אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בנק ישראל זורק על הבנקים את האחריות לתספורות צילום: עומר מסינגר, אוראל כהן

בנק ישראל זורק על הבנקים את האחריות לתספורות

הפיקוח על הבנקים מתכונן לוועדה לבחינת האשראי ללווים גדולים וטוען כי חלק מהבנקים אישרו הלוואות ענק בלי לבדוק יכולת החזר, בלי ביטחונות מספיקים ואפשרו לחלוב דיבידנדים. ומה בנק ישראל עשה? לטענתו ערך ביקורות שצמצמו את הפסדי הבנקים

17.10.2018, 08:09 | רחלי בינדמן

בנק ישראל מגיע מוכן לוועדת החקירה הפרלמנטרית למתן אשראי ללווים גדולים בראשות ח"כ איתן כבל. הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, בראשות חדוה בר, פרסם אתמול מידע על 95 ביקורות שערך לבנקים, לקראת דיונים קרובים בוועדה.

קראו עוד בכלכליסט

הפיקוח על הבנקים, שהיה גם מי שנתן לוועדה אור ירוק לצאת לדרך, פרסם אתמול את כל החומרים שהעביר לוועדה, לבקשתה. החומרים כולם נוגעים לפעולות שנקט הפיקוח לשמירה על כספי המפקידים והמשקיעים בבנקים בכל הקשור למתן אשראי ללווים גדולים.

רוב המידע שהעביר הפיקוח על הבנקים פורסם לאורך השנים וכולל בין היתר את שלל ההוראות והמגבלות שהציב למערכת הבנקאית בכל הקשור להעמדת אשראי לעסקים; תהליכי הביקורת על לווים גדולים שהבנק מיישם; הצגת נתונים על איכות תיק האשראי של המערכת הבנקאית בישראל בהשוואה לעולם; ואת נהלי העבודה של הפיקוח וכלי העבודה שבהם הוא משתמש.

אלא שלצד המידע הגלוי, בפיקוח הציגו בפעם הראשונה לעיני הציבור את אחד הסודות הכמוסים ביותר שלו: הביקורות שהוא עורך באופן יזום מדי תקופה בבנקים - ואת ממצאי אותן ביקורות. מדובר, כאמור, ב־95 ביקורות, שנערכו מאז שנת 2003. הביקורות כללו בדיקות בנושאים כמו אשראי לקבוצות לווים גדולות, אשראי לקבלנים, מימון פעילות בשוק ההון, אשראי לענף היהלומים ואשראי לרכישת שליטה. במידע שנחשף לא מפורטים שמות הבנקים, שכן בפיקוח מעוניינים לשמור על דיסקרטיות מול המפוקחים.

לפי המידע שהועבר, הפיקוח ביצע את הביקורות בדיעבד, לאחר שהבנקים העמידו אשראי, על מנת לזהות ליקויים ולהביא לתיקונם. עוד עולה כי הביקורות מתבצעות באופן מדגמי על חלק מהלווים בלבד. לפי הפיקוח, ממצאי הביקורות הובילו להתערבויות שנועדו לצמצום סיכון לבנקים מול לווה ספציפי שנבדק וברמת הענף כולו וכן לתיקון תהליכי עבודה.

עוד לפי הפיקוח, הסוגיות שעלו בביקורות לא מאפיינות את כל האשראי שהועמד ולא בהכרח חזרו על עצמן בכל הבנקים. בפיקוח מדגישים כי הביקורות לא העלו כי אשראי הועמד משיקולים זרים ותוך ניגוד עניינים, אולם מודים גם יכולת הכלים שעומדים לרשותם לבדוק זאת מוגבלת.

עם זאת, במקרים חריגים שבהם עלה חשש מבוסס לשיקולים זרים או ניגוד עניינים, הפיקוח העביר את המידע למשטרה או להתייעצות עם הפרקליטות - כפי שככל הנראה קרה במקרה של יו"ר בנק הפועלים לשעבר דני דנקנר.

בפיקוח משוכנעים כי הביקורות שביצעו הובילו את הבנקים המפוקחים הרלוונטי לצמצם חשיפה ללווים שנבדקו, באופן שהקטין את ההפסדים, תרם לשינוי מדיניות ונהלים והוביל להסדרה והוראות הפיקוח לכלל המערכת.

לשים גבול למינוף

בין היתר, בדק הפיקוח שיעורי מימון גבוהים ברכישות שליטה. זה לא סוד שהבנקים העמידו לאורך השנים אשראי לבעלי הון כדי לרכוש שליטה בחברות, אשראי הנחשב המסוכן והממונף ביותר. אנשי עסקים רבים שלקחו אשראי זה נקלעו לימים לקשיים והתקשו להחזיר את החוב, כמו למשל נוחי דנקנר, אילן בן דב, אליעזר פישמן ושאול אלוביץ'. כיום, הבנקים כבר כמעט שלא מעמידים אשראי כזה.

לפי הפיקוח, ההתערבות שערך בנושא הולידה חובה לכלול במסמך מדיניות העמדת אשראי את שיעור המימון שיהוו תנאי להעמדת האשראי. כתוצאה, הבנקים קבעו במדיניות האשראי שלהם מגבלת מימון מקסימלי לרכישת שליטה בשיעור שמבטיח שלא ייחשפו עוד לקריסת פירמידה עסקית של בעל שליטה. בנוסף, נקבעה מגבלה על רכישות שליטה עם מינוף גבוה.

בביקורת אחרת, הפיקוח בדק מקרים שבהם ניתן אשראי אף שללווה לא היתה יכולת אמיתית להחזיר אותו. בפיקוח מצפים מבנק שמעמיד אשראי להסתמך על מקורות החזר שוטפים, ולא רק על ביטחונות שיקבל. אלא שלפי הפיקוח, לא תמיד קל לזהות מקרים שבהם מקור הפירעון אינו מספק, במיוחד כשמדובר בחברות החזקה.

כך למשל, היו מקרים שבהם בנקים העריכו יכולת החזר על בסיס הנחה אופטימית מדי בנוגע לצמיחה עתידית של עסק או התבססו על מקורות פירעון שאינם שוטפים, כמו מכירת נכסים. לפי הפיקוח, בעקבות ההתערבות כל בנק נדרש לבחון סיכונים באופן שאינו תלוי בצד העסקי, עוד טרם העמדת האשראי.

חדוה בר המפקחת על הבנקים בבנק ישראל, צילום: עמית שאבי חדוה בר המפקחת על הבנקים בבנק ישראל | צילום: עמית שאבי חדוה בר המפקחת על הבנקים בבנק ישראל, צילום: עמית שאבי

אמונה עיוורת

בביקורת נוספת של הפיקוח, נבדק האופן שבו הבנקים מתבססים על הצהרות הלווים. בפיקוח ציינו כי הלווים מטבע הדברים מציגים בפני הבנקים הערכות אופטימיות במיוחד, שלא תמיד מוכיחות את עצמן.

בעקבות הביקורת בנושא, בפיקוח דרשו מהבנקים להניח הנחות שמרניות יותר ולקחת מקדמי ביטחון נאותים בעת העמדת אשראי. בין היתר, הבנקים נדרשים לקבוע כללים להערכת שווי של עסקי הלווה, לקחת למקדמי ביטחון, לערוך בדיקת ביצועים שוטפת של העסק מול התחזיות ולקבל מידי הלווים דו"חות כספיים ודו"חות על נזילות. בפיקוח גם אסרו על הבנקים להסתמך על ספונסר שמציג הלווה ככזה שיעמוד מאחורי ההתחייבות שלו בלי שניתנה ערבות רשמית.

ביקורת נוספת שערך הפיקוח נוגעת להעמדת ביטחונות חלשים מדי להלוואות, כמו למשל נדל"ן או מניות, שערכם יכול לרדת בחדות בהתאם לתנודות בשוק. בפיקוח מסבירים כי הבטוחות העיקריות באשראי שניתן לחברות החזקה הן המניות שבעל השליטה רוכש. מדובר במצב בעייתי, שכן ברגע שהקבוצה נקלעת לקשיים, שווי המניות, שהן הבטוחה להלוואה, נחתך בחדות.

בעקבות הביקורת, בפיקוח הציבו לבנקים לקחת מקדמי ביטחון בשיעור של 40%‑80%, בהתאם לסוג הנכס. למשל, אם הבטוחה היא מניה, צריך לדרוש שתיסחר לפי שווי כפול ויותר מגובה החוב.

ח"כ איתן כבל, יו"ר ועדת הכלכלה וראש הוועדה לחקר האשראי ללווים גדולים , צילום: אלכס קולומויסקי  ח"כ איתן כבל, יו"ר ועדת הכלכלה וראש הוועדה לחקר האשראי ללווים גדולים | צילום: אלכס קולומויסקי ח"כ איתן כבל, יו"ר ועדת הכלכלה וראש הוועדה לחקר האשראי ללווים גדולים , צילום: אלכס קולומויסקי

בפיקוח בחנו באחת הביקורות את הענקת האשראי לחברות המוחזקות בשרשור על גבי שרשור, כמו למשל במקרה של אלוביץ', שחברת יורוקום שבשליטתו החזיקה בקבוצת בזק באמצעות שרשור חברות ארוך, באופן שהרחיק את הבנק מהנכס המניב. בעקבות הביקורת, בפיקוח נקטו בכמה צעדים ובין היתר קבעו כללים לבחינת יכולתם של לווים להוריד את רמת המינוף בתוך זמן סביר אם יידרשו לכך.

ביקורת נוספת של הפיקוח בחנה מקרים שבהם הבנקים לא הציבו תנאים פיננסיים נוקשים מספיק להלוואות, כמו למשל מגבלות על נטילת הלוואות חדשות, על חלוקת דיבידנד או על שינוי שליטה. לפי הפיקוח, ברגע שבנק לא דורש אמות מידה פיננסיות ברורות וחדות, הוא מחליש את כוחו לעצור הידרדרות עסקית ומוצא את עצמו בסוף עם נכס שאין בו כלום.

דוגמה מובהקת לכך היא קונצרן אי.די.בי, שבמשך שנים שבהן היה תחת שליטת נוחי דנקנר משך דיבידנדים שמנים מהחברות־הבנות כלל, סלקום ושופרסל, בלי שהבנקים עצרו זאת. בעקבות ביקורת זו, בפיקוח דרשו מהבנקים להגדיר מראש ההתניות הפיננסיות הנדרשות מהלווים.

בביקורת נוספת שחשף הפיקוח, נבחנו מקרים שבהם אשראי ניתן ללא מטרה ברורה. בפיקוח מצאו כי לעתים בנקים העמידו הלוואות גדולות בלי שהלווים הסבירו למה ישמש הכסף. במקרים אחרים הבנקים אפשרו שימוש רחב היקף בכסף.

בעקבות הביקורת, בפיקוח דרשו מהבנקים להתחשב במטרות ההלוואה בעת אישור האשראי ולתעד זאת וכן לכלול בתיק הלווה את פירוט המטרות של ההלוואה.

בפיקוח טוענים כי ללא התערבותם, במקרים מסוימים הבנקים היו סופגים הפסדים גבוהים משמעותית בעת התממשות סיכוני אשראי. לסיכום, אנשי הפיקוח מסרו לוועדת כבל כי יש בידיהם כלים פחות רשמיים להתמודדות עם כשלים ותיקונם בתוך זמן קצר, כמו למשל דרישה להחזקת הון נוסף כנגד סיכונים ודרישה לסיום תפקידו של נושא משרה או אי־מינויו לתפקיד. הפיקוח אף חשף לראשונה במידע שהעביר כי הוא דורש מבנקים החשופים ללווים גדולים וריכוזיים דרישת הון גדולה יותר, כדי לעודד אותם להפחית חשיפה זו. לפי הפיקוח, אופן פעולה זה יעיל, מהיר ואפקטיבי בצמצום מהיר של סיכונים ומניעת נזקים.

בממצאי הביקורות עולה לא פעם נימה של ביקורת על הבנקים. בין השאר, נטען כי לא פעם הבנקים העמידו אשראי באופן רשלני, על בסיס ביטחונות לא ראויים ובלי לקחת בחשבון ששווי הביטחונות עלול להישחק. בביקורת אחר נמצא כי הבנקים הסתמכו יותר מדי על ביטחונות ולא דאגו לבדוק את ההכנסות והיציבות של הגוף העסקי שלו הלוו. עוד עולה מהדברים כי הבנקים התרשלו בשימוש באמצעי הגנה שעומדים לרשותם, כמו דרישת אמות מידה פיננסיות מלווים או הטלת מגבלות על חלוקת דיבידנדים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות