מבקר המדינה: "הלקחים מפרשת רשות המסים לא נלמדו"

רשות המסים לא אימצה המלצות משמעותיות של הוועדה שהוקמה בעקבות הפרשה החמורה מ-2007, כך עולה מדוח מבקר המדינה. לרשות המסים לקח שנים להשתקם מהפרשה שזכתה לכינוי "פרשת רשות המסים", שנחשפה בינואר 2007. אז הציבור נחשף למעורבות של גורמים בעלי עניין מחוץ לרשות במינויים, ובכללם מינויו של ראש הרשות דאז, ג'קי מצא, שנאלץ לפרוש מתפקידו בעקבות חשיפת הפרשה. בעקבותיה הורשעו ארבעה מבכירי רשות המסים בעבירות של מרמה והפרת אמונים (מצא הורשע גם בעבירה של סיוע למתן שוחד).

בעקבות אותה פרשה אחד הנושאים שעלו לדיון ציבורי היה הקושי להתחקות אחרי כל הגורמים המעורבים בקביעת מס לנישום, כאשר פקידי השומה מחליטים לבחון את הדוח שהוגש להם, מה שבמקרים רבים גורר דרישה לתשלום מס שונה מזו ששולמה בפועל. בעקבות זאת מונה היועץ המשפטי של רשות המסים לשעבר לעמוד בראש ועדה להפקת לקחים הועדה הגישה את המלצותיה במרץ 2011 שאומצו חודש לאחר מכן על ידי מנהל הרשות.

אולם כאמור מבקר המדינה חושף מספר המלצות חשובות שלא הוטמעו בסופו של דבר ברשות המסים, למרות החשיבות שבהן בתהליך הרגיש של קביעת שומה. כך למשל בעוד שהוועדה המליצה לבחון נוהל של העברת תיקים ממשרד שומה אחד לאחר שזה הקיים באותה תקופה נעשה בשנות ה-80'. בהוראות הביצוע שפורסמו בעקבות ההמלצות לא הייתה לכך כל התייחסות. הסיבה לאותה המלצה היא כי מאחר ובעוד שבאופן עקרוני תיקים אמורים להיפתח אצל פקיד השומה באזור הגיאוגרפי שלהם, למעט התמחויות ענפיות, בפועל פסק דין מ-2011 חשף כי פקידי השומה לא עומדים בנוהל הזה לאור התחרות בניהם על גבייה, והם שומרים תיקים גדולים אצלם, כך שנישומים בוחרים במסגרת אותה תחרות שמתחת לרדאר, היכן לפתוח את התיק, בהתאם לפקיד השומה שיהיה יותר נוח להם . מעבר לכך מבקר המדינה מצביע על תופעה נפוצה אחרת ברשות המסים בה עורכי דין ורואי חשבון פונים באנונימיות (מבלי לחשוף את הלקוחות שלהם) למשרדי השומה ובפועל עושים סוג של "מכרז" בין משרדי השומה כדי לשלם כמה שפחות מס. מבקר המדינה הבהיר כי על הרשות למגר את התופעה הפסולה הזו.

מערכות המיחשוב של רשות המסים שוב מככבות

כמו בדוחות מבקר קודמים, גם הפעם נושא מערכות המחשוב והטכנולוגיה ממשיכים למשוך את רשות המסים אחורה. אחת ההמלצות של הוועדה הייתה להקים מערכת "תיק ממוחשב" שתתעד כל דיון או פגישה לגבי כל תיק ותיק, לפי רשות המסים ישנה הנחיה בדבר עריכת תרשומות של דיונים, אולם עדיין אין מערכת ממוחשבת כזו ולטענת מבקר המדינה הדבר לא מבוצע בצורה מלאה בפועל. מבקר המדינה מתייחס גם לצורך למשל להקים מערך ממוחשב שיכלול את כלל הנחיות הסמנכ"לית החוזרים השונים מה שיכול לתרום ליעילות הטיפול, לאחידות בהחלטות המתקבלות ולשיתוף ידע יעיל יותר.

המלצה נוספת שלא ייושמה לפי מבקר המדינה נוגעת לפיקוח על עבודת השומה של המשרדים בשטח. בראש משרד שומה עומד פקיד שומה ותחתיו סגן פקיד שומה. עבודת השומה נעשית בחוליות השומה הבנויות מרכז חוליה וממפקחים הכפופים לו המוסמכים לערוך שומות. המערכת הממוחשבת מחייבת כי לפחות שני גורמים בתהליך יהיו מעורבים באישור השומה (זה שהזין אותה במערכת וזה שאישר אותה לאחר בדיקתה). אולם שומות שמאושרות בשלבים מוקדמים יוכלות בפועל להיות מאושרות על ידי גורם אחד (אם הגורם השני לא התייחס אליהן במשך 45 יום).

משרד מבקר המדינה מעיר כי על מטה הרשות לעקוב באופן שוטף אחר שומות שאושרו באופן אוטומטי ללא בקרה של הגורם המאשר או של הרפרנט המשפטי ואחר הסיבות לכך, ולהסיק מסקנות כדי לייעל את התהליך ולמנוע טעויות ורשלנות. על כך הגיבה הרשות כי במכתב של סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת דאז נכתב במפורש כי יש לשים לב לשומות המאושרות באופן אוטומטי לאחר 60 יום מיום שידור השומה... כמו כן, בהוראת ביצוע תכנית העבודה בתחום השומה... ישנו סעיף המתייחס לנושא אישור השומות... לעניין מעקב שוטף על שומות שאושרו באופן אוטומטי - חטיבת השומה תבחן הזמנת עיבוד משע"ם ועל פי הנתונים שיתקבלו בעיבוד, תבחן את הנושא".

ג'קי מצא, לשעבר מנהל רשות המסים, שהורשע בפרשה וריצה עונש מאסר | צילום: תומר אפלבאום

סוגיה נוספת שעלתה היא כי במקרים מסוימים השומה נעשת על ידי פקיד השומה עצמו (ולא אחד מעובדיו), במקרה כזה אין הכרח כי עובד נוסף יהיה מעורב בתהליך. במצב כזה, לאור הרגישות של העניין, המליצה הוועדה כי יוגדר קוד מחשב שבו תסומן מעורבות פקיד השומה בעריכת השומה בתיק מסוים. על כך השיבה הרשות כי "לעניין הגדרת קוד מחשב שיתעד את עצם מעורבות פקיד השומה בעריכת השומה של נישום מסוים, הנושא ייבחן במסגרת מערכת 'תיק ביקורת ממוחשב'".

מעבר לכך בעקבות פרשת רשות המסים המליצה הוועדה ליצור מדרג סמכויות בכל משרד שומה בהתאם לכח אדם, אופי המשרד וכו'. הנחיה זו נדחתה בסופו של דבר לאור מחלוקות שונות, אולם ב-2014 הוציאה אותה שוב סמנכ"לית רשות המסים. בפועל, בדיקה פנימית של רשות המסים ב-2016 העלתה אז כי רכזי חוליות שאמורים להעביר תיקים לפי קריטריונים קבועים לעובדים השונים לא תמיד ידעו מה המדרג במשרדם, ולא נמצא אף מסמך בתיקי הנישומים על מעורבות או אישור של הדרג המתאים לפי אותו מדרג. ביולי 2017 נשלח מכתב נוסף בנושא מסמנכ"לית שומה וביקורת, אולם עד כה לא נמצא כי רשות המסים החלה לבנות תוכנית להטעמת אותו מדרג במשרדי פקידי השומה בשטח, מה שעם מערכת ממוחשבת לא מורכבת במיוחד, לא אמור להיות אתגר גדול. רשות המסים השיבה כי "נושא מדרג הסמכויות מובא לפני פקידי השומה גם במסגרת הרצאות הניתנות לרכזים ולמפקחים בתחום השומה וגם בהוראות ביצוע תוכנית העבודה בתחום זה."

