המתיחות בין מוריניו לפוגבה היא מתיחות בין דורית

פול פוגבה, כוכב מנצ'סטר יונייטד, אוהב כדורסל. הוא אוהב לשחק כדורסל, לצפות בכדורסל, להתלבש כמו כדורסלן וגם אימץ לא מעט מהמנהגים של הכדורסלנים האמריקאים - כולל להראות איך התקדם בחיים. לכן, כאשר קיבל בעונה שעברה את ההזדמנות לעשות תוכנית טלוויזיה על עצמו, בערוץ -Canal+, לא רק שהסכים - אלא גם נהנה לחשוף את הכל במה שכונה "הסדרה של פוגבה" או PogSerie. פוגבה הראה את ה-PogHouse שלו ואת מערכת הבידור הענקית שלו, PogCinema, ואפילו את מגרש הכדורגל הקטן שלו, PP Arena. "כשהייתי קטן גרנו כולנו, חמישה אנשים, בדירת חדר אחת. אז אני מפנק את עצמי. אני חי את החלום" הסביר.

בצרפת פחות הבינו והביקורות היו רבות. זו גם היתה אחת הסיבות לכך שמערכת היחסים של פוגבה עם התקשורת היתה בעייתית.

לתמונה נכנס דידייה דשאן. מאמן נבחרת צרפת שבעבר זעם על פוגבה כשזה הגיע באיחור, בכפכפים, לארוחת ערב עם הנבחרת, הבין את פוגבה ואת הסדרה וגם הבין למה האחרים יצליחו להבין אותו. הוא ישב ודיבר איתו על הנושא. "זה הכוח של דשאן - הוא תמיד יכול לתת את העצה הנכונה לפוגבה", אמר לואי סאהה, חלוץ נבחרת צרפת ומנצ'סטר יונייטד לשעבר למגזין "פור-פור-טו". "הוא מדבר עם פוגבה על הנושאים הללו, וגם שכנע אותו לשחק ב-4-2-3-1 מאחורה ולא בצד שמאל כפי שהוא אוהב. הוא אפילו שכנע אותו לתקן את מערכת היחסים עם התקשורת ואמר שיש לו את היכולת להקסים את העיתונאים והקהל אם רק יהיה פתוח ואותנטי איתם ויראה שייצוג צרפת זה משהו חשוב עבורו".

פוגבה, אחרי השיחות עם דשאן, היה פתוח יותר עם העיתונאים במסיבות העיתונאים. הוא אף סיים חלק ממסיבות העיתונאים עם קריאת "ויו לה פראנס, ויו לה רפובליק!" שהקסימה את הנוכחים בה. אחרי גמר המונדיאל, בזמן שכולם חגגו את הזכייה, פוגבה אף ניגש לעיתונאים - חלקם היו מאוד ביקורתיים כלפיו - ושאל אותם אם הם קיבלו את כל הציטוטים שהם רוצים ממנו.

דשאן גם היה שם עבור פוגבה - בארוחת ערב בספרד - לאחר שהשחקן הודח מהרכב מנצ'סטר יונייטד למשחק שמינית גמר ליגת האלופות נגד סביליה. הוא ניסה לברר מה מצבו של פוגבה במועדון. ומצבו תלוי במאמן שלא בהכרח עושה את המאמצים להתחבר לכוכב כמו מאמנו בנבחרת צרפת.

מאמן של דור אחר

מוריניו - שכמאמן פורטו בתחילת שנות ה-2000, דרש מכל עובדי המועדון להחרים את השוער ויטור באייה ואף להשאיר אותו מחוץ לשערי המועדון בזמן ששאר הקבוצה מתאמנת, וזאת כדי "להכניע" את השוער ולשלוח מסר לקבוצה - עובד בשיטות אחרות לחלוטין מאשר דשאן. שיטות העשויות ללמד מדוע הוא מתקשה יותר בחדרי הלבשה של כדורגלנים, רובם ילדי שנות התשעים, מילניאלים - הם לא סוג האנשים שהוא סחף אחריו בתחילת הקריירה שלו. "סוג אנשים" שפוגבה מייצג היטב.

"מנצ'סטר יונייטד היתה תלויה בפוגבה ועד המשחק נגד טוטנהאם בינואר 2018 הם לא הפסידו כשהוא שיחק מאז אוקטובר 2016", הסביר סמואל לוקהורסט ל"מנצ'סטר איוונינג ניוז". "אבל אז אלכסיס סאנצ'ס נכנס לחדר ההלבשה ושחקנים לא ממש התלהבו מהשכר שלו. ופוגבה ומינו ראיולה, סוכנו, רוצים השוואת תנאים לסאנצ'ס. לפי ראיולה, פוגבה הוא שחקן של 200 מיליון ליש"ט. מוריניו לא הבין את זה או קיבל את זה. במשחק נגד טוטנהאם השניים התפוצצו אחד על השני. וזה כי מוריניו ניסה לחנך אותו, ושם אותו בקישור עם נמניה מאטיץ' -טוטנהאם חיסלה אותם. מוריניו גם תהה לגבי המחויבות של פוגבה בפומבי ובחדר ההלבשה. הוא רצה להראות לפוגבה שהוא לא שחקן שהקבוצה חייבת".

היחסים לא היו טובים בין השניים מאז. והעונה, אחרי אחרי משחק בו פוגבה לא שיחק ומנצ'סטר יונייטד הפסידה - פוגבה העלה פוסט לאינסטגרם כשהוא מחויך. יום למחרת, מוריניו אמר משהו בנושא לפוגבה כאשר הצרפתי הגיע לאימון והשחקן הגיב בזעם גלוי. זו היתה תגובה שנהפכה, באופן אירוני, לוויראלית.

נראה שהחיבור של מוריניו עם פוגבה מקרטע בגלל עניינים "גדולים" - מקומו של פוגבה בקבוצה, בעסק הענק שנקרא מנצ'סטר יונייטד וגם עניינים קטנים, לא פחות משמעותיים לפוגבה. מוריניו, למשל, אסר על פוגבה לשחק כדורסל מחשש שיפצע. מאמנו של פוגבה ביובנטוס, מסימיליאנו אלגרי, היה משחק כדורסל עם פוגבה במגרש האימונים של הגברת הצעירה, וינובו. השניים צחקו אחד על השני וזה אף צולם ושודר בערוץ יובנטוס.

מחקרים רבים מראים שהמילניאלים רוצים להרגיש שהם חופשיים מצד אחד אבל גם רוצים "להתחבר" לרעיון גדול יותר אבל שישקף גם את הערכים שהם מאמינים בהם. כמו כן, למרות החיבה שלהם למסכים, הם מעריכים פגישות אחד על אחד כ-82% מהם מעריכים יותר כאשר הם נפגשים עם יועצים, למשל (דשאן אפילו מבקש מהם לנתק את הטלפון שלהם בשיחות כאלו). איכפת להם מנראות, הם יודעים כל מה שאומרים וחושבים עליהם בזכות הרשתות החברתיות. והם גם מבינים 'תרגילי כוח' ובולשיט ניהולי לא אותנטי.

הטריקים הישנים לא עובדים עליהם כמו פעם. אי אפשר לצעוק עליהם עד שיעשו את מה שמבקשים מהם. צריך להתחבר אליהם, כל אחד באופן אישי, ולמצוא את מה שמעורר אצלו מוטיבציה. אם מאמן לא מצליח לעשות את זה, הוא ייכשל בתפקידו. הסיפור של פוגבה ומוריניו הוא רק דוגמה אחת לאתגר הזה שעומד בפני מאמני כדורגל (ובכלל מנכ"ל, מנהלי משמרת וכו'). צריך להשתנות בשביל להתאים את עצמך לדור החדש.