אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"אהוד ברק היה ראש ממשלה אבל הוא לא מבין בקנאביס" צילום: יאיר שגיא

ראיון כלכליסט

"אהוד ברק היה ראש ממשלה אבל הוא לא מבין בקנאביס"

הקנאביס אולי מצית את הדמיון בבורסת ת"א ומגייס לשורותיו אפילו פוליטיקאים בדימוס, אבל מנכ"ל עמיר שיווק מיקי מנדלסון טוען כי "כרגע מדובר רק בפוטנציאל. באוויר חם". הוא מתכנן להיות כתובת ומקור מימון למגדלים, חוזר ומדגיש כי בלי היתרי יצוא אין לענף עתיד וכבר הכין לעצמו באירופה מסלול עוקף רגולציה ישראלית

31.10.2018, 15:28 | צלי גרינברג ודרור רייך

הקנאביס הוא הלהיט התורן בבורסת תל אביב, וכל אחת מ־13 החברות בה ששואפות להשיג דריסת רגל בתחום הזה — זוכה לכותרות ענקיות ולזינוקים של עשרות ואף מאות אחוזים בשווייה.

קראו עוד בכלכליסט

אולם רק חברה ציבורית אחת נחשבת בעיני פעילי שוק ההון ל"חברה אמיתית" — עמיר שיווק. זאת בעיקר בשל היותה היחידה שיש לה פעילות אמיתית ורבת שנים בחקלאות, וגם היחידה שלא בחרה במסלול השתלטות על שלד בורסאי כדי לצקת לתוכו פעילות עתידית של קנאביס.

"כל השחקנים בשוק מעריכים כי בסוף יהיה יצוא קנאביס מישראל, והרי היתה התחייבות ממשלתית בעניין. אחרת, לשם מה חילקו פה 600 רישיונות?", אומר ל"כלכליסט" מנכ"ל עמיר שיווק מיכאל (מיקי) מנדלסון. "נכון, כרגע אין שוק קנאביס, והכל מתבסס בינתיים רק על ציפיות. אבל גם החברות שנסחרות בקנדה לפי שווי של מיליארדי דולרים מוכרות רק בעשרות מיליוני דולרים. זה כן שוק? זה לא אוויר חם? כרגע מדובר בפוטנציאל בלבד".

מנדלסון מכהן בתפקידי ניהול בעמיר שיווק יותר מ־20 שנה, ובניגוד למנכ"לים של חברות ישראליות אחרות, שמיהרו להצטרף לתחום בעיקר בשל ה"סקסיות" שלו, הוא מקפיד על ראש עסקי בריא ורגליים חקלאיות על הקרקע.

מיכאל מנדלסון, מנכ"ל חברת עמיר שיווק, צילום: יאיר שגיא מיכאל מנדלסון, מנכ"ל חברת עמיר שיווק | צילום: יאיר שגיא מיכאל מנדלסון, מנכ"ל חברת עמיר שיווק, צילום: יאיר שגיא

"אף חברה ישראלית אחרת שעוסקת בקנאביס לא מאיימת עלינו כרגע. צריך גם לזכור ששוק המריחואנה הרפואית הוא אמנם ענקי, אבל אם לא יפתחו פה את היצוא, הרי שלא יהיו בו הרבה חברות ישראליות", אומר מנדלסון לגבי התחרות העתידית. "יש גם הבדל של ממש בין חברה עם פעילות ריאלית לבין חברה עם שלד בורסאי וחוזים. זה לא אותו דבר. בינתיים זה אוויר חם.

"בשל כך גם התפלאתי קצת על אהוד ברק, שמונה באחרונה ליו"ר אינטרקיור, לאחר שרכשה את חברת קנדוק — בעלת רישיון פעיל לפעילות בתחום הקנאביס הרפואי. הוא איש חכם, בעל שיעור קומה, היה ראש ממשלה במדינה שהכי קשה בעולם להיות בה ראש ממשלה. מה הוא כבר יכול לדעת על קנאביס? העסק הזה בחיתוליו. ולגבי הקשרים שלו, הוא הרי מהמפלגה הלא נכונה, ומישהו מהליכוד עוד עלול דווקא להכניס לו".

תחומי הפעילות: נדל"ן מניב, מכון תערובת ותשומות חקלאיות

 

עמיר שיווק, בין החברות הוותיקות במשק, נוסדה לפני הקמת המדינה ב־1942 ונהפכה לציבורית בפברואר 2005. היא נמצאת בבעלות התאחדות האיכרים (72%), אגודה עותמאנית, ונשיא ההתאחדות דובי אמיתי מכהן כיו"ר הדירקטוריון שלה.

פעילותה העסקית של עמיר שיווק מתרכזת בשלושה תחומים: הכנסה פסיבית מנדל"ן מניב, בדמות בעלות על קרקע ברחוב הלח"י בבני ברק, שעליה שני בניינים מושכרים — חלקם למסחר וחלקם לחברת החשמל — שמכניסים לה כ־7 מיליון שקל בשנה. הפעילות השנייה היא מכון תערובת בינוני בגודלו באזור חיפה, שמייצר תערובות מזון לבעלי חיים, בעיקר לבקר, עזים, כבשים, עופות ואווזים. התחום השלישי הוא תשומות חקלאיות, שבמסגרתו עמיר שיווק מספקת לחקלאים בישראל חומרי הדברה, דשנים, אריזות וציוד חקלאי. פעילות זו מתנהלת באמצעות 25 סניפים בפריסה ארצית — מקריית שמונה בצפון עד פארן בערבה. "פעילות התשומות החקלאיות היא הגדולה ביותר שלנו", מסביר מנדלסון, "והיא אחראית להכנסות בהיקף של יותר מ־700 מיליון שקל בשנה. זו הפעילות הבסיסית שלנו".

אהוד ברק , צילום: עמית שעל אהוד ברק | צילום: עמית שעל אהוד ברק , צילום: עמית שעל

למה חברה חקלאית, שאינה עוסקת בקנאביס, רוצה להיכנס לתחום?

"נכון, אנחנו לא מהתחום, אבל זיהינו הזדמנות בקנאביס דרך ההייפ שהיה פה. יש לנו מוניטין של יותר מ־75 שנה בקרב החקלאים. אין חקלאי במדינה שלא מכיר אותנו. לכן אנחנו מאמינים שחקלאים רבים, שירצו לפנות לשוק הקנאביס, יעדיפו לעשות עסקים דרכנו ולא דרך איזה משקיע".

"הרישיונות שחולקו, ל־4 דונם בלבד, לא יאפשרו לחקלאי לשרוד"

 

"הבנו שכדי להיות רווחיים, יצטרכו החקלאים שייכנסו בצורה מסיבית לגידולי הקנאביס, לעבד שטח שגודלו 10 דונם לפחות. אבל הרישיונות הראשוניים שחולקו עד היום, ל־4 דונם בלבד, לא יאפשרו להם לשרוד. כדי להבין מדוע, צריך רק להסתכל על סעיף העלות המרכזי שמחויב בתקנות — השמירה על השטח, המוערכת בכמיליון שקל בשנה. גודל המתחם שעליו שומרים לא משנה באופן דרמטי את עלות האבטחה, אבל הכמות שאתה יכול להפיק משנה לך את שורת הרווח", מסביר מנדלסון את המספרים מאחורי ההשקעה. "להערכתנו, עלות שמירה של 250 אלף שקל לדונם אינה כלכלית. לכן החוות העתידיות בישראל יהיו חייבות להיות בגודל של 10 דונם לפחות, וכדי להגיע לגודל כזה, יהיה על החקלאי להשקיע כ־10 מיליון שקל לטובת החממות והציוד החכם הנדרש לטיפול בצמח וגידולו. למרבית החקלאים אין כסף או ידע הנדרש להקמת חממת קנאביס, וכשהרגע הזה יגיע, אנחנו נהיה מוכנים עם תוכנית מימון בעבורם, לרכישת הסחורה וייעוץ טכני".

חוות גידול קנאביס של BOL חוות גידול קנאביס של BOL חוות גידול קנאביס של BOL

אז אתם, למעשה, לא חברת קנאביס, אלא חברה שתסייע לחקלאים לגדל קנאביס.

"אנחנו חברה שרוצה שיתופי פעולה. בסופו של דבר, יש הבדל בין חקלאי טוב לחקלאי לא טוב. למשל, אם מישהו שמגדל פלפל יודע להוציא מדונם אחד 10 טונות פלפל, אז הוא חקלאי טוב, ואם הוא מצליח להוציא מדונם רק 8 טונות, אז הוא חקלאי פחות טוב. כך גם בקנאביס.

"בחממת קנאביס, על פי החישובים שלנו, צריך להוציא מינימום של 700 ק"ג לדונם במחזור שנתי. אם מחשבים את ההכנסה שיקבל החקלאי, היא נעה סביב 2 שקלים לגרם קנאביס. כלומר, על ק"ג קנאביס הוא יקבל 2,000 שקלים, ולכן מדובר בהכנסה שנתית של 1.4 מיליון שקל משטח של 10 דונם. זו הכנסה נהדרת לחקלאים, במיוחד למי שיהיה לו שטח גדול, אבל ההשקעה הראשונית הנדרשת היא גבוהה, ואנחנו יכולים להעמיד אותה לחקלאים".

במרץ השנה הסמיך דירקטוריון עמיר שיווק את מנדלסון לנהל מגעים להשקעה של עד 30 מיליון דולר ביצרנית קנאביס מקומית. באמצע אוקטובר נודע למשקיעים כי מדובר בחברת BOL, או בשמה המוכר יותר לציבור "שאיפה לחיים", שבבעלותה אחת מ־8 החוות המקוריות לגידול קנאביס שפועלות כיום בישראל.

איך הגעתם ל־BOL?

