אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אתלטיות מגיעה בהרבה צורות צילום: גטי אימג'ס

אתלטיות מגיעה בהרבה צורות

אף אחד לא צריך להיות מופתע מההצלחה המוקדמת של לוקה דונצ'יץ' בדאלאס מאבריקס. למרות שאינו "אתלטי" הוא כן בעל יכולות גופניות וקוגנטיביות מיוחדות מאוד לגילו

28.10.2018, 16:00 | אוריאל דסקל

את שמו של לוקה דונצ'יץ' מכירים ב-NBA מאז שהגארד הרוקי של דאלאס מאבריקס היה בן 14. הוא תמיד תואר על ידי מאמנים, שחקנים וסקאוטים כ"גאון כדורסל" ו"כישרון ייחודי". ואולם, השחקן (יליד 1999, מקצוען מגיל 16) תואר גם על ידי סקאוטים רבים ב-NBA כ"לא אתלטי", "איטי", "לא מתאים לפיזיות של ה-NBA". מייק שמיץ מ-ESPN, אולי מנתח הדראפטים הטוב ביותר בעולם, כתב שלדונצ'יץ' "אין את הנפיצות שיש לגארד או ווינג ב-NBA ואינו האתלט הכי פונקציונלי שיש". סקאוטים רבים אחרים מספורטס אילוסטרייטד, NBADraft/net ועוד טענו ש"דונצ'יץ' הוא אתלט בינוני בסטנדרטים ה-NBA" וש"הצעד הראשון שלו איטי אפילו בסטנדרטים אירופאיים".

קראו עוד בכלכליסט

לוקה דונצ לוקה דונצ'יץ'. 3 קבוצות וויתרו עליו | צילום: גטי אימג'ס לוקה דונצ

דונצ'יץ' בהחלט לא נראה כמו גארדים אחרים ב-NBA. הוא 2.01 מטר, שוקל כמעט 100 ק"ג, "מעט בצקי" כפי שמכנים שמנמנים לבנים בארה"ב ולא נראה זריז או "קפיצי" במיוחד. העובדה שהוא לבן ואירופאי גם כן השפיעה, ככל הנראה, על כך שהוא נבחר רק במקום השלישי בדראפט האחרון וגם זה אחרי שעשו עליו טרייד. כלומר, שלוש קבוצות וויתרו על שחקן בן 19 שמשחק כמקצוען מגיל 16 וזכה ב-MVP של ליגת הכדורסל השנייה הכי טובה בעולם (ספרד) והיורוליג. ולא רק זה. הסקפטיות כלפי היכולות של דונצ'יץ' נראית מגוחכת במיוחד לאור העובדה שאת חמשת המשחקים הראשונים שלו בליגה הוא סיים עם 98 נקודות, 31 ריבאונדים, 19 אסיסטים וארבע חטיפות. האחרון שעשה זאת גם היה "רוקי לא אתלטי" שעונה לשם מג'יק ג'ונסון.

האם דונצ'יץ' ישנה משהו בתפיסה של אתלטיות ב-NBA? עוד מוקדם מדי לדעת - אבל יש לזכור כמה דברים כשמדברים על דונצ'יץ'.

1. יש לו כישרון גופני שלרבים אחרים פשוט אין

במעבדת P3 Applied Sports Science בסנטה ברברה, קליפורניה, משתמשים בטכנולוגיה מתקדמת כדי להבין את המוטוריקה של כל ספורטאי, שמגיע לבדיקה בשווי של כמה מאות אלפי דולרים. בעזרת חיישנים שמספקים 5,000 נקודות מידע, ניתן לזהות תבניות גופניות וגם לראות בברור אם ישנה בעיה ביו-מכנית שאפשר לפתור עם חיזוק שרירים או ניתוח. המעבדה, לה יש נתונים על מאות שחקני כדורסל, צייצה השבוע בטוויטר ש"לוקה באחוזון הגבוה ביותר בכל הקשור לתנועת מפרק ירך במבחני תנועה הצידה מימין לשמאל". ב-PG3 הסבירו שמודריץ' אולי לא "אתלטי" במובן הקלאסי של המילה אבל מבחינת תנועה הצידה הוא אחד מה-15% הכי מהירים בהיסטוריה של ה-NBA. התנועה הזו הצידה עשויה להסביר איך דונצ'יץ', למרות שאין לו "נפיצות בצעד הראשון", מצליח לעבור שומרי NBA טובים ואתלטים ממנו. במובן הזה, הוא מזכיר את ג'יימס הארדן - שהוא ממוצע בכל מדד אתלטי שמדדו ב-PG3 אך בדבר אחד הוא הטוב ביותר מבין כל הספורטאים שנמדדו: - deceleration (האטה). זו תכונה שמעניקה לו יתרון אדיר על המגרש, בו השחקנים הופכים למהירים יותר ויותר מדי עונה. הנה הסבר מאתר The Ringer על התופעה: "הארדן יכול לכדרר לכיוון הסל ואז ללחוץ על הברקס יותר מהר מהמגן, זה מוציא את מהמגן משיווי משקל ומעניק להארדן חלל, שבעצם נותן לו יותר זמן לייצר ־ זריקה או כניסה לסל כשהמגן חסר שיווי משקל. היכולות הזו גם נותנת לו יותר זמן לראות מה הוא מתכנן לעשות, לתכנן את המהלך הבא ביותר זמן שיש לשחקנים אחרים שרצים מהר ולא עוצרים כמוהו".

אז דונצ'יץ - ובעצם כל כדורסלן אחר - לא חייב להיות 'אתלט' במובן הקלאסי, כל עוד יש לו יכולת גופנית שמאפשרת לו לנוע בצורה שתעניק לו יתרון כלשהו על פני יריביו. אצל הארדן זו היכולת להאט מהר. אצל דונצ'יץ' זה היכולת הגופנית לנוע מהר יותר מכל אחד אחר לצדדים, אלמנט קריטי בפיק אנד רול, למשל, או כשהוא מטעה שחקן על קו השלוש.

2: המוח זה האיבר החשוב ביותר בכדורסל

עבודת הרגליים של דונצ'יץ', היסודות כדורסל שלו, ראיית המשחק, השליטה בכדור והיצירתיות - אלו הופכים אותו לשחקן בלתי צפוי לחלוטין. הוא לא צריך להיות מהיר אם הוא מגיע ראשון לכל כדור בגלל שהמוח שלו מהיר יותר משל יריביו.

דונצ'יץ' הוא בהחלט לא הראשון ב-NBA שחוסר האתלטיות הטבעית-נראית שלו, מנעה מקבוצות לקחת אותו בדראפט או לוותר עליו. דריימונד גרין נבחר רק במקום ה-35 בדראפט בגלל שנחשב ללא אתלט אבל הוא אלוף שלוש פעמים ושחקן ההגנה הטוב בליגה בזכות המוח והאגרסיביות שלו. הארדן, כאמור, הוא מאט טוב יותר מכל אחד אחר בהיסטוריה של ה-NBA ומנצל את היכולת הזו למקסימום - לאחר שבאוקלהומה וויתרו עליו. ג'ו אינגלס נראה כמו מורה למתמטיקה ולכן לא קיבל הזדמנות ב-NBA עד שיוטה ג'אז החליטה להמר עליו, ואצלה נהפך לקלע לשלוש מהטובים בליגה.

3. הוא מנוסה יותר מכל שחקן אחר בגילו

"אני משחק כדורסל כבר הרבה זמן" אמר דונצ'יץ' לעיתונאים לאחר שהוביל את מאבריקס לניצחון בית על מינסוטה. "כמקצוען, אני רוצה לומר שאני מוכן לרגעים הללו". דונצ'יץ' שיחק עבור ריאל מדריד - ריאל פאקינג מדריד - מגיל 16. הלחץ בדאלאס - קבוצה שבשנים האחורנות נאלצה להעניק כרטיסים בחינם לארגוני צדקה כדי למלא את המגרש - הוא לא משהו שדונצ'יץ' לא חווה כבר בצורה כזו או אחרת. והוא רק בן 19, כאמור. דונצ'יץ' שיחק נגד גברים, כדורסלנים מקצוענים, בזמן שרוב הרבה מהשחקנים ב-NBA כיום היו תלמידי תיכון שמשחקים נגד תלמידי תיכון או שחקנים בקולג'ים שהם שחקנים לא מקצוענים ברובם, ורובם אף פעם לא יהיו מקצוענים. דונצ'יץ' למד להתמודד עם הדרישות של המקצוע.

4. האקלים ההתקפי בליגה מושלם ללוקה

ב-NBA אנשי מקצוע מדברים על כך שבקרוב כל קבוצה תזרוק 45%-50% מהזריקות שלה מעבר לקו השלוש. בעונה שעברה יוסטון רוקטס היתה הראשונה בהיסטוריה שיותר מ-50% מהזריקות שלה היו מהשלוש. זו האסטרטגיה "הנכונה" ביותר מבחינה אנליטית כיום. אם לפני 30 שנים קבוצת NBA זרקה 6.5 פעמים במשחק מחוץ לקשת, כיום מדובר ב-31.6 פעמים למשחק.

אז האווירה ההתקפית כולה כיום משתנה בזכות האנליטיקה וחוקים חדשים (שעון הקליעה חוזר ל-14 אחרי ריבאונד התקפי, חל איסור נגיעה על שחקן שפורץ לסל) ושינוי זה יוצר סיטואציות על המגרש בהן הרבה סוגי שחקנים יכולים להצליח.

סטף קרי, שתרם יותר לריווח המשחק מאשר כל אחד בהיסטוריה (שחקני הגנה נצמדים אליו כבר כשהוא עובר את החצי כדי שלא יזרוק, מה שמותיר הרבה חללים לנצל מאחוריהם), הוא שחקן נמוך יחסית ולא אתלטי כמו גארדים אחרים בגובה שלו - והוא פורח ב-NBA של היום. כך גם דונצ'יץ', שאינו קלע שלשות מבריק (סביב ה-32%) אבל כזה שמוצא קלעי שלשות חופשיים בצורה וירטואוזית - יכול לפרוח. אתלטי או לא, הנער (הוא עדיין טינאייג'ר) טוב מאוד בכדורסל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות