מפקד 8200 לשעבר: "אחד האנשים אצלי קיבל הצעה של מיליון דולר לשנה. עם זה אנחנו מתמודדים"

תא"ל (במיל') אהוד שניאורסון, מפקד 8200 היוצא ומי שנחשב לאחד מהאנשים המוערכים ביותר בתעשייה ובשורות המודיעין הישראלי, שוחח עם אור הירשאוגה בוועידת המובייל של "כלכליסט". שניאורסון החל דרכו בחיל המודיעין בעקבות פרופיל נמוך, והגיע עד לפיקוד על 8200, כהונה שסיים רק באפריל 2017.

בשיחה התייחס למה שהגדיר כ"האתגר המהותי ביותר" והוא שימור כוח האדם במפת שוק הטק הישראלי והעולמי. "האתגר הכי גדול בתפקיד הקודם היה לשמור את כוח האדם האיכותי הזה. גם אגף מודיעין, גם 8200 וגם צה"ל הבינו שליחידה יש תפקיד מאוד חשוב בכל רמה של קבלת החלטות במדינת ישראל החל מראש ממשלה ועד לקצין צעיר בשטח ובכל נושא.

"חייבים להשאיר את האנשים הללו שמאפשרים את זה וגם לעשות זאת לאורך זמן כי אתה חייב שגרה מתמשכת כדי לכשיר אותם ולהביא את היחידה לתפקוד נכון ולא פחות חשוב מזה שדרה פיקודית טובה וחזקה", הסביר שניאורסון.

"האנשים האלה חשופים ללא מעט פיתויים. אלו אנשים ששירתו 5 שנים את המדינה ונתנו הרבה וזכותם לצעוד אל הפרק הבא ולרובם זה נראה טבעי. בנוסף לכך, יש גם את ה'חלום הישראלי' שהוא להתקבץ בשלשות, להקים סטארט-אפ ולמכור אותו ב-200 מיליון דולר, ויש את ה'חלום האמריקני' שנכנס עכשיו לישראל והוא גוגל, אמזון וכו' שמשלמות המון.

"יש גם את ה'חלום העולמי' שזה להביא את אנשי 8200 לכל מקום שבו אתה והחברה שלך יושבים ושהם יהיו אצלך. אלו אתגרים מהותיים מאוד, וראיתי את זה בכל הכוח בשנים האחרונות שלי בצבא כשהיו כאלו שקיבלו הצעות שכר של מיליון דולר לשנה. אחד מהם אף אמר לי 'אם זה היה 5,000 שקל לפה או לשם הייתי מקבל החלטה לבד, אבל זו כבר החלטה אסטרטגית שאני לא מקבל לבד אלא עם אשתי וכו''. זו הצעה של חברה ישראלית ואנחנו רואים את הניסיונות הציד של השוק המקומי גם בשלבים נמוכים הרבה יותר".

מימין: אהוד שיניאורסון ואור הירשאוגה | צילום: עמית שעל

"בתחום הסייבר האדם הוא במרכז"

כמו כן, דיבר שניאורסון על המצב הנוכחי בתחום הסייבר ואמר כי זה נמצא בפני שינוי עמוק של התפיסה. "עולם הסייבר סקיוריטי נמצא עכשיו באימוץ של פרדיגמה חדשה. המחשבה הקודמת אמרה שאם נשים חומות מספיק גבוהות יהיה קסם שיפתור את האתגרים. העולם הבין שזה לא נכון, והוא הולך עכשיו לפרדיגמה קצת יותר הוליסטית – שבליבתה זה לא הטכנולוגיה, אלא האדם".

בכך קושר שניאורסון בין הכוח והיכולת הטכנולוגית לכוח האדם. "כוח הגנה איכותי הוא זה שנדרש לבניית האסטרטגיה, הטכנולוגיה, התזמור והמחשבה הנכונים לארגון. כמו כן, מתפתחת השיטה של הציד בדומה לשירותי ביון של העבר על מנת להגיע לתפוס ולמנוע איומים. הבעיה שבשביל לעשות את הדברים הללו ולאמץ שיטות סיכול

מעולם הפשע המאורגן בפעולות מידנתיות רוחביות יותר – נדרשים אנשים מאוד טובים. אנשים כאלו לא נמשכים לעבודת שירות, כי זו מה שהיא, הם נדירים. בארצות הברית בשנה האחרונה היו חסרים 100 אלף אנשים כאלו כדי לאייש את המשרה הזו. המקצוענות הנדרשת היא כזו שתכליתה להבין איך נראה מבצע סייבר – בין אם באמצעות זה שסיכלת במבצעים שכאלו הרבה שנים ובין אם ביצעת כאלו הרבה שנים. אם אתה יודע איך הוא נראה ומתנהל אתה תדע גם איך לצוד יותר. מהניסיון שלי תוקף נחוש תמיד ימצא איך להתגבר, אבל הסיוט שלו זה צוות הגנה של אנשים מבריקים.

"מכיוון שהעולם לא יצליח לפתור את הפער הזה, אנחנו מתקרבים למצב של מדע בידיוני שהפתרון יהיה שרק רובוטים יוכלו להיכנס ולעזור לכוחות של הצוותים הקטנים שכן יהיו בארגונים", העריך מפקד 8200 לשעבר. "הכוונה למכונות שיהיה אפשר לאמן אותן, לטעון אלגוריתמים ולתת להן לסרוק כמויות של מידע".

על המעבר אל עולם הטק בקרן בלאמברג קפיטל הישר מהמסדרונות הרגישים ביותר של צה"ל סיפר שניאורסון: "התחושה הראשונית מעלה יותר שוני מדימיון, אולם בשני המקרים אתה צריך כל הזמן לעקוב, לנתח ולהבין לאן העולם מתפתח כדי לארוב לו. בין אם זה לתכליות של הבנת שוק נכונה, ובין אם זה לתכליות מהרקע הקודם שלי. בדרך כלל זה לזהות את הטכנולוגיה הנכונה, אבל לא פחות חשוב מזה – זה לזהות את הצוותים הנכונים שיידעו להביא את המחשבה לכדי ביצוע", אמר שניאורסון.