החנון של ארסנל

הוֹנְדָרִיבְּיָה היא עיר קטנה, כ-16,000 תושבים, השוכנת בחבל הבסקים שבצפון ספרד, על גבול צרפת. ביוני 1638 כ-27,000 חיילים צרפתים בפיקודו של אנטואן דה בורבון , דוכס ונדום, הטילו מצור על העיר שנמצאת באזור האסטרטגי, על שפך הנהר בּידָסוּאָה.

המצור - חלק ממלחמת 30 השנים בין ספרד לצרפת - היה אכזרי. יותר מ-16,000 פגזים נורו על העיר ורק 300 איש שרדו. רוב העיר נהרסה אבל תושביה לא נכנעו. ב-8 בספטמבר הצבא הספרדי תקף את הצבא הצרפתי מחוץ לחומות והצליח להדוף אותו חזרה לצרפת. את הניצחון הגדול חוגגים בעיר הקטנה עד היום, כל 8 בספטמבר, עם תהלוכה חגיגית. כמו כן, בעקבות הניצחון, העיר אימצה את המוטו Muy noble, muy leal, muy valerosa y muy siempre fiel - מאוד אצילים, מאוד נאמנים, מאוד אמיצים ותמיד שומרי אמונים". אנשי העיר, עד היום, מתגאים בעקשנות שלהם.

אלו סט הערכים שיליד העיר, אונאי אמרי, לוקח איתו במסעותיו בעולם הכדורגל. "כשאני הולך לשחק גולף, אני לא אעצור עד שאהיה טוב בזה. אני אעבוד ואעבוד ואעבוד על החבטות שלי עד שמישהו יבוא ויצטרך לקחת אותי מהמגרש" הסביר אמרי את העקשנות שלו, את חוסר הרצון שלו להתפשר על עבודה בינונית. הוא נתן לדוגמה את הגולף אבל גם באימון שלו הוא כזה. כל משחק של קבוצתו הוא רואה 4 פעמים בשביל לנתח אותו בצורה המדויקת ביותר. אין אצלו קיצורי דרך.

בספרד, אמרי מכונה פעמים רבות pesado, כלומר כבד, מכביד, ביטוי ל"כאב בתחת", מציק - חנון. והוא מודה שהוא אכן חנון. חנון, שמושיב את שחקניו בחדר הווידאו במשך שעות כדי שיבינו את המשחק כמוהו. חנון עם תשוקה אדירה לכדורגל.

עקשנות וכבדות

העקשנות והכבדות אולי מהעיר והתרבות שהוא גדל בה, אבל התשוקה לכדורגל מגיעה מהמשפחה. סבו של אונאי, אנטוניו, היה השוער הראשון שספג שער בלה ליגה (פברואר 1929). הוא גם זכה פעמיים בקופה דל ריי בשנות ה-20' והיה אחד מהשחקנים הראשונים של ריאל יוניון, מועדון באסקי קטן שהיה אחד ממייסדי הליגה הספרדית. דודו של אמרי גם כן היה מקצוען וכך גם אביו. אמרי עצמו היה קשר התקפי בליגות הנמוכות בספרד וגמר את הקריירה בגיל מוקדם בגלל פציעות - מה שאיפשר לו להקדיש שעות על גבי שעות בלמידה של המשחק. עם וידאו, במשחקים, ספרים ומגזינים. אלו דברים שהוא מבקש גם משחקניו.להיות חנונים של כדורגל. פעם אפילו ביקש מאבא של אחד משחקניו לקנות לו ספר מסוים ו"להקריא לו אותו אם הוא חייב".

לא כולם אוהבים את הכבדות של אונאי. "הוא כאב תחת" אמר עליו אחד משחקניו לשעבר ל"פור-פור-טו". "אסיפות קבוצה לוקחות נצח, אסיפות טקטיות לוקחות שעות. שחקנים נרדמים בהן. אתה רואה וידאו כל הזמן וזה קשוח. אמרי בלתי מתפשר בנושא וכל שחקן יודע בדיוק מה שהוא צריך לדעת. זה משעמם, אבל זה עובד". מיגל אנחל קורונה, ששיחק עם אמרי באלמריה, סיפר לפור-פור-טו: "בילינו שבועות על אימון מצבים נייחים בגלל שאונאי ידע שזו הדרך הכי טוב לשער. וזה עבד. 50% מהשערים של אלמריה שלו הגיעו ממצבים נייחים". אפילו לוצ'יאנו ספאלטי, כיום מאמן אינטר ואז מאמן זניט סנט פטרסבורג, אמר שהוא העתיק תרגילים מאלמריה של אמרי.

חוואקין, ששיחק אצל אמרי בוולנסיה, מתח ביקורת מרומזת על הסגנון של אמרי לפני שהגיע עם פיורטינה שלו למפגש מול סביליה של מאמנו לשעבר. "הוא אובססיבי בקשר לכדורגל - זו ממש מחלה אצלו" אמר חוואקין לעיתונאים. "עבדתי איתו שלוש שנים אבל כבר לא הצלחתי להתמודד עם השנה הרביעית. ראיתי כל כך הרבה וידאו, נגמר לי כל הפופקורן". מהציטוט הדי מפורסם הזה תמיד נשמט בדרך כלל החלק האחרון. "הוא אחד מהמאמנים הכי טובים שיצא לי לעבוד איתם". סביליה של אמרי, אגב, ניצחה את פיורנטינה של חוואקין 0-5 בתום שני המפגשים (עונת 2014/15). בסיום המשחק, ניגש אמרי לחוואקין, חיבק אותו וסיפר לו: "בילינו 3 ימים בללמוד איך לעצור אותך. קודם בווידאו ואחר כל על המגרש". חוואקין ענה: "כן, כן, בוס, אני יודע".

שיעורים בווידאו

"הכבדות" הזו של אמרי בטח מרגישה רעננה במיוחד עבור שחקני ארסנל. במשך שנים ארסן ונגר, מנג'ר הקבוצה ב-22 האחרונות, התנגד לאימוני וידאו. הוא האמין שהקבוצה צריכה לשחק בדרך שלה ולא הקדיש זמן רב, אם בכלל, לאיך שהיריבות משחקות. זה הגיע למצב אבסורדי בו השחקנים של ארסנל מתחננים לוונגר ליותר אימוני וידאו. על פי הדיווחים השחקנים אף העבירו את עצמם סשנים של וידאו, שאחד מאותם שחקנים שהעבירו את הסשנים הללו היה מיקאל ארטטה, היום עוזר המאמן של פפ גווארדיולה במנצ'סטר סיטי שהיה מועמד, ביחד עם אמרי, לתפקיד המחליף של ונגר.

אמרי מביא הרבה יותר דקדקנות וירידה לפרטים ועל פניו נראה שזה עובד. ארסנל שלו התחילה את העונה עם שני הפסדים רצופים (למנצ'סטר סיטי וצ'לסי) אבל אז יצאה לרצף ניצחונות הארוך ביותר של הקבוצה בעשור האחרון, רצף שהסתיים בתיקו 2-2 מול קריסטל פאלאס ביום שבת האחרון. למרות הניצחונות, הקבוצה של אמרי היתה רחוקה מלהרשים לאורך המשחקים הללו. מודל ה-xG מראה שהיא היתה צריכה לכבוש 9 שערים פחות ממה שכבשה (הפער הגדול ביותר בליגה) - מה שהיה שם אותה במרכז הטבלה. ואולם, נראה ש"הרוטב המיוחד" של אמרי - שהבעיות של ארסנל שלו הן עדיין בהגנה שלומדת את המשחק הנדרש ממנה - הוא בדיוק זה. לשחרר שחקנים כישרוניים לעשות מה שהם יודעים לעשות - לכבוש ממצבים לא נוחים (לפי מודל xG). "עם כישרון בלי רצון לא נגיע לשום מקום אבל גם עם רצון בלי כישרון לא נגיע לשום מקום" הסביר אמרי בעבר.

ירידה לפרטים שמובילה לכדורגל מאוד מובנה לצד שחרור הרסן של שחקנים יצירתיים היא סימן היכר של אמרי לאורך הקריירה. בסביליה, בוולנסיה, באלמריה זה עבד. שחקנים האמינו בשיטה של החנון המכביד הזה וזכו בתארים. בפריז סן ז'רמן "חצי האמינו בשיטה וחצי לא כל כך" לפי אמרי, ולכן ההצלחה שלו שם היתה חלקית (למרות זכייה בטרבל המקומי). מה קורה בארסנל? ובכן, המבחן הגדול השלישי מגיע בסוף השבוע: נגד ליברפול של יורגן קלופ.

קלופ לא "חנון כדורגל" כמו אמרי אבל גם מפעיל שיטה שלוקח זמן להצליח איתה - כפי שנראה היטב במיינץ שלו, דורטמונד שלו וגם ליברפול שלו. הוא יגיע לאמירייטס עם מוצר שנראה מוגמר ומוכן להתחרות על האליפות עם סיטי. סיטי, כאמור, כבר ניצחה באמירייטס את המוצר המתגבש של אמרי. המשחק יכול להתפתח בכמה צורות. מה שבטוח זה שהשחקנים של אמרי יגיעו מוכנים. אפילו אם זה למצור של 90 דקות. זה לא כל כך הרבה זמן עבור מישהו מהוֹנְדָרִיבְּיָה.