אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ועדת העבודה והרווחה אישרה את חוק עידוד תרומות מזון צילום: עידו ארז

ועדת העבודה והרווחה אישרה את חוק עידוד תרומות מזון

מדובר בשינוי הצהרתי בלבד שנועד לפטור תורמי מזון מאחריות פלילית ואזרחית למזון שגרם נזק

15.10.2018, 11:35 | שחר אילן
ועדת העבודה והרווחה של הכנסת אישרה לקריאה שניה ושלישית כי מי שתורם מזון ומי שמחלק אותו יהיה פטור מאחריות אם לא התרשלו ואם לא הפרו את החוק. עם זאת היקף הפטור מאחריות צומצם מאוד בנוסח הסופי. אם החוק המקורי התנה את הסרת האחריות בכך שלא הייתה רשלנות חמורה, לאחר התערבות משרד המשפטים נקבע שהדבר יותנה בכך שהתורם או המחלק לא התרשל בכלל (גם אם הרשלנות קלה) ולא עבר על כל חוק. כתוצאה מכך החוק אינו משנה בפועל את המצב החוקי הקיים. הוא בעיקר מפרט את המצב המשפטי ומהווה הצהרת תמיכה של הכנסת בתרומות מזון.

מדובר בהצעת חוק של ח"כ אורי מקלב מיהדות התורה, אורל לוי אבקסיס וח"כים נוספים שמיועדת לפטור תורמי מזון מאחריות פלילית ואזרחית למזון שגרם נזק. בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר ש"עם השנים גדלה האוכלוסייה הסובלת מאי ביטחון תזונתי. עם אוכלוסייה זו נמנים ילדים רבים. גופים שעוסקים בתחום המזון כגון מסעדות אולמות אירועים חדרי אוכל במפעלים, רשתות שיווק ובתי מלון נמנעים מלתרום עודפי מזון שנשארים ברשותם ומעדיפים להשליכם לפח האשפה מחשש שתוטל עליהם אחריות אזרחית או פלילית בשל נזק שייגרם מהמזון שנתרם".

מתנדבים אורזים מזון לחלוקה לנזקקים , צילום: צביקה טישלר מתנדבים אורזים מזון לחלוקה לנזקקים | צילום: צביקה טישלר מתנדבים אורזים מזון לחלוקה לנזקקים , צילום: צביקה טישלר

דו"ח אובדן מזון והצלת מזון בישראל של ארגון לקט ישראל וחברת הייעוץ BDO טוען שכ-33% מהמזון המיוצר בישראל הולך לאיבוד לאורך שלבי הייצור, ההפצה, הקמעונאות והצריכה. מדובר בכ-2.3 מיליון טון מזון בשנה. המשמעות הינה אובדן מזון בשווי של כ-19.5 מיליארד שקל, המהווים 1.6% מהתוצר הלאומי. מתוכו, כ-50% הינו אובדן שאינו ראוי למאכל, ואינו חלק מפוטנציאל ההצלה.

בשנת 2017 הציל לקט ישראל מזון מבושל בהיקף של 2.3 מיליון ארוחות. בסך הכול הארגון אסף וחילק כ- 17.5 אלף טון מזון בשווי כולל של 150 מיליוני שקל כלומר פחות מאחוז מהפוטנציאל. הצעת החוק מיועדת לנסות להגדיל כמות זו

נציגת התאחרות המלונות פנינה בן דוד אמרה בדיון שזה "חוק סתמי שלא נותן שום דבר נוסף מבחינה חוקית על המצב קיים היום. מבחינה חוקית אין כל שינוי. אין לי תמיכה חוקית נוספת". מנגד עלתה בדיון הטענה שהחוק יועיל מול ארגונים קטנים יחסית שאין להם יעוץ משפטי והוא יסייע להם להבין שאם יעמדו בכל הכללים הם פטורים מאחריות.

נציגת משרד המשפטים עו"ד תמר קלהורה אמרה שמעולם לא הוגשה תביעה של אורח על מזון מקולקל וממילא לא של תורמים. "זה סיכון תאורטי לחלוטין. אדם שאין לו מה לאכול הקושי שלו להגיש תביעה קל וחומר תביעה ייצוגית עצום".

יו"ר הוועדה ח"כ אלי אלאלוף מכולנו אמר לפקידי משרד המשפטים ש"אני לא מבין את הרדיפה שלכם על החוק. זה 'דבר שהיה צריך להיות מהיר מאוד. אנחנו מגזימים בשמירה על אינטרס הציבור ובסוף מחלקים פחות אוכל".

מנכ"ל לקט ישראל גידי כרוך אמר ש"בחוק יש אמירה מאוד חזקה ואנחנו צופים שהוא יכניס הרבה מאוד ארגונים שיושבים על הגדר. אנחנו יודעים על בית חולים שמחכה לחוק ומקווים שגם בתי המלון יגבירו התרומות". אחת המגבלות העיקריות בדרך להגברת איסוף המזון היא תקציב לאיסוף וחלוקה. כרוך העריך שהעברת החוק תביא גם להגברת התרומות למטרה זו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות