ההסלמה בדרום: העימות הפנים פלסטיני יכתיב את גובה הלהבות

כמו בתסריט ידוע מראש, התפרצה בלילה האלימות מחדש בגבול עזה. הפעם בניגוד לשבועות הקודמים חרגו ארגוני הטרור מההבנות הלא כתובות עם ישראל והרחיבו את טווח האש לבאר שבע – שם פגעה רקטה ישירות בבית – ולאזור גוש דן, שם נחתה רקטה בים. פרץ זה של אלימות ביוזמת ארגוני הטרור בעזה מגיע אחרי שבועות של מו"מ בתיווך מצרי וניסיונות הסדרה בציר עזה–ראמאללה–קהיר–ירושלים.

פרץ האלימות האחרון כמו גם קודמיו הוא תוצאה של הקרע הפנים הפלסטיני, שהואץ החל מאמצע חודש מרץ אז ניצל ראש הממשלה הפלסטיני ראמי אחמדאללה מניסיון התנקשות בעת שביקר ברצועת עזה. ברשות הפלסטינית האשימו את חמאס בניסיון החיסול במטרה להכשיל הסכם פיוס שיחזיר את הרשות הפלסטינית לרצועת עזה.

בעקבות זאת אירע גם פיצוץ של ממש ביחסי הרשות הפלסטינית עם חמאס ויו"ר הרשות בצעד חסר תקדים הודיע על שורת סנקציות שפגעו בכיסו של החמאס אך בעיקר בכיסם של העזתים. צעדי הענישה של אבו מאזן דרדרו עוד יותר את המצב ברצועה והובילו להגברת תכיפות העימותים בין ישראל לבין חמאס.

צילומים: שאול גולן, חיים הורנשטיין, אי.פי.אי

לחמאס נוח להאשים במצוקה הגוברת את אבו מאזן, אך תושבי הרצועה יודעים היטב כי גם התנהלותו של הארגון אחראית למצוקה הקשה. מאז תפס חמאס את השלטון בעזה נסגרו בה אלפי מפעלים, האבטלה והעוני זינקו בעוד אנשי חמאס לא חסים על תושבי הרצועה בכל האמור למיסים ולגזירות כלכליות.

לפי הערכות בעזה, מאז 2007 הפסידו התעשיינים והסוחרים בעזה הכנסה של עד 50 מיליון דולר בחודש כתוצאה מהמצב. כל אלה הביאו את הצדדים כיום למה שנראה כמבוי סתום שעלול להתפרץ בכל רגע לממדים כפי שראינו בקיץ 2014 ולפיכך אם לא ישתנה משהו במשוואה הקיימת, סבבי אלימות נוספים בעצימות כזו או אחרת הם עניין של זמן.

פרץ האלימות של יום רביעי הגיע זמן קצר אחרי מה שכבר נראה כתחילת הבנות בין ישראל לבין חמאס בחסות מצרית עם הזרמת דלק לרצועה במימון קטארי. גם הפעם, כמו בחודשים האחרונים, פרץ האלימות נמשך לזמן קצר וזאת בזכות התיווך המצרי, מה שמדגיש שוב כי ישראל וחמאס אינן מעוניינות כיום במלחמה נרחבת דוגמת צוק איתן אלא בהעברת מסרים ושיפור עמדות במשא ומתן באמצעות הפעלת כוח.

עיתוי קריטי

שיגור הרקטות לעבר ישראל הגיע בעיתוי קריטי. היום צפוי היה ביקור שאמור "לסגור את הקצוות" של הסכם ההסדרה עם הגעתו של שר המודיעין המצרי גנרל עבאס כאמל לרצועת עזה. משלחת בכירים מצרית הגיעה מוקדם יותר לרצועה וקיימה שיחות עם ראשי חמאס במטרה להכין את הביקור וההסכמות. זו הסיבה שחמאס טוען כי אנשיו לא עמדו מאחורי הירי תוך רמיזה כי מדובר בארגונים מסונפים לפתח והקשורים לרשות הפלסטינית המנסה לטרפד הסכמות בין ישראל לבין חמאס מעל ראשה. לעומת זאת, גורמים אחרים ברצועה סבורים כי הרקטות היו בגדר העברת מסר של הרגע האחרון מחמאס לישראל ולמצרים בדרך להסכמות אפשריות.

האמביוולנטיות הזו מאפיינת את התנהלות חמאס בשבעת החודשים האחרונים מאז החלו מחאות צעדת השיבה בגבול הרצועה, דווקא כמחאה נגד הרשות הפלסטינית וצעדי הענישה שלה. חמאס מצד אחד טוען כי הוא מעוניין בהסכמות ובשקט עם ישראל כדי להקל על מצוקת התושבים, אך מצד שני אנשיו ובעיקר בזרוע הצבאית הם הכוח המניע מאחורי ההפגנות והעימותים האלימים בימי שישי שהביאו למותם של כ־200 פלסטינים.

באופן כללי הטקטיקה של חמאס בחודשים האחרונים מאז החלו עימותי הגדר נחלה כישלון חרוץ. מחאות יום שישי בעזה לא הצליחו לעורר את דעת הקהל בגדה המערבית, ששם החמאס מעוניין להגביר את דריסת הרגל שלו. כמו כן מחאות אלה לא הצליחו לעורר הד בינלאומי משמעותי כזה שיוכל להניע תהליכים משמעותיים שיכולים מבחינת חמאס לחלץ אותו מהמצוקה שאליה נקלע. די לראות את המהומה התקשורתית שהתרחשה בשבועיים האחרונים כתוצאה מרציחתו של העיתונאי הסעודי ג'מאל חשוקג'י כדי להבין עד כמה נדחקה סוגיית עזה לשוליים של התקשורת העולמית. היחידים בעולם הערבי שמשקיעים מאמץ בנושא העזתי הם המצרים וזאת מחשש כי התפרצות אלימה תיצור להם בעיה בסיני.

למרות חילוקי הדעות הפנימיים בחמאס על הדרך המטרה של הארגון ברורה – הסרת המצור מעל הרצועה וערעור שלטון הרשות הפלסטינית בגדה המערבית. דוגמה לניסיון של חמאס לקעקע את התמיכה בשלטונו של מחמוד עבאס הגיעה רק השבוע, דווקא לא בסוגייה פוליטית. היה זה כשהארגון הודיע כי הוא מתנגד נחרצות לחוק הביטוח הפנסיוני החדש שהגיש ראש הממשלה הפלסטיני חמדאללה. לפי החוק החדש, 7.5% משכר המועסק ביחד עם 8% מהמעסיק יועברו לקרן מיוחדת עבור המועסקים. עם קשר או ללא קשר לעמדת חמאס אלפים יצאו השבוע לרחובות בראמאללה כדי להביע את מחאתם נגד הרשות הפלסטינית בהקשר לחוק זה.

המתנגדים לחוק זה מביעים חשש כי הכספים שיועברו לידי הרשות הפלסטינית לא ישמשו בסופו של דבר לרווחתם אלא למטרות אחרות. מחאה ציבורית זו שהיא חריגה בהיקפה בחודשים האחרונים בגדה המערבית מעוררת דאגה בקרב בכירי הרשות הפלסטינית, בייחוד לאור צפי כי הכלכלה בגדה המערבית צפויה להיכנס לשלב של האטה. זו הסיבה שהמחאה הציבורית הובילה בינתיים לגניזת החוק המקורי ולעיון מחודש בו.

שר הביטחון אביגדור ליברמן. לאן תוביל ישראל | צילום: עמית שעל

משאירים פתח לאבו מאזן

עד כה נראה כי המאמץ המצרי לקשור הסדרה ברצועת עזה בין ישראל לבין חמאס ביחד עם הסכם פיוס היסטורי בין חמאס לבין פתח נדון לכישלון. האיבה וניגוד האינטרסים בין חמאס לבין רמאללה כרגע אינם ניתנים לגישור ולכן המצרים מרכזים מאמץ ב"הסדרה מצומצמת" בין חמאס לבין ישראל. לפי גורמים בחמאס, הסדרה זו, שאמורה לכלול כמה שלבים עד התייצבותה, לא תועלה על הכתב בין השאר בשל התנגדות הרשות הפלסטינית והרצון המצרי להשאיר פתח להמשך משא ומתן עם אבו מאזן. הסדרה זו אם אכן תחזיק מעמד ותמומש תאפשר לחמאס להציג לתושבי עזה הישגים בזכות שיפור אפשרי בתנאי המחייה שלהם (יותר שעות חשמל, יותר סחורות, פתיחת מעברים ומכאן אפשרות להאצת הפעילות הכלכלית) אך מנגד תאפשר לזרוע הצבאית להעצים את יכולותיה מעבר למנהרות והכוח הרקטי ולהתכונן למלחמה הבאה עם ישראל. לפי המתווה שעליו דווח בשבועות האחרונים, חמאס יפסיק את האלימות בגדר תמורת הכנסת סחורות דרך מעבר כרם שלום. בהמשך צפוי מימוש פרויקטים לשיקום הרצועה במימון בינלאומי, אך בנקודת הזמן הנוכחית ההגעה לשלב זה בתנאים הקיימים נראית קלושה.

ככל שמתקדמים המגעים להסדרה בין ישראל לבין חמאס, כך גובר הקרע בזירה הפלסטינית. אבו מאזן כבר הודיע כי במקרה של הסדרה יטיל עיצומים נוספים על חמאס, כלומר יפסיק כליל את הזרמת הכספים שמממנים משכורות ברצועת עזה ומתן שירותים. בחמאס כבר הזהירו כי אם הדבר יקרה, התנועה תעודד אלפים מתושבי עזה לנסות לפרוץ את הגבולות לכיוון ישראל או לסיני. האיומים ההדדיים הללו ממחישים את הקושי בפניו עומד המתווך המצרי כדי לנסות ולהביא לשינוי המצב בגבול הרצועה ולכן האפשרות של פרצי אלימות נוספים גם אם נקודתיים גדולה יותר מאפשרות להסדרה.

הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת. www.concordmena.com