עוד הוועדה המליצה כי במקרה בו מתעוררת שאלה עקרונית שיש לה השלכות רוחב במסגרת עבודת שומה, ואין לגביה פסיקה סופית או הנחייה ספיציפית של הנהלת הרשות, יש להביא אותה לחטיבה המקצועית או ללשכה המשפטית של הרשות. אולם מבקר המדינה מצא כי אין ברשות נוהל המחייב לתעד בתיק של הנישום היוועצויות עם הגורם המקצועי או המשפטי בתהליך. למעשה, זו לא הפעם הראשונה שמבקר המדינה מעיר על כך.

סוגיית תיעוד העמדות המקצועיות בשאלות של מיסוי בינ- לאומי עלתה גם בדוח המבקר ב-2016. מבקר המדינה מעיר כעת לרשות כי מאחר ואין לה נוהל המחייב לתעד באופן מלא בתיק הנישום היוועצויות עם הרפרנט המקצועי ועם הרפרנט המשפטי בתהליכי השומה, לא ניתן לדעת בין באילו מהן נדרשה דעת הרפרנטים ומה הייתה עמדתם; אם הייתה מחלוקת כלשהי בין עמדת המשרד האזורי לעמדת הרפרנט המשפטי או לעמדת הרפרנט המקצועי, ואם הייתה מחלוקת - איזו עמדה אומצה בסופו של דבר ומה היו הנימוקים לאימוצה וכן אם נסקרו תקדימים של הסכמי שומה קודמים או פסיקה רלוונטית.

ניגודי עניינים בין עורכי הדין לפקידי השומה

הוועדה שהקומה בעקבות אותה פרשה ביקשה לעשות סדר בתופעה שיוצרת פוטנציאל חמור של ניגודי עניינים ברשות. חלק מעובדי הרשות משמשים מרצים, מרצים אורחים או מתרגלים במוסדות אקדמיים כאשר מי שמרכז את הקורס, מרצה בו או אחראי לשיבוץ המרצים בקורס הוא מייצג- עורך דין או רואה חשבון- שמייצג לקוחות מול רשות המסים, כלומר עלול להתקיים מצב בו הוא מייצג לקוח מול אותו פקיד שומה אותו הוא מעסיק במסגרת האקדמית. הוועדה המליצה כי ייערך הסדר ניגוד עניינים, ובמסגרתו יתחייבו פקידי שומה להימנע מלטפל בעניינים או בתיקים הקשורים למייצג הקשור בדרך כלשהי להעסקתם באקדמיה. בפועל אותה המלצה לא התקיימה. אולם רשות המסים השיבה כי כאשר יש בפנינו מידע קונקרטי לפיו עובד מרצה בקורס במוסד להשכלה גבוהה ובאותו מוסד, הגורם אשר אחראי על קבלת העובד כמרצה הינו מייצג נישומים, ניתנות לעובד הנחיות לפיהן הוא אינו רשאי לטפל בנישומים אשר מיוצגים על ידי אותו גורם".

מרשות המסים נמסר בתגובה: "אנו חולקים על האמירה לפיה הרשות 'החמיצה הזדמנות' לטיפול בליקויים בעקבות פרשת רשות המסים. הרשות טיפלה ותיקנה את מרבית הליקויים המהותיים שעליהם הצביעה הוועדה. בין היתר, הרשות גיבשה והטמיעה קוד אתי המשמש מצפון ערכי לעובדי הרשות. לעמדתנו, הליקויים עליהם מצביע המבקר, ככאלה שהטיפול בהם טרם הסתיים, הם במישור הטכני והטיפול בהם יושלם בהתאם לחשיבותם ולסידרי עדיפויות".