אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מבקר המדינה נגד מינוי פוליטיקאי כשגריר ב-OECD: "ראוי שיהיה איש בעל אוריינטציה כלכלית מובהקת" צילום: נמרוד גליקמן

מבקר המדינה נגד מינוי פוליטיקאי כשגריר ב-OECD: "ראוי שיהיה איש בעל אוריינטציה כלכלית מובהקת"

מבקר המדינה גם מצא כי "ושיתוף הפעולה והתיאום בין נציגויות המשרדים השונים במשלחת ל-OECD לקויים". המבקר העיר על כך כי אגף החשב הכללי הציג נתונים חלקיים ולא מדויקים בנוגע לחיסכון בעלויות בצמצום הנציגות בארה"ב

22.10.2018, 16:01 | עמרי מילמן

מבקר המדינה ביקר את מינויו של שגריר ישראל הקודם ב-OECD, כרמל שאמה הכהן, פוליטיקאי ממפלגת הליכוד וציין, כי "העובדה שליבת פעילותו של ארגון ה-OECD היא כלכלית ומאחר שקיימת חשיבות כי הצבעות השגריר יהיו נטולות כל השפעה פוליטית מסוג כזה או אחר, ראוי לשקול כי השגריר, שהוא הנציג הבכיר העומד בראש המשלחת לארגון, יהיה איש מקצוע מתאים בעל אוריינטציה כלכלית מובהקת, במיוחד נוכח האפשרות ליציאתה של ישראל מארגון אונסק"ו (מה שימקד את פעילות השגריר רק בנושאים כלכליים-ע"מ), וכי בבחירתו ישותף גם מי שאמון על הנושאים הכלכליים בממשלה. זאת בכדי להגשים באופן מיטבי את מימוש המטרות שבחברות בארגון ה-OECD".

משרד החוץ השיב על כך כי "משרד החוץ סבור, כי דווקא קיימת חשיבות רבה להיותו של העומד בראש הנציגות דיפלומט מקצועי ובעל ניסיון. הארגון עצמו נתון בעיצומו של תהליך הרחבה, שהוא תהליך בעל מאפיינים מדיניים-פוליטיים מובהקים. לשם כך נדרש ראש נציגות בעל הבנה כלכלית, אך לא פחות חשוב מכך, בעל ניסיון דיפלומטי מוכח".

כרמל שאמה הכהן, שגריר לשעבר ב-OECD, צילום: נמרוד גליקמן כרמל שאמה הכהן, שגריר לשעבר ב-OECD | צילום: נמרוד גליקמן כרמל שאמה הכהן, שגריר לשעבר ב-OECD, צילום: נמרוד גליקמן

מבקר המדינה גם מצא כי "המשלחת ל-OECD אינה מתפקדת כיחידה אורגנית אחת, ושיתוף הפעולה והתיאום בין נציגויות המשרדים השונים במשלחת לקויים" כך למשל לא קיימת תשתית תקשורת משותפת הכוללת סיכומי פגישות ודיונים, לא קיימת תשתית פיזית משותפת למשלחת ל-OECD ונציגי המשרדים השונים יושבים בקומות שונות בבניין השגרירות הישראלית בפריז, אין תעדוף ותכלול של הנושאים ברמת המשלחת ועוד. המבקר העיר למשרד החוץ והאוצר כי עליהם להסדיר את הכפיפות המקצועית של היועצים המקצועיים בנציגות משרד החוץ ל-OECD למנהל מקצועי אחד.

 

עוד עולה מדו"ח מבקר המדינה, כי אגף החשב הכללי דיווח על חיסכון מופרז בכל הנוגע לצמצום הנציגות שלו בארה"ב. ניהול קשרים כלכליים של משרד האוצר ושל בנק ישראל בחו"ל מתבצע בין היתר באמצעות נציגים כלכליים שנשלחים לחו"ל מטעמם. משרד האוצר מפעיל נציגויות בניו יורק, בוושינגטון, בפריז ובסין. בנק ישראל מפעיל נציגות בניו יורק. ב-2016 הודיעה החשבת הכללית לשעבר, מיכל עבאדי בויאנג'ו על צמצום משמעותי של הנציגות שתחת אחריותה.

מבקר המדינה שיבח את מהלכה של בויאנג'ו וציין "על החשב הכללי ועל משרדי הממשלה הרלוונטיים, כל אחד בתחומו, להמשיך ולבחון בחינה כוללת את היעילות והמועילות של נציגויות הממשלה בחו"ל, ובכלל זה של משלחת משרד הביטחון בניו יורק ומשלחות מרכזיות אחרות".

אולם המבקר העיר על כך כי אגף החשב הכללי הציג במסגרת עבודת המטה נתונים חלקיים ולא מדויקים בנוגע לחיסכון בעלויות בצמצום הנציגות למשל בנוגע לחיסכון בהוצאות פרסום, שיווק וקשרי לקוחות ב כ-4 מיליון שקל שבפועל לא נחסכו, חיסכון בהוצאות שכר ונלוות של ראש המשלחת וסגנו בסך של כ-5 מיליוני שקל שבפועל נחסך חצי. עוד ציין המבקר כי לא נמצא שבמסגרת עבודת המטה נשקלה הפגיעה האפשרית בייצוג הכלכלי הרשמי של מדינת ישראל, בראייה מתכללת של משרד האוצר, ובין היתר בשים לב שקיים נציג בכיר בנציגות משרד האוצר בוושינגטון.

למרות הביקורת של מבקר המדינה על כך שבויאנג'ו לא שקלה את כלל השיקולים בטרם קיבלה את ההחלטה על צמצום הנציגות. בדו"ח מצויין כי משיחות שקיימו נציגי משרד מבקר המדינה עם החשב הכללי רוני חזקיהו עולה כי הוא בחן את ההחלטה בדבר צמצום הפעילות ושינוי המבנה הארגוני של הנציגות עם כניסתו לתפקיד בפברואר 2017, והחליט שלא לשנות את החלטתה של החשבת הכללית הקודמת.

נקודה נוספת שעלתה בדו"ח היא כי צמצום הנציגות של האוצר הכבידה על הנציגות של משרד התיירות בכל הנוגע לשירותי חשבון ומינהל, מה שיצר עומס על עובדי משרד התיירות שלדבריהם לא יוכלו לעמוד בו לאורך זמן". בדיקה של נציגי משרד מבקר המדינה בנציגות משרד התיירות בניו יורק העלתה כי מתן שרותי חשבות ומינהל מהמטה בארץ גורם לעיכוב באישורי הזמנות, לחוסר בציוד בסיסי ולעיכובים בתשלום לספקים.

ארגון הבונדס, שנוסד ב-1951 כפלטפורמה לגיוס חוב לא סחיר במט"ח וערוץ תקשורת בין ישראל ליהדות התפוצות (שעצם קיומו שנוי במחלוקת לאור כך שהוא מממן טיסות של פוליטיקאים כבר שנים ללא כל פיקוח ולמרות שהוא מגייס כספים בשם המדינה, אין כל פיקוח על הוצאותיו). מבקר המדינה מצא כי חוסר עמידה משמעותי ועקבי ביעדים השנתיים (המגיע לכדי עשרות אחוזים) המתבטא בכך שבשנים 2014 ו-2016 בוצעו מכירות משמעותית מעבר ליעד השנתי בעוד שבשנים 2013 ו-2015 בוצעו מכירות משמעותית מתחת ליעד השנתי.

עוד עלה בביקורת כי הנציגות בניו יורק, שמחזיקה יתרה הנושאת ריבית ב-FED כחלק מניהול החוב השוטף של המדינה, שנועד בין היתר להוות "כרית נזילות" לשעת חירום (אסון טבע או מלחמה כוללת). אולם במהלך הביקורת לא נמצא כי באגף החשכ"ל קיימת עבודת מטה הכוללת בחינה של יתרת רזרבת המט"ח הנדרשת לממשלה בשעת חירום. אולם אגף החשכ"ל מסר מנגד כי "בשנים האחרונות בוצעה באגף החשב הכללי עבודת מטה מקיפה אשר בוחנת את כלל הסיכונים המימוניים של הממשלה - 'מפת סיכונים פיננסיים כוללת' אשר כוללת בחינה של התחייבויות בלתי מותנות (חוב ממשלתי, ביטוח לאומי, קרנות פנסיה ופנסיה תקציבית) וכן התחייבויות מותנות (ערבויות מדינה, רשתות ביטחון בפרויקטים, הקרן הפנימית, קרן לנזקי טבע ודיור ממשלתי) של הממשלה.

עבור כל אחד מהרכיבים בוצע ניתוח מפורט של הסיכון ושל מתודולוגיה לכרית הנזילות אשר ראוי להחזיק אל מול ההתחייבות המדוברת, תוך התחשבות במקורות המימון הקיימים לרבות המקורות בבנק הפדרלי. עבודה זו הוצגה ואושרה על ידי החשב הכללי, וסוכם על עדכונה אחת לשנה". מאחר וגם בנק ישראל מחזיק חשבון מט"ח כזה בארה"ב מבקר המדינה העיר כי על בנק ישראל לדון עם החשכ"ל על הסכומים להם תדרש הממשלה בשעת חירום ועל בסיסם לעדכן את ההיקף החדש של העברות לשעת חירום.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה