אריאל סוגר חזק את הברז של מכון וולקני

המחלוקת בין משרד החקלאות למנהל מינהל המחקר החקלאי - המוכר בשמו מכון וולקני - חוזרת לוועדת הכספים שתדון בסוגיה מחר.

במכתב חריף שנשלח אתמול לח"כ אורי מקלב, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, והמכותבים לו היו חברי ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, מבהיר מנהל המכון פרופ' אלי פיינרמן כי הממשלה החליטה לקצץ ב־75% את תקציב התפעול של המכון, וכי הדבר יוביל לשיתוקו. מדבריו ניתן להבין כי השיתוק יביא לפיטורים של רבים מחוקרי המכון. מדובר במכתב חריג שבו מתעמת באופן פומבי מנהל מכון וולקני עם השר ומנכ"ל המשרד הממונים עליו.

המכתב עוסק בקיצוץ של 55 מיליון שקל בתקציב 2019 שהשית שר החקלאות אורי אריאל על המכון. עובדי המכון טוענים כי הקיצוץ הוא בתגובה להתנגדותם העיקשת לתוכנית שעליה הכריז אריאל במרץ 2016 להעברת המכון לצפון.

לקראת הדיון הקודם בעניין בוועדת הכספים, בפברואר 2018, שלח מנכ"ל משרד החקלאות שלמה בן אליהו מכתב ובו הסביר כי הקיצוץ בתקציב המכון הוא חלק מקיצוץ רוחבי שהטילה הממשלה על כל המשרדים. בנוסף הסביר כי קוצצו רק הוצאות התפעול וכי תקציב מענקי המחקר של המדען הראשי במשרד החקלאות דווקא יגדל ב־50 מיליון שקל, מ־63 מיליון שקל ל־122 מיליון שקל.

אריאל חזר על טיעונים אלה במכתב ששלח בשבוע שעבר למקלב.

שר החקלאות אורי אריאל. תהליך ייבוש | צילום: נמרוד גליקמן

במכתבו מסביר פיינרמן מדוע הטיעונים של אריאל ובן אליהו שגויים, וכי בפועל משמעות הקיצוץ היא סגירה של המכון או צמצום משמעותי של פעילותו. פיינרמן מבהיר כי הסכום שקוצץ הוא מתוך התקציב לפעולות ולשכר, אבל הוצאות השכר קשיחות ולא ניתן לצמצמן אלא רק על ידי פיטורים. כך שאם לא יפוטרו חוקרים, הקיצוץ בפועל יושת על תפעול המכון. פיינרמן משווה בין הוצאות התפעול בשנים האחרונות, לא כולל שכר, לבין הוצאות התפעול ב־2019 לאחר הקיצוץ. הוא מגיע למסקנה כי "הקיצוץ הדרקוני של שלושה רבעים מתקציב הפעילות משמעותו ביטול של פעילויות הליבה של וולקני, ופגיעה אנושה עד כדי שיתוק מוחלט של יכולות המחקר וסיכון עצם קיומו של המכון".

על פי פיינרמן, תקציב התפעול של המכון היה ב־2016 71 מיליון שקל, ב־2017 69 מיליון שקל, וב־2018 70 מיליון שקל. לעומת זאת, ב־2019 ייוותרו למכון לאחר הקיצוץ פחות מ־18 מיליון שקל. פיינרמן מסביר כי חלק ניכר מתקציב התפעול מיועד להוצאות קבועות שלא ניתנות לצמצום. בהן, חשמל עבור החממות, חדרי הקירור ומעבדות המחקר, ארנונה לעיריית ראשון לציון, ועוד. "תקציב התפעול המקוצץ ב־2019 לא יאפשר לכסות פעילויות אלו, שבלעדיהן לא יוכלו להתקיים מחקרים בוולקני", כותב פיינרמן.

פיינרמן מתייחס גם לטיעון כי צמיחת תקציב המדען הראשי של משרד החקלאות מפצה על הקיצוץ בתקציב התפעול. לדבריו, תקציב זה יתרום רק 2.6 מיליון שקל למכון. הן משום שהכסף מיועד למחקרים ורק כ־20% ממנו מוקצים לתקורות והן משום שהמדען הראשי מעניק תקציבים במכרז ומכון וולקני זוכה רק בכ־65% מתקציב זה.

משרד החקלאות מסר: "מדובר על קיצוץ בתקציב המנהלה של מכון וולקני, קיצוץ שהושת גם על כל שאר יתר משרדי הממשלה. הקיצוץ מתייחס להוצאות המנהלה בלבד, ולא להוצאות שכר, וכמובן שאינו מתייחס לתקציבי המחקר.

בכל מקום שדובר על קיצוץ, לא דובר על פיטורי כוח אדם. אם ישנם עובדים היוצאים לפנסיה, אין לכך רלוונטיות לדיון זה.

"יתר על כן, בעוד ששאר יחידות משרד החקלאות הציגו במהלך השנה האחרונה חיסכון והתייעלות של כ- 30 מיליון ₪, מכון וולקני אינו מתייעל ככל שאר משרדי הממשלה. בשנים האחרונות, משרד החקלאות ספג את דרישות ההתייעלות של מכון וולקני. בהתחשב בנתונים, הוחלט כי אין סיבה להשית את דרישות ההתייעלות (קיצוץ תקציבי) על יחידות המשרד האחרות, עבור פטור למכון וולקני. יש להדגיש כי תקציב המכון הוא מאות מיליוני שקלים. קיצוץ תקציב המנהלה במכון וולקני, היא החלטת ממשלה שאושרה על ידי הכנסת ובוועדת כספים. הקיצוץ שנעשה הוא מתקציב המנהלה. בעוד שתקציב המחקר והמעבדות של המשרד הוגדל בכ-75 מיליון שקל, שרובם מועבר למכון וולקני".