אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מה חשוב לעשות לפני שמשגרים חללית ישראלית לירח? צילום: יחצ

מה חשוב לעשות לפני שמשגרים חללית ישראלית לירח?

בתחילת 2019 צפויה החללית הישראלית הראשונה של spaceIL, לצאת בדרכה לירח ולנחות עליו. איך תשתיות התקשורת של בזק מסייעות לשיגור, כיצד דואגים שכל הנתונים לא ייעלמו ושניתן יהיה לתקשר עם החללית, ואיך מוודאים שהיא לא תותקף באמצעי סייבר

29.10.2018, 12:17 | אפרת אלוני, בשיתוף "בזק"
שיגורה של החללית הישראלית הראשונה לירח היא ללא ספק אחד המאורעות הלאומיים המרגשים שצפויים כאן ב-2019. על אף העיכוב הקל במועד השיגור הראשוני עליו הוכרז, התחזית אופטימית ועבודת ההכנה על היבטיה השונים נמצאת בעיצומה. סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע אף הודיעה בשבוע שעבר כי תתמוך בפעילות עמותת SpaceIL בסכום של עד 7.25 מיליון שקלים, הכולל את מיזם החללית הישראלית ואת המחקר המדעי שתבצע על הירח.

כיצד יכולה חברת תקשורת כמו בזק, שבימים כתיקונם עוסקת בפרויקטים שונים לגמרי, לקדם את המיזם המהפכני של spaceIL? לא מעט, מסתבר.

"ב-2012, כשספייס הייתה פנטזיה שהיה קשה לגייס סביבה שותפים שייראו רציניים, לבזק היה את החזון להשקיע בנו", נזכרת אושרת סלמה-גרוזמן, מנהלת שיווק spaceIL. "החברה ראתה בפרויקט שלנו ערך מוסף חברתי ונתנה לנו את החסות הראשונה והיחידה עד היום, כמו גם תרומה ראשונה מחברה עסקית. הרעיון הראשוני היה שגם עובדי בזק ייקחו חלק ויעבירו הרצאות בבתי ספר, אבל עם הזמן בזק סיפקה תמיכה רחבה לא פחות בפן המקצועי של גיבוי מערכת המחשוב, תשתית תקשורת וסיוע בהגנה הווירטואלית על המערכות הקריטיות".

"השותפות של בזק הוא הרבה יותר מכלכלית", מוסיפה שרי ברוש-רכב, סמנכ"לית ב-spaceIL, "הכל כיום תלוי במערכות המתקדמות של בזק. כל שירותי הגיבוי מאז ועד היום ניתנים על ידם, וניהול נכון ומקצועי של מערכות המחשוב הוא קריטי. אם חס וחלילה קורסות מערכות כאלה בחברה כמו שלנו התוצאות עלולות להיות מרחיקות לכת".

 , צילום: אי פי איי צילום: אי פי איי  , צילום: אי פי איי

"מה שעשינו בפרויקט הזה מבחינת שירותי התקשורת והמחשוב", מסביר חיים מילר, מנהל אבטחת המידע בבזק, "הוא אספקת תשתיות תקשורת כדי לחבר בין הסניפים של spaceIL - תקשורת פנימית, תקשורת חיצונית, קווי ADSL וסיבים אופטיים". עוד סיפקה החברה, ברמת שרתים ותשתיות, 15 שרתים היושבים בחוות שרתים של בזק, וכוללים מערכת הפעלה ומערכות אנטי וירוס; לזה התלוו ייעוץ ארכיטקטורה של פתרונות מחשוב ופתרונות אבטחה מסוגים שונים.

"כשארגון קם", מסביר מילר, "לא משנה אם בכוונתו להטיס חללית לחלל או כל מטרה אחרת – הוא חייב 'מוח' שילווה אותו בהיבט התשתית המחשובית, וגם גורם ביצועי מעולה שיודע לספק אותן באופן הטוב והאיכותי ביותר: קבצים, אינטרנט, גלישה. במקרה הזה, בזק הייתה הגורם המניע והמייעץ, שדאג לכל השרתים. ההשקעה הכוללת של הפרויקט בפועל כללה, עם זאת, לא רק את ההשקעה הפיזית – אלא גם משאבי כוח אדם לא מבוטלים.

"לא בכל יום מטיסים כאן חללית לירח", אומר מילר, "מבחינתנו ההתרגשות גדולה: ספייס הוא פרויקט שקרוב מאד ללבנו".

כבר משנת 2011 פועלת SpaceIL, עמותה ללא כוונת רווח, עם הפנים להנחתת החללית הישראלית הראשונה על הירח. העמותה הוקמה על ידי שלושה מהנדסים צעירים: יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, שנענו לאתגר התחרות העולמית Google Lunar XPRIZE: מרוץ בינלאומי מודרני להנחתת חללית בלתי מאוישת על הירח – וגם עם תום התחרות המשיכו עם הפנים קדימה.

לצד התרומה הכספית הגדולה שהשיאה בזק להצלחת הפרויקט גויסו כאמור עשרות מעובדי החברה כשגרירי spaceIL להעברת פעילות חינוכית בבתי ספר והרצאות במהלכן הובא סיפורה של העמותה במטרה לעורר השראה. חיבור נעשה גם לעמותת "תפוח", עמה פועלת בזק רבות לצמצום פערים דיגיטליים בחברה הישראלית.

הצרכים המחשוביים, מציינת ברוש-רכב, הלכו וגדלו כל הזמן - אבל לא בזה הסתכמה התרומה בפועל: "החברה גם סייעה לנו משמעותית בכניסה למודעות הציבור. כשלנו בתחילת הדרך לא היה כסף בזק עשו קמפיין השקה מאד גדול – נתן לנו 'בוסט' תודעתי ואנחנו זוכרים להם חסד נעורים עד היום". את התוצאות נראה, ככל הנראה, בתחילת 2019 בפלורידה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות