אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סוף עידן אנגלה מרקל ישאיר את העולם לטראמפיסטים צילום: Jasper Juinen

FT

סוף עידן אנגלה מרקל ישאיר את העולם לטראמפיסטים

הודעת הפרישה של קנצלרית גרמניה מראשות מפלגתה קצבה את זמנה בתור מנהיגת הכלכלה הגדולה באיחוד האירופי. מאבק הירושה יביא להתכנסות של גרמניה בתוך עצמה, ויערער את יציבות העולם כולו

30.10.2018, 08:56 | גדעון רכמן, פייננשל טיימס

לפני קצת יותר משנה כינה "הניו יורק טיימס" את אנגלה מרקל "המנהיגה המהוססת של המערב". כעת מרקל נמצאת בסוף דרכה כמנהיגת גרמניה.

קראו עוד בכלכליסט

החלטתה לפרוש מראשות המפלגה הנוצרית דמוקרטית, שאותה היא הובילה במשך 18 שנה, יצית קרב ירושה על הנהגת הימין־מרכז בפוליטיקה הגרמנית. מרקל אמנם הודיעה שתמשיך לכהן כקנצלרית עד 2021, אבל לנוכח חולשת הקואליציה שלה היא עלולה למצוא את עצמה בבית בתוך חודשים ספורים.

אנגלה מרקל ועמנואל מקרון. מכה גם לנשיא צרפת, צילום: איי אף פי אנגלה מרקל ועמנואל מקרון. מכה גם לנשיא צרפת | צילום: איי אף פי אנגלה מרקל ועמנואל מקרון. מכה גם לנשיא צרפת, צילום: איי אף פי

קרוב לוודאי ששנות מרקל ייזכרו כתקופה של שגשוג לגרמניה. הצמיחה העקבית של הכלכלה, שיעור האבטלה הנמוך ומצב הפיננסים המצוין עמדו בניגוד גמור לכלכלות מוכות משבר בגוש היורו. כתוצאה מכך, גרמניה הפכה לגורם דומיננטי בהחלטות שקיבלה הנהגת הגוש על הטיפול במשבר החוב היווני. אף שמרקל זכתה לקיתונות של ביקורת בדרום אירופה, המדיניות הזהירה שלה זכתה לתמיכה מבית. מרקל היתה גם זו שניהלה את המשבר הדיפלומטי בין האיחוד האירופי לבין רוסיה אחרי פלישת רוסיה לאוקראינה ב־2014.

הן המשבר היווני והן האוקראיני העצימו את תדמיתה של מרקל כמנהיגה יציבה ושקולה. אבל, תגובתה של מרקל למשבר הפליטים ב־2015 היתה נועזת בצורה לא אופיינית. כשהיא הסכימה לקבל כמיליון פליטים מהמזרח התיכון לשטחה של גרמניה, היא קצרה שבחים בכל העולם על היותה מנהיגה אנושית ובינלאומית. אבל בתוך גרמניה היא הניעה את התהליך שבסופו של דבר יביא לירידתה מהבמה הפוליטית.

ההתנגדות החריפה למדיניות ההגירה שלה דחפה קדימה את מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה", שהיא כיום המפלגה השלישית בגודלה בפרלמנט. התמיכה במפלגה הנוצרית דמוקרטית של מרקל הלכה ודעכה. המכה האחרונה היתה ההישגים המאכזבים בבחירות לפרלמנט מדינת המחוז הסה בסוף השבוע. המגמות הללו הביאו לתסיסה במפלגה של מרקל.

מי עוד יושפע?

המדיניות שאימצה ברלין בשלהי תקופת מרקל תשפיע על עתיד מטבע היורו, על המשא ומתן על הברקזיט ועל עתיד יחסי האיחוד האירופי עם ארה"ב ורוסיה. מרקל הוכתרה באופן לא רשמי כמנהיגת המערב בידי אלו שראו בה את מגינת הסדר העולמי מפני המדיניות הלאומנית והפרוטקציוניסטית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ והרוונשיסטית של ולדימיר פוטין (כלומר, החייאת האימפריה הרוסית).

ירידת קרנה של מרקל תהפוך כנראה את גרמניה למכונסת יותר, יציבה פחות ובעלת יכולת פחותה להנהיג את אירופה, ואת המערב.

סביר להניח שמחליפה או מחליפתה של מרקל ישיבו את המפלגה הנוצרית דמוקרטית לקו ימני יותר, כדי להיאבק ב"אלטרנטיבה לגרמניה". פירוש הדבר הוא שגרמניה עשויה לנקוט מדיניות אגוצנטרית יותר בנושאים כמו קליטת פליטים ורפורמות בגוש היורו. אלו עלולות להיות חדשות רעות עבור נשיא צרפת עמנואל מקרון, שיזם שורה של רפורמות שאפתניות באיחוד האירופי.

המפלגה הנוצרית דמוקרטית היא לא המפלגה הגרמנית היחידה שבצרות. שותפתה לקואליציה, המפלגה הסוציאליסטית, חווה דעיכה מהירה בפופולריות שלה, ומאבדת תומכים לטובת מפלגת הירוקים ומפלגת השמאל הקיצוני "די לינקה". אחרי תקופה ארוכה שבה שתי מפלגות מרכז שלטו בנוף הפוליטי הגרמני, הוא הופך למקוטב ובלתי צפוי. במובן זה, גרמניה לא חורגת מהמגמה הגלובלית.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות