בן־משה: "האחים מתחמקים מהזרמה"; גינדי: "אין בה צורך"

לחצו כאן לערוץ הטלגרם של מדור שוק ההון בכלכליסט

רבוע נדל"ן ומוטי בן־משה הסכימו למינוי בורר בינם לבין גינדי השקעות, שבבעלות האחים מנור וכפיר גינדי. בלב המחלוקת בין הצדדים ניצבת הלוואה של 1.1 מיליארד שקל, שנטלה חברת הקניון מהבנקים פועלים ומזרחי טפחות, שהיא לא עומדת באמות המידה הפיננסיות שלה. הבנקים דורשים הזרמה של 300-200 מיליון שקל כדי לבצע פריסה מחודשת של החוב. בן־משה דורש ששני הצדדים - הוא והגינדים - יזרימו הון לקניון כדי להעביר את המזומן לבנקים, ואילו הגינדים מבקשים למכור נכסים, כמו מגרש ופנטהאוזים בפרויקט המגורים הצמוד המשותף להם ולבן־משה, ואת המזומן להעביר לבנקים.

בשבוע שעבר דרשו הגינדים מינוי בורר בנושא. בתשובתה לעתירתם דרשה רבוע נדל"ן כי חברות־האם של השותפות בקניון TLV, שנפתח במרץ 2017, יהיו חלק מהליך הבוררות. זאת משום שהן נתנו את הערבויות לחברות שחתמו על ההסכם.

30 יום לבוררות

כל צד הציע שני בוררים לבצע את הבוררות. רבוע נדל"ן ובן־משה מציעים שכל צד יעמיד אחד משני הבוררים שהציעו, וזה שפנוי לכך - שכן לוח הזמנים לביצוע הבוררות דחוק, ויש לשם כך 30 יום - ישמש כבורר. לחלופין הם מציעים שבית המשפט ימנה בורר משלו. רבוע נדל"ן הגישה את תגובתה אתמול, אף שקיבלה מהשופט איתן אורנשטיין שהות להגשתה עד 5 בנובמבר.

במכתב התשובה לגינדים, לפני שאלה הגישו בקשה למינוי בורר, טען בן־משה כי הגינדים מתחמקים מחובתם להזרים הון לחברות הקניון ולפרוע מימון עודף של כ־100 מיליון שקל שהעמידה רבוע נדל"ן לפרויקט. עוד טען בן־משה כי החברות שמחזיקות בקניון משני הצדדים - מהצד של הגינדים אלה גינדי מגורים וגינדי מסחר - הן ריקות מתוכן, וכי החברות המהותיות הן חברות־האם רבוע נדל"ן וגינדי השקעות, שהעניקו ערבויות לשתי חברות הקניון.

"גינדי היא שמונעת הליכי בוררות, והבקשה שהגישה היא מעוותת ומטעה, לעתים באמצעות כזבים של ממש", נכתב בתשובה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין רענן קליר ואלון בנימיני ממשרד ארדינסט בן־נתן טולידאנו.

יש שרואים בהתנהלות של בן־משה ניסיון לדחוק את הגינדים מהשותפות, תוך ניצול העיתוי הבעייתי מבחינתם. החברות שבבעלותם חלשות ומתמודדות עם חובות לבית ההשקעות ילין לפידות ולגורמים נוספים. בן־משה מעוניין שהגינדים יזרימו הון באמצעות גינדי השקעות, שמצויה במצב עדין. לטענתו, הגינדים מחויבים להחזיר לרבוע נדל"ן 50 מיליון שקל, מחצית מהערבות, וכי החברות הריקות שלהם אינן מסוגלות לעשות זאת. לפיכך, החברות־האם חייבות להיות חלק מההליך, כך שלא יתנהל הליך משפטי נוסף מולן אחרי הבוררות.

מימין: מוטי בן משה איש עסקים כפיר גינדי בעלים של גינדי השקעות | צילום: דנה קופל, טל שחר

"שימוש ציני במגעים"

במכתב תגובה ששלחו הגינדים לרבוע נדל"ן הם מסרו כי זו האחרונה "עושה שימוש ציני במגעים המתנהלים מול הבנקים להסדרת אמות המידה הפיננסיות והארכת הסכם המימון, לשם ניסיון לבצע 'מקצה שיפורים' מול השותפות בפרויקט".

לטענת הגינדים, במסגרת זו הציבה רבוע נדל"ן "שורה של דרישות, שבמקרה הטוב אין להן כל קשר להסדרת המימון מול הבנק - לרבות שיפור תנאי הלוואות ובטוחות שהעמידה לחברות הפרויקט; ובמקרה הרע אלה דרישות לקבל 'אופציות' לרכוש בזול נכסים משותפים, שהיו יכולים לשמש להסדרת החוב לבנקים. זאת בתנאים עדיפים על התנאים שהציעו צדדים שלישיים".

האחים הדגישו כי "אין שום חוב או התחייבות שגינדי ובעלי מניותיה לא עמדו בה. כל ההסכמים וההתחייבויות מקויימים במלואם. רבוע נדל"ן, בעל השליטה בה ומנהליה מפרים חובות אמון וזהירות שהם חייבים לחברות המשותפות, כדי להעדיף את האינטרסים הזרים שלהם".

לגבי הסכם המימון העודף ציינו הגינדים: "פירעונו חל רק בעוד כשנה. בניגוד מוחלט לטענות האווירה של רבוע נדל"ן, שאינן מגובות בכל הוראה חוזית, הסכמי הפרויקטים אינם דורשים כל הזרמות בעלים בנסיבות הקיימות, ואינם מאפשרים את הפעלת סעיף הדילול על ידי רבוע נדל"ן".