אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סיידוף תוקע את המו"מ למכירת מתקן ההתפלה בחדרה לעמיתים צילום: אוראל כהן

בלעדי לכלכליסט

סיידוף תוקע את המו"מ למכירת מתקן ההתפלה בחדרה לעמיתים

קרנות הפנסיה הוותיקות עמיתים וחברות הביטוח מנורה מבטחים, הפניקס וכלל הגישו הצעה לרכישת 50% מהמתקן תמורת 180 מיליון שקל, במסגרת זכות סירוב ראשונה שיש להם. שיכון ובינוי, שרוצה 210 מיליון שקל, מנהלת מו"מ עם שלושה גופים אחרים

01.11.2018, 07:01 | גולן חזני

לחצו כאן לערוץ הטלגרם של מדור שוק ההון בכלכליסט

שיכון ובינוי מערימה קשיים במו"מ למכירת חלקה (50%) במתקן ההתפלה בחדרה לקבוצה של ארבעה גופים מוסדיים בראשות קרנות הפנסיה הוותיקות עמיתים.

קראו עוד בכלכליסט

מתקן ההתפלה בחדרה, צילום: IDE מתקן ההתפלה בחדרה | צילום: IDE מתקן ההתפלה בחדרה, צילום: IDE

        

קיבלו את הזכות עם רכישת כרמלטון ונתיבי הצפון

ל"כלכליסט" נודע כי עמיתים, בהנהלת יואב בן אור, הגישה הצעה לרכוש את המניות של שיכון ובינוי לפי שווי של כ־360 מיליון שקל, אולם החברה שבשליטת נתי סיידוף — המנהלת את המו"מ באמצעות חטיבת הזכיינות בניהולו של אלון רווה — סירבה להצעה והודיעה כי היא דורשת שווי חברה של 420 מיליון שקל. כלומר, 210 מיליון שקל בעבור המניות.

עמיתים מנהלת את המו"מ על העיסקה עם חברות הביטוח מנורה מבטחים, הפניקס וכלל. ארבעת הגופים קיבלו לפני שנה, במהלך העסקה לרכישת אחזקות שיכון ובינוי בחברת כרמלטון (45%) ונתיבי הצפון (40%), זכות להצעה ראשונה בעבור המניות במתקן ההתפלה. שיכון ובינוי יכולה לסרב להצעה כזו בתנאים מסוימים. ככל הידוע, אין בידיה הצעה גבוהה יותר, אולם היא מנהלת מו"מ עם שלושה גופים בתקווה לקבל אינדיקציה למחיר טוב יותר. מדובר בגוף מוסדי מתחרה ובשתי קרנות תשתיות, אם כי קרנות כאלה מציעות, בדרך כלל, מחירים נמוכים מאלה שמציעים המוסדיים.

          

בעל השליטה בשיכון ובינוי נתי סיידוף, צילום: אוראל כהן בעל השליטה בשיכון ובינוי נתי סיידוף | צילום: אוראל כהן בעל השליטה בשיכון ובינוי נתי סיידוף, צילום: אוראל כהן

              

 

IDE מכרה את המתקן באשקלון בשווי גבוה יותר

תחום ההתפלה נחשב כיום חם, ובאחרונה רכשה חברת דן מחצית ממניות מתקן ההתפלה באשקלון מידי IDE תמורת 500 מיליון שקל.

בניגוד לתנאי הזיכיון במתקן באשקלון, תנאי המכרז בחדרה שונים, ובתום 25 שנה של הפעלה אמורות המניות לחזור לידי המדינה, ולכן השווי של המתקן בחדרה נמוך מזה שבאשקלון.

עמיתים לא יכולה לרכוש יותר מ־20% ממניות המתקן, כלומר 40% מהמניות שמחזיקה שיכון ובינוי, ושלוש חברות הביטוח אמורות לרכוש את יתרת המניות של שיכון ובינוי.

לפני שנה רכשו ארבעת הגופים המוסדיים את מרבית האחזקות של שיכון ובינוי בפרויקט מנהרות הכרמל בחיפה (כרמלטון), שהזכיון בו עתיד להסתיים בשנת 2040, ובחברת נתיבי הצפון, שמחזיקה בזיכיון לשיקום, תפעול ואחזקה של רשת כבישים בצפון. תמורת שתי האחזקות האלה שילמו המוסדיים 580 מיליון שקל.

שווי מתקן ההתפלה בספרי שיכון ובינוי עומד על 364 מיליון שקל, ושווי האחזקה של החברה הוא 182 מיליון. ב־2016 כבר מכרה שיכון ובינוי את חלקה בחברה המפעילה את המתקן.

השותפה של שיכון ובינוי במתקן בחדרה, IDE הנדסת התפלה, המנוהלת בידי אבשלום פלבר ומצויה בשליטת דלק וגופים מוסדיים, אינה יכולה לרכוש את האחזקות של שיכון ובינוי. זאת משום שהממונה על ההגבלים מיכל הלפרין אסרה עליה להגדיל את אחזקותיה, ואף דרשה ממנה למכור מתקן אחד שלה, כדי שתוכל להתמודד על הקמת מתקן ההתפלה הענקי בשורק.

המתקן בחדרה מעביר למדינה 127 מיליון מ"ק מים בשנה, רבע מצריכת המים שמקורם בהתפלת מי ים.

תגיות