אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האם הנגיד החדש יחקה את פלוג או את פאוול? צילום: savage.wharton.upenn.edu

פרשנות

האם הנגיד החדש יחקה את פלוג או את פאוול?

לפרופ' אמיר ירון לא תהיה ברירה אלא להעלות ריבית, והוא יצטרך להחליט אם להידמות ליו"ר הפד ג'רום פאוול ולא להתרגש מההתקפות הצפויות נגדו מצד נתניהו

13.10.2018, 17:58 | אדריאן פילוט

ישנן כמה סיבות למפולת שנרשמה בשווקים הפיננסים בעולם בסוף השבוע החולף, ואולי עוד תשוב, בהובלת הבורסות בארה"ב – הכלכלה הגדולה בעולם. גם אם מגמת המסחר בניו יורק התהפכה אתמול (ו'), אסור להתבלבל מאמירותיו שלא לומר קללותיו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, כלפי הפדרל ריזרב: יו"ר הפד ג'רום פאוול צודק בהעלאת הריבית, ולהבדיל מבנק ישראל, עושה את הדבר הנכון.

קראו עוד בכלכליסט

הסיבה החשובה ביותר, או לפחות ה"מבנית" יותר, לירידות השערים היא החלטתם האמיצה, הנכונה, הנועזת והמקצועית של פאוול, שהחלה עוד עם קודמתו בתפקיד ג'נט ילן להתחיל את "הגמילה" מהכסף החינמי. גמילה הוא תמיד תהליך קשה ובעלת השלכות לא מבוטלות – את אחת מהן ראינו בסוף השבוע. שני ראשי הפד, הקודמת והנוכחי, נחושים לעשות מה שמתחייב בכל משק שכבר התאושש מהמשבר של 2008: נורמליזציה של המדיניות המוניטרית והעלאת ריבית. זה אולי ההבדל המהותי ביותר בינם, לבין נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, ששוב אכזבה והחליטה בתחילת השבוע שעבר להותיר את הריבית בישראל גם הפעם על 0.1% - כמו בשלוש וחצי השנים האחרונות - ובכך להעביר את המשימה הנחוצה למחליף שלה, פרופ' אמיר ירון.

ג ג'רום פאוול | צילום: בלומברג ג

ילן ופאוול הבינו מזמן כי במשק שנמצא בתעסוקה מלאה ושהאבטלה בו ברמות שפל, תוך עלייה ברמות השכר (המצב המתרחש הן בכלכלה האמריקאית והן בכלכלה הישראלית) - ריבית אפסית, לא רק שאיננה מתאימה אלא מהווה גם אנומאליה מסוכנת וקיצונית שהתאימה לתקופות משבר כלכלי, אך לא לסביבה המאקרו-כלכלית הקיימת. קל וחומר, כאשר האינפלציה כבר נמצאת בטווח היעד. האינפלציה השנתית נכנסה כבר לפני שלושה חודשים לטווח זה והריבית הריאלית (הריבית הנומינלית בניכוי אינפלציה או ציפיות לאינפלציה) – הינה שלילית. ריבית ריאלית שלילית, משמעה שאזרח שמפקיד 100 שקל בתחילת שנה, לא רק שלא "מרוויח" בסופה, אלא שכוח הקנייה של אותם 100 שקל פוחת. בישראל, הריבית הריאלית שבה לטריטוריה שלילית, בפעם המי מיודע כמה, ועומדת כעת על כ-1%-.

מבט קדימה בארה"ב

אצל ילן ופאוול, כיוונה של הריבית הריאלית הוא המצפן של המדיניות המוניטארית שבעיניהם, היא FORWARD LOOKING – במבט קדימה. העובדות הללו מסבירות מדוע ילן, שהיא לא פחות "חברתית" מעמיתתה בבנק ישראל, החלה להעלות ריבית חצי שנה לפני שהאינפלציה "התבססה" בתוך טווח יציבות המחירים (רק אלוהים יודע על מה מדברים בבנק ישראל כאשר הם מדברים על ההתבססות הזו).

במדינה מתוקנת כמו ארה''ב, החלו להעלות את הריבית וממשיכים להעלות את הריבית כדי למנוע היווצרות של ריבית ריאלית שלילית. לא כתבו בהודעות הריבית שם כי "העלינו ריבית כי האינפלציה עלתה" אלא מסבירים כי סביבת ריבית "נורמלית" מאופיינת בריבית ריאלית של בין 0.5% ל-1% (חיובי), וכדי להגיע אליה היום, בנק ישראל היה צריך להעלות את הריבית כבר עכשיו לרמה של כ-2%.

קרנית פלוג. איפה היא ואיפה ארה"ב, צילום: עמית שעל קרנית פלוג. איפה היא ואיפה ארה"ב | צילום: עמית שעל קרנית פלוג. איפה היא ואיפה ארה"ב, צילום: עמית שעל

