אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מה עומד בבסיס תחושת השינוי המיוחל בנבחרת הכדורגל? צילום: עוז מועלם

מה עומד בבסיס תחושת השינוי המיוחל בנבחרת הכדורגל?

סקירת המאפיינים האישיותיים של שחקני נבחרת ישראל בכדורגל ובחינת סגנון המנהיגות של המאמן מגלה כיוון מעודד

16.10.2018, 14:13 | ניב נחליאלי

יש באוויר תחושה של שינוי בנבחרת ישראל. מדובר בתקופה קצרה מדי כדי להגיע למסקנות כלשהן ואסור לשכוח שמדובר בשני נצחונות בלבד על נבחרות לא מובילות באירופה, אבל התחושה היא של רוח רעננה וקצת יותר אופטימיות.

קראו עוד בכלכליסט

אלי דסה. עבר שינוי, צילום: ראובן שוורץ אלי דסה. עבר שינוי | צילום: ראובן שוורץ אלי דסה. עבר שינוי, צילום: ראובן שוורץ

פרופיל השחקן החדש

 

כולם מדברים על הנוכחות של שחקנים שאינם יהודים בנבחרת, אבל שימו לב לרשימה הבאה ולפרופיל השחקנים שקופץ למול העיניים (גילוי נאות – מדובר בהתרשמות חיצונית בלבד ללא הכרות אישית עם השחקנים).

דור פרץ - בוגר מגילו, התחיל ללמוד פסיכולוגיה למרות האינטנסיביות של האימונים והמשחקים. כך גם דן גלזר. שרן ייני – לא מהיר, פיזי או בעל טכניקה מיוחדת אבל אינטיליגנטי וידוע באישיות המיוחדת שלו שגרמה לג'ורדי קרויף לתת לו את המפתחות במכבי תל אביב. גם ייני למד פסיכולוגיה, למרות שלימודים הם לא בהכרח ערובה להצלחה ספורטיבית. נמשיך. אחיו של מונס דאבור לומד רפואת עיניים בשטרסבורג, כך שניתן להבין מאיזו משפחה מגיע מונס. גם טאלב טוואטחה בעל תעודת בגרות עם ממוצע 90 כיאה לבן של מנהל בי"ס ומשפחה של אקדמאיים. דיא סבע מביא חוצפה ישראלית במובן הטוב של המילה ומפגין יצירתיות במשחקו. לא מספיק? ביברס נאתכו בוגר מאוד, שקול, אינטיליגנטי ומביא כקפטן מנהיגות שקטה ומאוד שונה מהמנהיגות שהיתה לפניו. עדיין לא מספיק משכנע? אלי דסה עבר מהפך בזכות יוקאנוביץ' שלא אמר לו כמו מאמנים אחרים "להשתפר בהגנה" אלא נכנס איתו לעומקם של דברים כדי שיהיה מאוזן הגנתית והתקפית. וכדי לסיים את שורת ההמחשות נביא את הדוגמה הידועה של תומר חמד שבנה קריירה בעיקר בזכות האישיות שלו וכוח ההתמדה.

זה הפרופיל שמתבלט לו מתוך הדוגמאות; שחקן בוגר, חכם, יצירתי, מפגין חוצפה ישראלית במובן החיובי של המילה, נחוש ויודע לעבוד בצוות. זה פחות או יותר המודל שמחפשים בסיירות ובסטרטאפים, ואם שם זה מצליח, אין סיבה שזה לא יצליח גם בספורט. כפי שאני כותב רבות, כנראה שלא נהיה חזקים יותר ומהירים יותר מהאירופאים ואנחנו צריכים למצוא את נקודות החוזק שלנו שיושבות על מוטיבים מוכרים של "סכין בין השיניים" (היבטים רגשיים), "אחוות לוחמים" (היבטים בינאישיים) ויכולת אלתור וחשיבה יצירתית (היבטים קוגנטיביים).

הכדורגל המודרני הפך למהיר מאוד ובעיקר מצריך שחקנים מהירי חשיבה המשחקים בהתאם להנחיות וגם יודעים לאלתר. זוהי בשורה חשובה לכדורגל הישראלי ולשחקנים הישראליים שצריכים להמשיך ולהשתפר פיזית, אבל מביאים איתם פרופיל מתאים למציאות החדשה. במלים אחרות, אם הילד מהיר, חסון ובעל שליטה מדהימה בכדור, אבל מפגין חשיבה איטית ומתקשה ביצירת קשרים חברתיים - הוא כנראה ייתקל בהמשך בקשיים להתפתח ככדורגלן בוגר מוביל.

אבל רגע, ניתן לומר שרוב השחקנים שהובאו כדוגמאות לפרופיל החדש אינם חדשים בנבחרת והיו חלק מנבחרת שרבים לגלגו עליה, ולכן אין כאן באמת בשורה. אנסה לענות על כך בחלק הבא.

הרצוג. מתחיל להישמע שונה ממה שאתה רגיל ויותר כן ואמיתי, צילום: עוז מועלם הרצוג. מתחיל להישמע שונה ממה שאתה רגיל ויותר כן ואמיתי | צילום: עוז מועלם הרצוג. מתחיל להישמע שונה ממה שאתה רגיל ויותר כן ואמיתי, צילום: עוז מועלם

מנהיגות אותנטית

 

אתה מקשיב לפרשן במשחק כלשהו בליגת העל ושואל את עצמך מה עומד מאחורי המחמאות המוגזמות שהוא מרעיף על השחקן; האם הפרשן מקורב לשחקן או שהפרשן מקורב למאמן. אתה מסתכל על מאמני נבחרת קודמים וסופר את מספר השחקנים שהם זימנו לנבחרת שמשויכים לסוכנים של המאמנים עצמם. נמאס לך להיות חשדן אבל אתה מפעיל את החשדנות בכל מקום.

בעבודה שלי כיועץ ארגוני אני נפגש עם עובדים רבים שמספרים על מנהלים שעסוקים בעיקר ביח"צנות אישית, מתקדמים במעלה ההיררכיה וגורמים לחברי הצוות שלהם להרגיש ככלי שרת בידיהם. אותם עובדים שומעים בארגון אמירות יפות על ערכים כמו שקיפות, שותפות ואכפתיות אבל מדווחים על התנהלות סותרת והפוכה ביומיום. הפער הזה בין מלים למעשים מעצבן את העובדים, אבל כדי לא להיות מתוסכלים הם מתחילים להתרחק רגשית, גם אם לא בצורה מודעת, מבצעים רק את המוטל עליהם ומוודאים שהאשמה לא תיפול עליהם (כי לא באמת יש תרבות של למידה ושיפור, אלא יותר של חיפוש אשמים). מקומות העבודה לא פעם גורמים לפרט להרגיש שהוא לא ממצה את הפוטנציאל של עצמו והוא מוצא מפלט בתחביבים בהם הוא פורח מחדש. הארגון משלם על כך בסופו של דבר מחיר יקר של הון אנושי איכותי שלא מביא את עצמו לידי מימוש.

בספורט החוויה יכולה להיות בעלת עצימות גדולה אף יותר; אפשר להבין איך שחקן מוביל מרגיש כאשר הוא לא משולב מספיק במשחקי הנבחרת, וכמה הוא עלול להיות חשדן ומוטרד בספקולציות שלא מרימות אותו ועלולות להעכיר את חדר ההלבשה. ויכול להיות שהמחשבות האלה מוטעות אבל כנראה שהשחקן לא יפתח את זה באמת עם המאמן.

אנחנו נמצאים במציאות שבה האמון הוא מצרך יקר ערך. זאת בדיוק הסיבה לכך שמנהיגות אותנטית הפכה מרכזית וחשובה כל כך. מנהיגות שבה ניתן לתת את האמון במי שמוביל אותך, מנהיגות שמוציאה ממך את הנכונות להתאמץ כי אתה יודע שתוערך על כך. בספרם "מנהיגות אותנטית" של רוב גופי וגארת' ג'ונס, הם מתארים את החשיבות של מנהיגות אותנטית וטווים קווים לדמותו של מנהיג אותנטי. אחד הדברים המעניינים שהם כותבים הוא שמנהיגות אותנטית כרוכה "בהרגשת נינוחות עם עצמי" ובהתאמה בין מלים למעשים.

ואז אתה שומע שמגיע מנהל טכני זר לנבחרת ישראל ואיתו מאמן נבחרת זר, ואתה חושב לעצמך שזאת הזדמנות סופסוף למשהו נקי יותר. ואתה שמח שהנבחרת מתחילה לשחק ואפילו לנצח פעמיים ברצף ומתחיל להקשיב למה שמאמן הנבחרת אומר. וכאשר הוא נשאל האם ההיבט של המגזר הערבי ישב לו בראש כאשר הוא בנה את הסגל, אתה מניח שהמאמן יכחיש כל קשר לכך אבל מופתע לשמוע ממנו שהנושא הזה כן העסיק אותו למרות שהבחירה בשחקנים היתה לפי יכולות והמינוי של נאתכו כקפטן היתה בזכות המנהיגות שלו ויכולתו המקצועית ולא בבחירה שלו לא לשיר את ההמנון.

זה מתחיל להישמע לך שונה ממה שאתה רגיל לשמוע ויותר כן ואמיתי. אתה ממשיך להקשיב וקולט שהוא מבין את הביקורת שספג בהתחלה כי הוא מודע לכך שהוא לא מאמן מוביל או ידוע ולכן היה לו ברור שהוא צריך לשכנע את השחקנים במי שהוא ובמה שהוא מביא. אתה אומר לעצמך, אוקיי, פגשתי כבר באנשים שיודעים לדבר יפה אבל לא מחוברים למציאות, ואז אתה שומע שהוא אומר שכשחקן לא היה לו כוח ליותר מדי דיבורים של מאמנים ולכן גם כמאמן הוא לא מטרחן את השחקנים ביותר מדי דיבורים. זה כבר מעניין.

בהתבוננות מהצד נראה שמדובר במאמן שלא מנסה לערבב ושיש בו נינוחות והכרות עם מצב בו היה צריך להוכיח את עצמו גם כשחקן אוסטרי זר שמגיע לקבוצה גרמנית מובילה. ההתרשמות מאנדי הרצוג עדיין קצרה ולא מחייבת אבל אם אכן התמזל מזלנו לקבל מאמן שמפגין מנהיגות אותנטית, אזי נוכל גם לצפות לראות יותר מהשחקנים שיביאו לידי ביטוי את הכישורים שלהם כאשר הם סומכים על המוביל. זאת גם התשובה לכך שלא מדובר בשחקנים חדשים אבל כנראה שמדובר במסגרת חדשה שבה הם יכולים לממש יותר את יכולתם. תיזכרו במנהל שסמכתם עליו, שהיה אנרגטי, הפגין נינוחות ושלא היה פער בין המלים למעשים שלו. מניח שזאת היתה תקופה טובה עבורכם בה פרחתם במקום העבודה. שחקני נבחרת הם בסופו של דבר בחורים צעירים שפועלים תחת לחצים אדירים ולכן המשמעות של מנהיגות אותנטית מקבלת משנה תוקף במסגרת שכזאת.

הכדורגל לא צפוי והרבה יכול לקרות גם ללא קשר בסוג המנהיגות של המאמן. מספיק שאחד השחקנים המרכזיים נפצע או שמקבלים בעיטת עונשין מהכשלה מיותרת וסופגים גול בשלב מכריע במשחק. אי אפשר באמת לדעת מה יהיה, אבל הכיוון הכללי נראה נכון. ימים יגידו האם מדובר ברוח חדשה או באוושה קלה שגוועה לה עם עלות הבוקר.

הכותב הוא יועץ ארגוני בספורט ובחברות עסקיות, דוקטורנט לניהול ספורט באוני' בן גוריון, ומוביל תכנית MBA עם לימודי ניהול ספורט בקריה האקדמית אונו

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות