אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הביורוקרטיה השאירה את ישראל במקום ה־20 במדד התחרותיות צילום: יאיר שגיא

הביורוקרטיה השאירה את ישראל במקום ה־20 במדד התחרותיות

מדד התחרותיות של הפורום הכלכלי העולמי מדרג את ישראל במקום מכובד בין 140 מדינות, אבל צלילה לעומק מעלה תמונה מורכבת. לצד קהילה עסקית תוססת וזמינות של הון־סיכון, ישראל סובלת ממנהל מסורבל, ניהול קרקעות לקוי וחוסר שקיפות

17.10.2018, 06:53 | אדריאן פילוט

ישראל עומדת במקום טוב בעולם במידת התחרותיות, אבל שורה של כשלים מונעים ממנה להצטיין באמת. מדד התחרותיות של הפורום הכלכלי העולמי (WEF), הבוחן מגוון רחב של היבטים במשק, דירג את ישראל במקום ה־20 בין 140 מדינות. המדד של ה־WEF הוא המדד המוביל בהערכת התחרותיות של משקים, ומשפיע על נכונותם של משקיעים להפנות את כספם למדינות בעולם.

קראו עוד בכלכליסט

לפי המדד, שאופן החישוב שלו עבר שינויים בשנה החולפת, ישראל שומרת על המקום שהשיגה ב־2017, שיפור של 4 מקומות לעומת מיקומה ב־2016. היא מקדימה מדינות כמו בלגיה, אוסטריה ואיטליה.

את המקומות הגבוהים ביותר משיגה ישראל בשני תחומים עיקריים: הון אנושי וסביבה עסקית של חדשנות. בקטגוריה הראשונה הגיעה ישראל למקום ה־14, בתת־הקטגוריה של כישורי כוח האדם; בקטגוריה השנייה היא הגיעה למקום החמישי, בתת־הקטגוריה של דינמיות של הקהילה העסקית. כמו כן, ישראל דורגה בעשירייה הפותחת בעולם באוריינות הדיגיטלית של תושביה ובקלות של מציאת עובדים משכילים.

במבט אזורי, ישראל היא מובילת המדד במזרח התיכון ובצפון אפריקה. חוקרי הארגון מציינים שהיא הפכה לאחד ממרכזי החדשנות העולמיים הודות ליצירה של אקו־סיסטם של חדשנות, ושומרת על מעמדה כשיאנית עולמית בהוצאה על מחקר ופיתוח ‑ 4.3% מהתמ"ג. היא גם מסוגלת לקבל טוב מכל מדינה אחרת כישלון של יזמים ושחל חברות סטארט־אפ.

"ישראל יכולה להסתמך על כוח אדם איכותי ומשכיל מאוד עם ממוצע של 13 שנות לימוד (מקום 8 בעולם)", כותבים החוקרים. היא מצטיינת גם שיעור תעסקות נשים גבוה (מקום 6 בעולם) ובהישענות על ההנהלות המקצועיות (מקום 19). עוד כותבים ב־WEF כי המשק הישראלי נהנה מסקטור פיננסי מפותח, הנמצא במקום השני בעולם בקלות הגישה להון־סיכון התומך בסקטור פרטי חדשני.

שר האוצר משה כחלון, צילום: יואב דודקביץ שר האוצר משה כחלון | צילום: יואב דודקביץ שר האוצר משה כחלון, צילום: יואב דודקביץ

ואכן, המדד מאשר את הדימוי של ישראל כ"אומת הטארט־אפ". היא מדורגת ראשונה בין כל המדינות שנבדקו במונחי גידול בחברות סטארט־אפ, יחס לסיכון יזמי והוצאה של חברות בתחומי מחקר ופיתוח. ישראל גם נמצאת במקום ה־10 בעולם בהגשת בקשות לפטנט.

ישראל עומדת לצד 36 מדינות אחרות בראש הדירוג של רמת ואיכות החוב. הישג מפתיע יותר, אולי, הוא מיקומה במקום ה־20 והמכובד באיכות התשתיות הפיזיות, חרף הפקקים הנוראים שפוקדים את המדינה כל בוקר.

אליה וקוץ בה

אבל במקום להתבשם מההישגים, מוטב להיעזר בדו"ח כדי לאתר את המקומות שבהם המדינה נכשלת. שר האוצר משה כחלון צריך לשים לב לממצאים הבאים: ישראל מדורגת במקומות מבישים בשקיפות תקציב המדינה (מקום 90), בניהול קרקעות (מקום 78), בזמן הנדרש לפתיחת עסק (מקום 74), ובמורכבות המכסים וחסמי שוק אחרים הנובעים מביורוקרטיה, מעלויות העסקה עודפות, מניידות בשוק עבודה, ומהקלות של העסקת עובדים זרים (מקום 125).

ב־WEF מתריעים כי "הדינמיות והתחרותיות בתוך השוק המקומי מאוימת בידי הקבוצות הגדולות (מקום 5 הלא מחמיא במדד הדומיננטיות של קבוצות גדולות במשק)". עם זאת, הם ממהרים להוסיף כי "התחרותיות בתוך סקטור השירותים, לרבות השירותים העסקיים, נותרה תוססת".

שינוי הנוסחה פגע בישראל

מדד התחרותיות של WEF מורכב משורה של קטגוריות, תת־קטגוריות ופרמטרים, שמניבים ציון משוקלל שאמור לשקף את האווירה העסקית ב־140 המדינות הנבדקות. השנה, אחרי כעשר שנות פרסום המדד, הוחלט בארגון לערוך בו שינויים. כמה מהפרטרים ותת־הפרמטרים הושמטו, ואחרים נוספו במקומם.

אחד השינויים הבולטים הוא השמטת חלק ניכר מהמדדים המאקרו־כלכליים הקלאסיים וכמה מהמדדים הקשורים לבריאות, והדגשת פרמטרים של רגולציה וביורוקרטיה בשווקים הפיננסיים בשוקי העבודה, וברמת הפתיחות במסחר הבינלאומי. בשנה שעברה, אז שימשה עדיין הנוסחה הישנה, ישראל דורגה במקום ה־16 במדד. אולם לפי המדד החדש, היא עמדה כאמור גם ב־2017 במקום ה־20.

"ההידרדרות צריכה להדליק נורה אדומה ומהבהבת בקרב כלל בכירי הממשלה", מסר יו''ר הארגונים הכלכלים שרגא ברוש, "שכן בניגוד למה שמנסים לשדר לנו, העתיד הכלכלי שלנו לא מבשר טובות". לדבריו, על הממשלה לפעול בראש ובראשונה להפחתת הרגולציה שחונקת את העסקים בישראל.

"זה לא סוד שכולם מטיפים לכך, אך הניסיונות השונים שנעשו ושעדיין נעשים במשרד ראש הממשלה ובאוצר להפחתת הרגולציה אינם מתממשים. השנים עוברות ומעט מאוד קורה בפועל".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות