אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
 "תואר אקדמי? מה ייצא לי מזה?" האתגר של מוסדות ההשכלה הגבוהה צילום: רוני פריימן

"תואר אקדמי? מה ייצא לי מזה?" האתגר של מוסדות ההשכלה הגבוהה

בני דור ה-Y וה-Z המביטים על העולם בעיניים פרקטיות לא תמיד מוצאים את הקשר בין הצלחה בקריירה ללימודים אקדמיים. כיצד המוסדות להשכלה גבוהה צריכים להתמודד עם השינוי?

19.10.2018, 07:44 | גווין סאס

בהתחלה ניתן היה לתאר זאת כאירוע חולף, אך היום כבר אפשר לדבר על מגמה שלילית אמיתית. ישנה ירידה ברישום ללימודים אקדמיים, דווקא כאן באומת הסטארט-אפ.

קראו עוד בכלכליסט

כשאנחנו באים לבחון כיצד זה ייתכן, ומה הוביל לכך, אנחנו מגלים כמה סיבות שמרכיבות את הסיוט הגדול של ההורה היהודי המצוי, שרואה בהשכלה גבוהה הכרח בתהליך היציאה של ילדיו לשוק העבודה.

הסיבה הראשונה למגמה השלילית נעוצה בכך שדור ה-Y, וכך גם רובו של דור ה-Z, מביטים לעולם בעיניים פרקטיות ולא תמיד מרגישים שלימודים עמוסים שאורכים שלוש או ארבע שנים הם הדבר הנכון עבורם. במציאות שבה ישנו מגוון עצום של לימודי תעודה שאורכים כמה חודשים, ומספקים מענה לתחום שיכול לפתוח דלתות, נדמה שאין סיבה להשקיע זמן וכסף בלימודים של שנים לתואר שלא בהכרח ייתן תמורה לזמן ולכסף.

טעם נוסף לירידה ברישום ללימודים אקדמיים, נעוץ בדרך חייהם של דור ה-Y וה-Z. בתי סיימה שירות צבאי שארך שנתיים, ואחריהן תקופה דומה שכללה עבודה לצד טיול בחו"ל. בעבר, דור ה-X היה ממהר להירשם מוקדם יותר ללימודים, אבל הצרכן השתנה; הדור שחי בעולם של FOMO, קרי Fear of missing out, חושש לפספס, ומעדיף לעכב לימודים כדי לחוות יותר וליהנות יותר לפני שמתחיל המסע הארוך שנקרא קריירה.

סטודנטים. רבים מבני דור ה-Y וה-Z לא רואים תועלת בלימודים בני שלוש או ארבע שנים, צילום: עמית שעל סטודנטים. רבים מבני דור ה-Y וה-Z לא רואים תועלת בלימודים בני שלוש או ארבע שנים | צילום: עמית שעל סטודנטים. רבים מבני דור ה-Y וה-Z לא רואים תועלת בלימודים בני שלוש או ארבע שנים, צילום: עמית שעל

סיפורי סינדרלה של לא מעט חברות שמנהליה לא למדו או השלימו לימודים הפכו להיות ויראליים ברשת, וכאן נשאלת השאלה שדור ה-Y בקרב הסטודנטים שלי אוהב לשאול: "מה יוצא לי מזה?". אם הדרך יכולה להיסלל מבלי ללמוד לתואר, מדוע שאאמין שההצלחה שלי תלויה בלימודים?

רוב המוסדות להשכלה גבוהה טרם השכילו לפתח תארים שרלוונטיים לעתיד המשתנה בעולם המשתנה, שבה סביבת העבודה משתנה ובכל זאת - חלק ניכר מהתארים נשארו מאוד דומים. ישנם חידושים רבים במוסדות רבים וטובים ברחבי הארץ, אבל זה לא באמת מספיק. המועמדים הרלוונטיים מריחים את העתיד ומבינים שאם התואר לא רלוונטי, חבל לבזבז זמן בלימודים. אני מאמין שנראה בשנים הקרובות יותר תארים טכנולוגים, יותר יצירתיות וחדשנות בתארים וחיבורים של דיסציפלינות בכדי ליצור תארים רב תחומיים.

שיטות ההוראה איבדו מהרלוונטיות שלהן, בימים שבהם מרצה בכיתה שמתווך מידע כבר לא מייצר עניין מול תלמידים שמורגלים בטכנולוגיה אינטראקטיבית, ביג דאטה וסמארטפונים. בבית הספר לעיצוב וחדשנות במכללה למנהל אנחנו פועלים זמן רב למצוא את התמהיל הנכון לתארים רלוונטיים, תוך בחינה קבועה של השוק המשתנה, הצרכים וכמובן – התעשייה.

כמו בכל אירוע מתפתח, אחרי השיא מתחילה ירידה. והנה, גם כאן ברישום ללימודים אקדמיים, כנראה שהשיא מאחורינו ועתה יש פחות ביקוש מהיצע והתחרות תתעצם לטוב ולרע, בתקווה שזה לא יפגע באיכות הלימודים.

ד"ר גווין סאס, מומחה לחשיבה יצירתית וחדשנות ודיקאן בית הספר לעיצוב וחדשנות במכללה למינהל

תגיות

12 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

11.
טעות חמורה ברוב המקצועות
כדי להיות עו"ד, רופא, אח, מהנדס, עו"ס, רואה חשבון, מורה, גננת, פסיכולוג, חובה תואר ייעודי. כדי לעבוד בשירות המדינה וברוב האגפים בעיריות ובשירות הציבורי חובה תואר (שבמקרים אלה יכול להיות כללי). אפילו בתכניות חיצוניות שמספקות שירות למדינה נדרשים העובדים להיות עם תואר כדרישת סף. בארגונים גדולים חלק ניכר מהתפקידים דורשים תואר. להיות כלכלן אפשר רק עם תואר, גם להייטק היום קשה להתקבל בלי תואר. המקום היחיד שתואר בו הוא ממש מיותר זה בעולם העסקים.
אני  |  02.11.18
10.
אכן מיותר אבל עדיין נשאר כמדד לרצינות בהמשך החיים.
בנאדם עם תואר נתפס כבעל סבילות/ רצינות יותר גדולה מחבריו שלא סיימו / עשו תואר. בכל זאת, הוא הצליח לשבת על התחת 3 שנים וללמוד. זה עדיין מדד שהרבה מקומות עבודה מתייחסים אליו כדי לנבא אם הבנאדם שעומד מולם מספיק רציני או לא... אם זה נכון זה כבר סיפור אחר:)
אני  |  02.11.18
לכל התגובות