"בעל המניות העיקרי בחברה הוא חגי הילמן. יום אחד נסענו שנינו לדרום, לראות שטחים חקלאיים, ואז שאלתי אותו אם הוא יודע מי מגדל קנאביס בבנימינה. הוא תהה מדוע אני שואל, ועניתי כי לפני כעשור הגיע אליי איזה חקלאי שביקש שיתוף פעולה בתחום, שבאותה תקופה כלל לא היה בתוכניות שלנו. חגי צחק וסיפר לי שאותו חקלאי היה הוא עצמו, ואני לא זכרתי אותו. בנוסף, היו"ר שלנו, דובי אמיתי, התפעל מאוד מ־BOL, לאחר ששמע הרצאה בנושא הקנאביס מפי המנכ"ל שלה תמיר גדו. הגר, אשת הקשר שלנו עם הרשויות, שהתלוותה ליו"ר לאותה הרצאה, פשוט ניגשה אל גדו והודיעה לו שהוא בא איתם לארוחת צהריים. כך שגם התעוזה שלה סייעה

לחיבור עם BOL.

מה מהות שיתוף הפעולה ביניכם לבין חברת BOL?

"יש להם כיום 100 דונם, שכמה עשרות מהם משמשים לגידול קנאביס בחממות. באופן טבעי החקלאים יחפשו אצלנו שיתוף פעולה, ואנחנו נדע לכוון אותם ל־BOL. כמו כן, אחת מאבני הדרך המרכזיות בהסכם שלנו עם BOL היא השקעה בגידולי קנאביס באחת ממדינות אירופה. כלומר, אחת הפעולות שכרוכות בהזרמת הכספים היא פתיחת פעילות בחו"ל. נכון להיום, עדיין לא שמנו שקל ב־BOL או בקנאביס. כרגע הם רק קיבלו הלוואה. צריך לזכור שקנאביס הוא לא בדיוק מהלך העסקים הרגיל שלנו. כל העסקאות שעשינו עד היום כללו רכישת פעילויות שהתחברו לתחום שלנו, דוגמת מחסן של חומרי הדברה או פעילות של מכון תערובת. אנחנו בהגדרה חברה סולידית, ולא תראה במניה שלנו קפיצות מטורפות. לא למעלה ולא למטה. היציבות היא היתרון בחקלאות".

"לפי קצב קבלת ההחלטות בישראל ייתכן שהרכבת כבר תצא מהתחנה"

 

מנדלסון חוזר ומדגיש את חשיבות היצוא לענף הקנאביס הישראלי. "היתרון שלנו יתבטא רק ברגע שיהיה יצוא. רק אז החקלאים המקומיים ירצו להיכנס לעסק הזה, כי הצריכה המקומית לא מספיק גדולה. אנחנו נכנסנו כי היתה פה אפשרות למשהו עם הייפ גדול, וראינו שהעסק עובד. גם המוצר עובד, והתוצאות שלו חיוביות. זו רק ההתחלה של הענף, ולישראל יש יתרון של 10 שנים בגידול הצמח".

ומה עם הרגולציה?

"לפי הקצב שמקבלים פה החלטות, ייתכן שהרכבת כבר תצא מהתחנה. לכן פעילות בחו"ל תאפשר לעסוק בקנאביס גם ללא אישור יצוא מישראל. אבל חשוב להבין שאם לא יהיה יצוא מישראל, כל הענף ייקלע לבעיה — ובגדול. כרגע מדובר בישראל ב־30 אלף בעלי רישיון לשימוש בקנאביס רפואי, וגם אם נניח שהשוק המקומי יכפיל עצמו, הרי שמדובר ב־60 אלף איש. ועם המספר הזה סוגרים את הייצור לשוק המקומי, פחות או יותר, עם 100 דונם ומפעל אחד. אבל אם כן יהיה יצוא, נוכל לנצל את החווה בישראל. חברת טילריי (Tilray) הקנדית, לדוגמה, מתכננת פרויקט בפורטוגל — מדינה המתאימה לגידול קנאביס, שאין לה בעיה לייצא. הפוטנציאל שאנו רואים ב־BOL, מלבד הייצוא, הוא גם בקיום פעילות מעגלית סגורה, שבמסגרתה אנחנו יכולים לקנות את התוצרת של החקלאים ולהכניסה ל־BOL.

איך אתה רואה את עתיד הענף?

"נכון להיום, יש ניסיונות לייצור 28 תרופות מבוססות קנאביס למחלות שונות, וכבר ברור שהצמח הזה והחומרים הפעילים שבו עושים משהו טוב. רק עכשיו המדענים בודקים ברצינות את הספקטרום שלו. קשה לדמיין מה יקרה כשטבע תקבל אישור לתרופת קנאביס. הרי חוץ מהקופקסון כל שאר המוצרים שלה הם גנריים, ואילו בתחום הקנאביס מדובר בתרופות מקור מוגנות בפטנט, כך שייווצר פה מצב חדש".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות