התאונות בבניין: ציון נכשל לשרים והמנהלים

משרדי הממשלה לא לוקחים אחריות על מכת התאונות בענף הבנייה. למשל, כאשר ב־2016 נקבע שיא של 48 הרוגים בתאונות, איש לא קם והתפטר ואפילו לא נראו חקיקות משמעותיות בנושא. כדי לדעת את זה, מספיק להסתכל על מספר ההרוגים והפצועים שלא מפסיק לגדול. השטח, כך אפשר להסיק, לא מתרשם מהצהרות של פוליטיקאים על פעולות מרחיקות לכת, שלא באמת יכולות להקטין את הסכנות לפועלים ללא גיבוי בפעולות ובחקיקה. נכון לכתיבת שורות אלו, ב־2018 כבר נהרגו 37 פועלים באתרי בנייה ו־154 נפצעו.

משרד העבודה והרווחה, שבראשו עומד כיום השר חיים כץ, הוא המשרד האחראי על בטיחות בעבודה. ככזה, הוא האשם המרכזי במותם ובפציעתם של מאות פועלים רק השנה.

תאונת עבודה בבית שמש | צילום: איחוד הצלה

קנסות בכאילו

כץ, שנכנס לתפקיד במאי 2015, לא קידם מהלכים שחייבו את השטח לשפר את בטיחות הפועלים. גם כשחלק מהמהלכים קודמו, הם התגלו כריקים מתוכן, כמו למשל החוק להטלת קנסות על קבלנים. זה נשמע טוב, אלא שהחוק התגלה הוביל לקנסות זעומים בלבד ובעיקר להרבה סחבת.

מקרה אחר, עדכני יותר, הוא זה של תקן הפיגומים האירופי - פתרון אפשרי לשכיחות האיומה של תאונות נפילה מגובה באתרי בנייה. לפני כחמישה חודשים הצהיר כץ כי יש לבחון את יישום חובת תקן הפיגומים האירופי, הבטיחותי יותר, על הקבלנים הישראלים. אלא שבמשך אותם חודשים העדיף השר לגלגל את האחריות אל שר הכלכלה אלי כהן ותקנות החוק המתינו.

בהסתדרות איימו לשבות בגלל הנושא הזה ורק אתמול, כשאיום השביתה התקרב, משרד העבודה דיווח כי הסתיים השלב הרגולטורי הנדרש כדי לקדם את התקנות החדשות שיחייבו את הקבלנים בפיגומים בתקן אירופי. כעת, התקן צפוי לעבור להערות הציבור ולאחר מכן לאישור בוועדת העבודה והרווחה בכנסת. גם במקרה זה כמו

במקרים רבים אחרים, לא ברור מדוע כץ המתין זמן רב כל כך עד לקידום חוק כל כך חיוני ופשוט ליישום.

אין אחריות אישית

לפי כץ ואנשיו במשרד העבודה, יש שורה של גופים שצריכים לקחת אחריות על התחום יחד איתו, חלקם מוצדקים. ביום טוב, רק 27 איש מפקחים על כ־13 אלף אתרי בנייה פעילים בישראל. ברוב הימים יש פחות - וגם ה־27 מתקשים לפקח ולכן כץ דורש מהאוצר תקן ל־108 מפקחים. עוד דורש כץ מהאוצר ליישם החלטה שכבר התקבלה להקמת יחידה משטרתית שתעסוק באופן בלעדי בחקירת תאונות באתרי בנייה. לשם כך דרושים 12 מיליון שקל, שכרגע לא מתוקצבים.

האשמה לא נעצרת אצל הפוליטיקאים. מנכ"ל אלקטרה איתמר דויטשר, למשל, ממשיך לכהן בתפקידו אפילו שהחברה שבראשה הוא עומד ניצבת במשך תקופה ארוכה בראש טבלאות ההרוגים וצווי הבטיחות. אבל דויטשר הוא רק סימפטום לבעיה, גם אם סימפטום חריף. אחרי אלקטרה יש רשימה ארוכה מאוד של חברות שמפקירות את בטיחות עובדיהן, בלי שמנהליהם משלמים על כך מחיר.