אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מנהלת השקעות הון סיכון בסיטי ישראל: "ערך מוסף נוצר באמצעות גיוון אנושי"

ראיון כלכליסט

מנהלת השקעות הון סיכון בסיטי ישראל: "ערך מוסף נוצר באמצעות גיוון אנושי"

אורנית שנער מאמינה שאין בהייטק בארץ מספיק נשים וערבים, ומברכת על קיום תחרות סטארט־אפים בחושך, שתאפשר למשקיעים להתעלם מזהות היזמים. שנער: “חברה משתפרת כשההנהלה שלה מגוונת”

22.10.2018, 15:01 | מאיר אורבך

"אנחנו מאמינים שצריך לתת הזדמנות לכל יזם ולכן בחרנו לעשות את הבחינה של היזמים בחושך כך שכל יזם ייבחר לגופו של עניין ולא בגלל שהוא בוגר של 8200 או יוצא יחידה אחרת", אומרת אורנית שנער, מנהלת השקעות הון סיכון בענקית הפיננסים סיטי בישראל, בראיון ל"כלכליסט" לקראת תחרות Pitch In The dark. התחרות תתקיים ב־5 בנובמבר במרכז נא לגעת ביפו, בשיתוף עם זרוע החדשנות של סיטי, Intuit ,Visa, ובנק דיסקונט.

לתוכנית הכנס Pitch In The Dark לחצו כאן

במסגרת התחרות יעבירו יזמים מחברות סטארט־אפ שונות מצגת באורך 5 דקות מול בכירים בקרנות מובילות. המצגות יועברו בחושך מוחלט, כך שגם היזמים וגם המשקיעים לא יוכלו לראות אחד את השני. כך לזהות האנשים לא תהיה השפעה על בחירת השופטים בחברת הסטארט־אפ שעתידה לשנות את התעשייה בה היא פועלת. בתחרות ישתתפו יזמים מתחומי הפינקטק, ביטחון סייבר, AI, חוויית לקוח, Data Science ועוד.

הסטארט־אפ שיצליח להרשים את השופטים ויגיע למקום הראשון יזכה בטיסה לארה"ב או ללונדון, וכן בפגישה עם בכירים בסיטי העולמים, משקיעים וגורמים נוספים בתעשייה העולמית הרלבנטית לפעילותו.

למה לטשטש את זהות היזמים? הניסיון שלהם אינו בעל ערך?

 

"חשבנו שחשוב להסתכל בקנקן, ולא להסתכל על הרקע. כיום יש הרבה יזמים שבאים מאותו הרקע, והדרך האמיתית היחידה ליצור ערך מוסף היא באמצעות גיוון אמיתי וצורת מחשבה שאינה זהה ומעשירה את החברה. בישראל מדברים על גיוון רב, אבל למעשה אין גיוון אמיתי. אני רוצה לראות באותו מקום עבודה לצד בוגר 8200, אישה, ערבי, בוגר של החוג לכלכלה ובוגר של החוג לפילוסופיה. אני חושבת שאנחנו לא צריכים להיתפס למראה עיניים שלרוב מכוון אותנו למקומות מוכרים. אנחנו מנסים להאיר את החשיכה".

לאלו חברות מכוונת התחרות?

"החברות שאותן אנחנו רוצים לראות בערב הזה הן חברות שכבר יש להן מוצר ראשוני. כך נוכל לעזור ולייעץ להן. חברות בשלב הרעיון או המצגת הן בוסריות מדי לשלב הזה. יש עדיפות לחברות אחרי סיבוב גיוס סיד ובשלבי מוצר מתקדמים. כמו כן, נעדיף חברות שעוסקות בתחומים שבהם נוכל לסייע להן ‑ פינטק, סייבר, תשלומים, דאטה אנליטיקס ועוד".

שנער. "בחו”ל יש חברות שמעניקות הלוואות לכל מיני צרכים שאנחנו אפילו לא חושבים עליהם. אנחנו מאוד צרים בתחום ומאופקים במספר הפתרונות" שנער. "בחו”ל יש חברות שמעניקות הלוואות לכל מיני צרכים שאנחנו אפילו לא חושבים עליהם. אנחנו מאוד צרים בתחום ומאופקים במספר הפתרונות" שנער. "בחו”ל יש חברות שמעניקות הלוואות לכל מיני צרכים שאנחנו אפילו לא חושבים עליהם. אנחנו מאוד צרים בתחום ומאופקים במספר הפתרונות"

שינוי התנהגותי עמוק

 

שנער מודעת לבעיה הקשה שיש כיום לנשים ולמגזרים נוספים להשתלב בהייטק ואומרת "אני אצא מגדרי כדי שיותר נשים יגיעו לתחרות. כנ"ל לגבי ערבים ומגזרים אחרים. אני מאמינה שחברה נהיית הרבה יותר טובה אם יש לה הנהלה מגוונת".

מה חוסם נשים בתעשייה בישראל?

"מבחינה עובדתית, בחברות הרב־לאומיות יש הרבה נשים. בקרנות זה עוד לא קורה, גם לא בקרנות הגדולות. אבל זה עוד יקרה ‑ הקרנות הללו מבינות שהמשקיעים שלהן יידרשו בקרוב מאוד גיוון אנושי, וגם בחברות הגדולות ירצו שיהיו אנשים מכל הסוגים. אנחנו רוצים לשנות התנהגות של אלפי שנים בלילה אחד, וזה לא אפשרי. מדובר בשינוי דפוסי התנהגות של כולנו. עדיף להיות גבר נאה, צעיר ובריא שמגיע מהרקע הנכון, על פני אישה צעירה מהגרת שמגיעה מהרקע הלא נכון”.

איך אפשר להביא את השינוי ההתנהגותי לו את מייחלת?

“כולנו חייבים לשנות ולעבוד על ההתנהגות שלנו כל הזמן. אנחנו עושים הרבה דברים כדי לשנות את מצב העניינים. ב־2009 הקמתי את ארגון יזמיות שמטרתו לקדם יזמות טכנולוגית נשית. יש יותר נשים יזמיות, אבל לא יזמיות טכנולוגיות.

“זה מצב אבסורדי שבו יש לנשים יוזמה והן מקימות עסקים, אבל בעיקר כאלה שאינם בטכנולוגיה אלא עסקים קטנים, לעתים בתוך הבית. פחות נשים מוכנות להקים חברה שדורשת מחויבות גדולה ומלאה. השינויים בנושא הזה מתחילים לקרות, ואני חושבת שצריך להפסיק לכעוס ולקטר ויותר לקחת אחריות ולעשות. כך גם לגבי העסקת ערבים”.

חברות צעירות חזקות

 

סיטי הוא אחד המוסדות הפיננסיים הגדולים והוותיקים בעולם, וגם הוא, כמו כל תעשיית הפיננסים, הבין שחדשנות בתחום מניעה אותו קדימה ובו־זמנית משנה אותו מהיסוד. בישראל מחזיקה סיטי פעילות ענפה של השקעות בחברות באמצעות סיטי ונצ'רס, ומאיץ חברות שעד היום הוציא לשוק שמונה מחזורים. כעת החל גיוס המחזור התשיעי.

איך את רואה את תעשיית הפינטק המקומית כיום?

“אני חשה שישראל נמצאת כיום בכיוון הנכון. בתחילת הדרך של התעשייה היו מעט חברות ויזמים שהקימו חברות מוצלחות. לא היתה באמת תעשייה ולא היו משקיעים שזה היה המיקוד שלהם. לעומת זאת, כיום יש מספר חברות מאוד מוצלחות. אני יודעת שלא כולן יצליחו, אבל אני מאמינה שחלקן יגיעו לקו הסיום.

"בישראל יש חברות חזקות בתחום של הלוואות ‑ למשל חברת בלו ויין שבה השקענו, פאנדבוקס, ביהף ועוד חברות צעירות בתחום הזה. יש עוד מספר חברות מדהימות דוגמת פורטר ריסקיפייד, פיוניר שמאוד מצליחה, ואטבוקס מדהימה בתחומה ואחרות. יש כאן לא רק חברות מצליחות, אלא גם תחילה של דור המשך ראוי שקם מהחברות האלו.

"החיסרון שאני רואה בתעשייה הוא שאנחנו קצת פחות מגוונים מאשר בחו”ל. בחו”ל יש חברות שמעניקות הלוואות לכל מיני צרכים שאנחנו אפילו לא חושבים עליהם. אנחנו מאוד צרים בתחום הפינטק ומאופקים במספר הפתרונות. יש תחום חדש ומאוד מעניין שמתחיל לפרוח ‑ ביטוח לצורכי סייבר לכל מיני נישות".

מה מעניין את סיטי כיום?

"אנחנו מחפשים איך אפשר לעבוד עם חו"ל, ואיזה פתרונות נוכל להציע לעולם. אנחנו ממוקדים במציאת חדשנות ושיתופי פעולה שאפשר לעשות עם חברות. קשה לעבוד איתנו, אבל הרבה יותר קל משהיה בעבר. זה טוב שהעבודה איתנו קשה, כי אנחנו גוף פיננסי שמיליוני אנשים בעולם סומכים עליו. אנחנו רוצים להכניס חדשנות, אבל אם היא לא מספיק אמינה, אנחנו לא יכולים לקחת סיכונים. נעבוד רק עם טכנולוגיה אמינה שעומדת בדרישות הרגולטור".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות