צילום: בלומברג
עד סוף 2019 צריך עוד להשטיח 8 חברות בשווי 28 מיליארד שקל
ממחקר שנערך בבורסת תל אביב עולה כי 25 חברות בשווי מצרפי של 30 מיליארד שקל נמחקו מהבורסה מאז החלה לפני חמש שנים השטחת הפירמידות לשתי שכבות. הקבוצות שטרם השלימו את התהליך: דסק"ש, אקויטל, צור שמיר ויורוקום
מחקר חדש שפירסם מנהל יחידת המחקר בבורסת תל אביב, קובי אברמוב, תולה תג מחיר על חוק הריכוזיות. הבורסה בדקה את החברות הציבוריות חמש שנים לאחר אישור החוק בסוף 2013, וכשנה לפני שעל הקבוצות להשלים את יישומו. חוק הריכוזיות נועד להגביל את מבנה הפירמידה של חברות אחזקה לשתי שכבות, וחייב אותן לבחור בין שליטה בחברות ריאליות או פיננסיות.
קראו עוד בכלכליסט
המסקנה העיקרית של הבורסה היא כי כתוצאה מהשטחת השכבות מיוצגים כיום בבורסה פחות ענפים במשק. אברמוב מציין כי מאז חקיקת החוק נמחקו מהבורסה 25 חברות בשווי מצרפי של כ־ 30מיליארד שקל. עם זאת, הוא מציין כי חלק מהן נמחקו "שלא כתוצאה ישירה מחוק הריכוזיות, אך ללא ספק החוק תרם להאצת מחיקתן".
בתחילת התהליך היו בבורסה 23 קבוצות שליטה, שהחזיקו ב־־65 חברות בורסאיות שהוגדרו כחברות שכבה שלישית ומעלה, ובחמש השנים האחרונות צומצמו הפירמידות באמצעות 12 הצעות רכש, 9 מיזוגים עם חברות בורסאיות אחרות ו־8 מכירות של חברות בורסאיות.
כרגע נותרו בבורסה ארבע קבוצות שליטה, הכוללות 8 חברות בשכבתן השלישית, ובהן שרידים מקבוצת אי.די.בי, שהיתה הזרז העיקרי לחקיקת חוק הריכוזיות. כך, לפי אברמוב, דסק"ש נותרה בשכבה השלישית עם גב־ים, מהדרין וישפרו; אקויטל עם איירפורט סיטי ונפטא; צור שמיר עם איי.די.איי. ואדגר; ויורוקום עם בזק. שווי השוק המצרפי של 7 מהחברות האלה עומד על 28 מיליארד שקל, בעוד לישפרו יש רק אג"ח הנסחרות בבורסה.
בדלק, שבשליטת יצחק תשובה, נותרו כיום שתי שכבות, והמחקר של הבורסה מציין כי פעולות ההשטחה של הקבוצה לא פגעו בפריסה הענפית שלה בבורסה. קבוצה נוספת שכבר הגיעה למצב של שתי השכבות המותרות היא קרדן. המחקר מזכיר קבוצות נוספות שנאלצו לפעול על פי דרישות חוק הריכוזיות ובהן עזריאלי, נטו, אפריקה השקעות, נורסטאר (גזית גלוב), טמפו ומחשוב ישיר. מעבר להן קיימות, לפי הבורסה, 13 קבוצות נוספות, שבהן היו שלוש או ארבע שכבות ערב כניסת החוק לתוקף, שצמצמו שכבה באמצעות הצעת רכש, מיזוג, מכירה, פדיון מוקדם של אג"ח, חלוקה בעין או הסדר נושים.
הפעולות הצפויות עד סוף 2019, כך על פי המחקר של אברמוב, הן מיזוג בין אקויטל ויואל, שבמסגרתו כבר בוצעה הצעת רכש, ובעקבותיה ירדו אחזקות הציבור באקויטל לשיעור של 20%.
בצור שמיר נכשל ניסיון אחד למחוק את ביטוח ישיר מהבורסה באמצעות הכנסת קבוצת לאומי, ובאחרונה פורסם מתווה שני לעסקה, במטרה למחוק אותה מהמסחר.
ביורוקום, על פי הערכות בשוק, בשל החרגת חברות הנסחרות רק בחו"ל מחוק הריכוזיות, אפשר למחוק מהרישום הכפול בבורסת ת"א את אחת החברות הדואליות — אינטרנט זהב או בי־קום — ולהשאירה בנאסד"ק בלבד, וכך להימנע מהצורך למחוק את בזק מהבורסה.
באשר לשרידי הפירמידה ההיסטורית של אי.די.בי מציין אברמוב כי לא ברור באילו פעולות ינקטו בחברה כדי לבטל את השכבה השלישית. לגבי הצורך להפריד בין חברות פיננסיות לריאליות, מזכירים בבורסה כי צדיק בינו מכר את כל אחזקותיו בפז נפט ושולט כיום רק בבנק הבינלאומי. שרי אריסון מכרה את כל אחזקותיה בשיכון ובינוי ונותרה עם בנק הפועלים.
באשר להפרדות שחייבות להסתיים עד סוף 2019, בכלל ביטוח ירדה האחזקה של אי.די.בי פיתוח, שבשליטת אדוארדו אלשטיין, מתחת לרף של 30%, באמצעות עסקאות Swap, דבר שמסייע לפישוט הפירמידה שנותרה מאי.די.בי. תשובה כבר הקטין את אחזקותיה של קבוצת דלק בהפניקס ל־30% ומתכנן להיוותר עם פעילות האנרגיה, ובמשפחת עופר כבר גובש מתווה עקרונות להפרדת האחזקות בבנק המזרחי ובמליסרון.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה