ועדת הטייקונים: הבנקים צריכים להציג כתב הגנה

חטיבת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל לקחה ביתר רצינות את ועדת כבל לחקר האשראי ללווים גדולים, וסיפקה לה הררי חומרים על ביקורות שערכה לבנקים - חומרים שספק אם בוועדה ידעו לעבד במלואם.

מתחת לכמויות החומר מסתתרת לה שורה תחתונה שהפיקוח על הבנקים כותב בריש גלי: אלמלא אנחנו והביקורות שערכנו, האשראי שהעניקו הבנקים ללווים הגדולים היה מביא אותם למצב הרבה, הרבה יותר גרוע. ובמילים אחרות: מזל שיש לבנקים הפזיזים והרשלנים רגולטור אחראי.

בפיקוח על הבנקים מציינים ש־95 הביקורות שביצעו מאז 2003 היו ספורדיות ומדגמיות וכי הן לא משקפות בהכרח את מצב המערכת כולה. ובכל זאת, הממצאים שלהן, שהולידו לא פעם רגולציה רחבה על כלל המערכת הבנקאית, חושפים ביקורת חריפה על הבנקאות הישראלית.

הרשלנות של הבנקים

אנשי הפיקוח משתמשים במילים מכובסות, אולם הם מגישים מסכת עובדות שמצביעה על כך שמנהלי בנקים פעלו ברשלנות, אם כי לא במזיד. אותם מנהלים, כך עולה, הסתמכו יותר מדי על בעלי הון ועל החלומות הגרנדיוזיים שלהם לפתח את כלכלת ישראל. לכן, אותם מנהלים לא דרשו מספיק ביטחונות ולא לקחו מרווח ביטחון מספק עבורם.

ועדת הטייקונים (ארכיון) | צילום: רשות שוק ההון

גם כשעשו זאת, הם לא הביאו בחשבון שהביטחונות הללו יכולים להתאדות, בעיקר אם מדובר במניות סחירות בבורסה. בנוסף, מנהלי הבנקים לא בחנו לעומק את הפעילות העסקית ואת תוצריה ועד כמה היא מסוגלת להניב תזרים שישרת את החוב; לא הגבילו את בעלי ההון במשיכת דיבידנדים גבוהים או בנטילת סיכונים עודפים; ולא התריעו בשער כשחברה שנטלה אשראי מהבנק ועסקה בפעילות מסוימת פתאום נכנסה לה להרפתקה עסקית חדשה שאין לה שום קשר לפעילות העסקית הקיימת.

אם לא די בכך, הביקורות חושפות כי בחלק מהמקרים בבנקים בכלל לא טרחו לבדוק מה הלווה מתכנן לעשות עם הכסף.

הפיקוח על הבנקים יוצא נהדר מהמידע החדש ששיתף: שומר סף אחראי שעקב בזמן אמת אחרי בנקאים רשלנים, העמיד אותם במקום ומנע כשל אשראי. במבחן התוצאה, באמת אף בנק בישראל לא קרס בגלל שאליעזר פישמן, נוחי דנקנר, שאול אלוביץ' ואנשי עסקים כושלים אחרים לא החזירו את כל חובותיהם. למרות הנפילות הללו, הבנקים ממשיכים להרוויח.

האמון נסדק

אבל הבעיה היא שהאמון במערכת הבנקאית נסדק. המערכת לא ידעה לעמוד על המשמר ולבסוף מחקה חובות של בעלי הון שלקחו סיכונים גדולים מדי. במקביל, במשקי בית רבים מרגישים שהבנקים רק מחכים להזדמנות לקחת להם את הבית בשל חובות מזעריים לעומת אלו של קודקודי הפירמידות העסקיות.

כעת, לאחר שהפיקוח על הבנקים ניסח לעצמו כתב הגנה מצוין, תורם של הבנקים להשמיע את דברם.

הפועלים, לאומי ודיסקונט, הבנקים שהעמידו את רוב האשראי הממונף לפירמידות העסקיות הגדולות במשק, צריכים להציג מידע שמראה כי הם היו אחראים במתן אשראי, עקבו אחר ההתנהלות העסקית של הלווים, דרשו אמות מידה פיננסיות קפדניות ולקחו מקדמי הגנה משמעותיים להבטיח את החזר החוב. בפיקוח על הבנקים הציבו סטנדרט מאוד גבוה ואין ספק שלבנקים צפויה עבודה מאתגרת במיוחד.