זיהוי פנים – תמונה אומרת יותר מאלף מילים

מוגש מטעם DUN'S 100

כיכר רבין, 20:37 שנת 2022 - בשמי תל אביב טס כלי טיס בלתי מאויש (רחפן) עם מצלמה המתעדת את קהל המשתתפים במחאה חברתית. שבועיים לאחר מכן מקבלות המפלגות המובילות אשר מתכוננות לבחירות הממשלה 2023 דו"ח מדויק אודות מספר המשתתפים במחאה החברתית, לרבות מידע סוציאו – אקונומי, מצב משפחתי והעדפה פוליטית של כל משתתף....

המצב המתואר הינו כרגע תיאורטי בלבד, אך בקצב שטכנולוגית זיהוי הפנים מתפתחת יש סיכוי סביר שהחלק הכי פחות מציאותי במצב המתואר לעיל הינו ממשלה שמכהנת תקופת כהונה שלמה.

מה עושים עם טכנולוגיה מהפכנית שיכולה לסייע באבחון מחלות, זיהוי ואיתור פושעים ומחבלים, ואשר מאפשרת תשלום על ידי חיוך והפעלת טלפון נייד חכם על ידי מבט בלבד, אך מצד שני עדיין לא מדייקת ב-100%, חודרת ופוגעת בפרטיות שלנו ומאפשרת שימוש לרעה במידע הכי אינטימי שלנו?

טכנולוגית זיהוי פנים כבר מזמן לא טכנולוגיה חדשה וכמו רוב הטכנולוגיות המצליחות, טכנולוגיה זו מתפתחת בקצב מסחרר. וככל שיש לה אפשרויות חיוביות יש לה גם לא מעט היבטים פחות רצויים.

מספר רשתות מזון בארה"ב, סין ואירופה, לרבות מסעדות ומזנוני הבנק BBVA מנסים וחלקם כבר מציעים תשלום באמצעות זיהוי פנים.

סוגים שונים של טלפונים ניידים חכמים מאפשרים הפעלת המכשיר על ידי טכנולוגית זיהוי פנים.

רופאים משתמשים בתוכנות שמאפשרות זיהוי תסמונות ומחלות נדירות שלרופא קשה מאוד לזהות רק בעין.

כל אלה שימושים חיוביים ומועילים והמשך פיתוח פתרונות אלה יכול להקל ולהנעים את חוויית ההזמנה ותשלום של קהל המבקרים במסעדות ובתי עסק, כמו גם משתמשי הטלפונים הניידים. פיתוח תוכנות המזהות תסמונות ומחלות יכול להציל חיים ולסייע בפיתוח תרופות מותאמות.

יש גם שימושים שיכולים להיות חיוביים פחות כמו שימוש במידע הנאסף על ידי טכנולוגית זיהוי פנים עבור צרכי פרסום מותאם אישי, מעקב אחרי עובדים במקום העבודה, מעקב אחרי תלמידים בבית הספר, מעקב ברחוב על ידי רשויות שונות מסיבות ביטחוניות ואכיפה – שימושים אלו, בעיקר כאשר נעשים ללא אישור הציבור בכלל ונושאי המידע בפרט יכולים להוות חדירה ואף פגיעה לא פרופורציונלית בפרטיות שלנו.

האם זה מחיר ששווה לשלם על היתרונות והחידושים שיש לטכנולוגיה זו להציע? האם Microsoft צדקה כאשר ביקשה מהקונגרס האמריקאי לחוקק חוק המסדיר את השימוש בטכנולוגיה? האם על הרגולטור לאפשר שימוש בטכנולוגית זיהוי פנים על ידי חברות ללא הסכמת נושאי המידע? ומתי הפרת זכות הפרטיות שלנו על ידי רשויות חוק ואכיפה הינה מידתית והכרחית?

נתנאלה טרייסמן

עוזר הוראה לפרופסור של אוניברסיטת סטנפורד פרסם מחקר שנוי במחלוקת בו הוא משתמש בטכנולוגיה לזיהוי פנים לזהות נטייה מינית של אנשים ומשתמש באותה טכנולוגיה לבחון האם ניתן ללמוד דעות פוליטיות של אנשים. האם יש לאשר שימוש במידע זה על ידי ממשלות? ואם כן, האם הממשלה צריכה לבקש את אישור הציבור לפני שימוש בטכנולוגיה עבור מטרות אלה?

באירופה חוק הגנת המידע ה-GDPR מסדיר שימוש במידע גנטי ומאפשר זאת רק בנסיבות מוגבלות ולרוב יידרש אישור של נושא המידע. אך יתכן כי עדיין נדרשת חקיקה מסוימת לשימוש בטכנולוגית זיהוי פנים, לרבות על ידי הרשויות.

כאמור, בארה"ב יש ביקוש לחוקק חוק המסדיר שימוש בטכנולוגית זיהוי פנים. חברות צריכות לדעת מה מותר ומה אסור ולאיזה שימוש יש צורך לקבלת אישור של נושאי המידע.

כמו כן, לאזרחים יש זכות לדעת מתי הממשלה עוקבת אחריהם במקום ציבורי ובנוסף לעובדה שהממשלה יכולה למקם אדם במקום מסוים ביום ושעה מסוימים, לממשלה יש את היכולת לזהות רגשות של אנשים ומידע זה יכול לסייע בזיהוי פושעים ומחבלים אך גם עבור מטרות אחרות, פחות ביטחוניות או חברתיות כמו בדוגמה ההיפותטית לעיל.

באיזה שלב רשויות האכיפה יכולות לפעול כשהן מזהות רגשות על פני אדם אשר עלולות להוביל למעשה פשע או טרור? האם מחשבה או הרגשה בהכרח תוביל למעשה?

אין ספק שטכנולוגיה יכולה לסייע בהרבה הביטים של החיים המודרניים ושהמשך פיתוח טכנולוגית זיהוי הפנים הינו דבר מבורך עבור שיפור מחקר הרפואי ואבחון מחלות, כמו גם שיפור החוויה וההנגשה של שירותים מסוימים.

רגולציה נכונה יכולה לסייע לכולנו ליהנות מכל היתרונות שיש לטכנולוגיה זיהוי הפנים להציע תוך כדי שמירה על הפרטיות היחסית שנשארה לנו.

כתבה עו"ד נתנאלה טרייסטמן, ממשרד עו"ד יגאל ארנון