אחד הדברים שגרמו להרמת הגבות הגדולה בשוק ההון בהודעה של בנק ישראל היה ה"עדכון" של האינפלציה ב-2018 לרמה של 0.8% - הכרוך בקיצוץ דרמטי של שליש מהתחזית הקודמת (1.2%). ראשית כל, בנק ישראל נותר הגוף הבודד במחזיק בתחזית של מתחת ל-1%, דבר שרק מעלה תהיות בנוגע להנחות נלקחו כדי "להשיג" אינפלציה מתחת ליעד. אבל חשוב מכך, האם בנק מרכזי לא מעלה ריבית על בסיס הנחות אינפלציה לחודשיים הבאים כאשר האינפלציה בטווח הבינוני עומדת על 1.5% וכל התחזיות והאומדנים מדברים על אינפלציה בתוך היעד? אגב, מי שקרא בעיון את ההודעה של בנק ישראל, לא יכול שלא להיות מופתע: נכתב שם בפרטי פרטים מדוע יש להעלות ריבית - ומייד אחרי זה מוסבר כי בנק ישראל לא יעלה ריבית כי יש ספק האם באמת "התבשלו התנאים" ובסופו של דבר הבנק יתנהג לפי גישה "DATA DEPENDENT" ולא "DATE DEPENDENT". אך משחקי המילים המתוחכמים לחוד ומציאות לחוד: לפי הנתונים, הן בנק ישראל והן קרן המטבע העלו את תחזית הצמיחה של ישראל לשנה קדימה, המדד המשולב על מצב המשק הפתיע לטובה, האבטלה שבה לרדת לרמות שפל והשכר ממשיך לעלות – בהובלת הסקטור הפרטי.

אלא שאצל פאוול, כמו אצל ילן, ההסתכלות על המדיניות המוניטארית ועל שיקוליה היא כוללנית ורוחבית. האינפלציה המיידית, ובעיקר שער החליפין, אינם חזות הכל. שם הבינו מזמן כי יש לריבית ריאלית שלילית, כפי שכלכלני בנק ישראל בעצמם הסבירו פעמים רבות, השלכות מרחיקות לכת על המאקרו-יציבות באשראי הצרכני, על מחירי הנכסים הפיננסיים והנדל"ניים ולפיכך על היציבות הפיננסית. אנשי הפד הפנימו כי כלל הברזל בכלכלה המודרנית היא כי תקופות ממושכות של ריבית ריאלית שלילית הן מתכונת בטוחה להיווצרות בועות. ואסור לשכוח את מה שהנגיד שקדם לפלוג, סטנלי פישר, הסביר בעיצומה של הקדנציה שלו: תהליך ההתאוששות ממיתון לוקח שנתיים-שלוש, אך ממשבר פיננסי - 8-10 שנים.

סביר מאוד להניח כי פאוול לא ממש הופתע כאשר שמע דרך ערוצי הטלויזיה שנשיא ארה''ב, האיש החזק ביותר בעולם ומי שמינה אותו, לא היסס וטען שהפד השתגע. זה החלק הפחות נעים של התפקיד וזה המחיר שפאוול היה מוכן לשלם כדי להגן על העצמאות של הפד. יתכן שזה גם ההבדל המהותי בין פאוול לפלוג: פלוג גם ידעה שאם היא תעלה ריבית, הבורסה תגיב – ולא בחיוב - ומשר האוצר משה כחלון וראש הממשלה בנימין נתניהו היא כבר ספגה מספיק הכפשות. גם טראמפ וגם נתניהו וכחלון, ייאלצו להתמודד בקרוב עם רצון הבוחר (בחירות כלליות בישראל ובחירות אמצע הקדנציה בארה''ב) כאשר ירידות ומפולות אינן קלף מנצח בקמפיין בחירות. פאוול לא נרתע - פלוג כן.

מי שחייב להפנים את המסר הזה הוא הבא בתור, פרופ' ירון, הנגיד הבא שמונה השבוע - אאוטסיידר אמיתי, שברגע שקיבל את התפקיד, חתם מול עם ישראל על הסכם אמונים ולפיכך חייב להתחיל להעלות ריבית. בהקשר הזה, הדמיון בין טראמפ לנתניהו הוא טוטאלי. גם נתניהו אינו רואה בעצמאות הבנק המרכזי את חזות הכל ולא יהסס לכנות אותו "משוגע" כפי שעשה טראמפ, וזאת כאשר באופן טבעי, הישראלים יתחילו למשוך השקעות מהבורסה (שם המחירים גבוהים באופן בלתי סביר) והמסכים ייצבעו אדום. גם נתניהו ירצה להשפיע באמצעות "עקיצות" על המתרחש בשוק ההון בעיצומו של קמפיין בחירות.

ירון יצטרך להחליט אם הוא רוצה להידמות לפלוג או לפאוול.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
בולשיט, אנשים לא ימשכו כלום מהבורסה, היא רק תעלה (גם אם תרד לתקופה קצרה)
בבורסה אפשר להשיג תשואות גבוהות בהרבה מריבית בפקדון, וגם הטענה שריבית עולה זה בהכרח בורסה יורדת זה בולשיט וההיסטוריה מראה שלאורך זמן הבורסה רק עולה ובהרבה יותר מנדלן. ריבית עולה זה אומר שיש אגח שכדאי לקנות ויש שלא, ושאפשר לקבל ריבית על פקדון אבל נמוכה יחסית. זה לא דומה לדירות ששם כל עליה קטנה בריבית זה תוספת עלות כבדה למי שלקח משכנתא גדולה להרבה שנים, שזה מה שהרבה צעירים טפשים עשו בלי להבין מה יקרה כשהריבית תעלה, וזה בזכות פמפום שקרי בתקשורת של בעלי ההון הקבלנים, הבנקים, ובעידוד הממשלה שגוזרת מיסים על הגב והעתיד של אותם צעירים, סוג של שלטון פיאודלי של ימי הביניים בגרסא מחודשת לשנות ה-2000.
סמי  |  14.10.18