישה שלהן לחיינו המקוונים, צריכות ממשלות לקבוע גבולות גזרה, תקנות כלליות - ואז כולם יהיו מרוצים.

ברור שזה טוב לתאגיד, אבל לך?, צילום: שאטרסטוק ברור שזה טוב לתאגיד, אבל לך? | צילום: שאטרסטוק ברור שזה טוב לתאגיד, אבל לך?, צילום: שאטרסטוק

מדינות כסין, תאילנד, ויאטנם, קוריאה השפויה ואחרות אינן מפורסמות ברגולציה קפדנית בכל הנוגע לזכויות גולשים; דר' קוריאה מעדיפה שוק חופשי ונוח למשקיעים במודל אמריקאי למדי, בעוד סין היא פשוט סין וכלל לא סופרת את זכות אזרחיה לפרטיות, יעידו אינספור מצלמות הרחוב בעריה. אך חברות הפינטק שואפות לשמר את המצב הזה, להשאיר את המערב פרוע ולהחליף את השריף המנומנם בשלט "נא לא לפשוע".

ומה על המשתמשים עצמם. האם בכלל שווה להם לוותר על הפרטיות שלהם? מה בכלל יוצא להם מהגשמת חזון הפינטק הזה? התשובה המצערת היא "כמעט כלום". אפשר להעביר כספים ולבצע תשלומים גם בלי להחזיק במידע נרחב על מבצעי העסקה (ראו את אפל פיי, פייפאל, ועליפיי), אפשר להשיג הלוואה בפלטפורמות חברתיות גם בלי לדעת היכן נמצא ומה עשה כל מלווה ברגע בו לחץ על "אשר הלוואה" ועוד.

כאמור, במקרים רבים נועדה פלטפורמת הפינטק לעשות חיים קלים לגוף הפיננסי, כשלקוחותיו לא יהנו מן הפירות. קחו למשל חברת ביטוח גדולה, שנשענת על מידע אישי מתעדכן כדי לקבוע את הסיכון של מבוטח ספציפי לעלות לה כסף, תוך חיסכון בהפעלת אנליסטים ואקטוארים. אותו הלקוח לא יקבל הנחות, שכן כל חברה צריכה לשמור על שורת הרווח ולהציג צמיחה לבעלי המניות. אם המידע שנאסף מאפשר לה לייעל את פעולתה, הן לא תקזז את הירידה בהוצאה התפעולית בהוזלת השירות לצרכן. ככה עובדים גופים גדולים מטבעם: ב-1863 המציא ריצ'רד גאטלינג תותח רב קני מסתובב, כי רצה להפוך את המלחמות לפחות קטלניות. בעיני רוחו, ראה צבאות בהם יש הרבה פחות חיילים - שכן מכונת יריה בודדת תוכל להחליף עשרה אנשים עם רובים רגילים. מה עשה הצבא? פשוט הוסיף את הנשק החדש למצבת הכוחות הקיימת. בקיצור, מישהו בהחלט ירוויח מהתנופה הטכנולוגית, אך כנראה שזה לא יהיה אתה.

לדעתי, ככל שתחום טכנולוגי נוגע יותר בחיינו, כך קריטי להציב מגבלות לארגונים שדוחפים אותו קדימה. ותחום הפיננסים מסוכן ביותר, שכן לרוב הציבור אין מושג איך עובדים בנקים וחברות ביטוח. דווקא שם צריך לעמוד פילטר ממשלתי, דווקא עכשיו, כשהטכנולוגיה מבשילה ומשתפרת.

קצרצרים

1. מיקרוסופט הודיעה שתגדיר 60,000 פטנטים שלה כקוד פתוח, לשימוש חופשי - במטרה לעזור למפתחי לינוקס להימנע מתביעות וסיבוכים. ענקית התוכנה אמנם היתה יריבה מרה של קהילת לינוקס במשך שנים רבות, אך אנו חיים בזמנים אחרים; היא שואפת לשתף פעולה עם מפתחים ולא להחליש אותם, בשאיפה לבנות פרויקטים ופעילויות שיעזרו לה לשפר מוצרים תוך חיסכון בשעות פיתוח.

אל תהיו מופתעים, הזמנים השתנו אל תהיו מופתעים, הזמנים השתנו אל תהיו מופתעים, הזמנים השתנו

2. הסנאטור הדמוקרטי ריצ'רד בלומנטל קרא לחקור את פרשת דליפת המידע מגוגל פלוס, אותה ניסתה החברה להסתיר מרגולטורים כדי להימנע מחקירות. דבריו נאמרו אמש בדיון בו השתתפה גם אנדראה ג'לינק, ראש ועדת הגנת המידע באיחוד האירופי. החברה זיהתה את הדליפה עוד במרץ, מתי שכל העולם התפוצץ על פייסבוק בגין פרשת קיימברידג' אנליטיקה, וגוגל לא רצתה לחטוף ריקושטים. ובכן, מזל טוב: עכשיו היא תקבל את הפצצה כולה לעצמה.

3. נקנח בפינת הביזאר: אמזון הודיעה שבעלי רמקולים חכמים מסדרת אקו ממש אוהבים אותם. עד כדי כך, שבשנה שעברה קיבלה אלקסה, הסייענית החכמה שמניעה אותם, יותר ממיליון הצעות נישואין. אבל צחוק בצד, נראה שהקשר שלנו עם סייעניות חכמות הולך ונהיה אישי. כתבת האטלנטיק שמה לב לכך כשתפסה את עצמה מספרת לסייענית שהיא חשה בודדה - דבר שלא הרגישה בנוח לספר לבעלה. ככל שהסייעניות נשמעות אנושיות יותר, כך קל לשכוח שמדובר בתוכנה - ותוכנה שמאחוריה חברות מסחריות שאוספות מידע אישי. ההצעה שלי: אם מתחשק לכם לחלוק משהו אינטימי עם גורם שישמע אך לא ישפוט, נסו חתול.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות