ישראל שכחה את מהנדסי החשמל

לאחרונה הציג שר האנרגיה והתשתיות, יובל שטייניץ, את תוכנית המשרד "להצלת ישראל מאנרגיה מזהמת". התוכנית מעמידה יעדים שאפתניים ומדברת על כך שב-2030 מאה אחוז מכלי הרכב החדשים יהיו חשמליים, החשמל ייוצר רק מגז טבעי ואנרגיות מתחדשות, התחבורה הציבורית גם היא תהיה חשמלית במאה אחוז ועוד.

אולם, על מנת להוציא תוכנית זו לפועל נדרשת תוספת משמעותית של מהנדסי חשמל למשק ובעיקר כאלו העוסקים במערכות הספק וקשורים לבניית מערכות ופרויקטי תשתית. פרויקטים אלו כוללים בין השאר פריסת תחנות טעינה לרכבים חשמליים לאורכה של הארץ, פיתוח תחנות לייצור אנרגיה חליפית וכיו"ב.

בישראל יש כבר היום מחסור במהנדסי חשמל עם התמחות במערכות זרם חזק. מתוך 6,000 משרות במשק, רק 2,300 מאויישות על ידי מהנדסים עם רישיון. שאר המשרות מאויישות או על ידי הנדסאים וחשמלאים ו/או על ידי מהנדסים ללא רישיון. דור העלייה מרוסיה שאייש חלק משמעותי של המשרות עד היום פורש לגמלאות ועל כן המחסור עומד להחריף בשנים הקרובות.

למחסור יש שתי סיבות עיקריות. הראשונה היא קושי באקדמיה. בעוד שהתמחות בתחום מתאפשרת ב-3 אוניברסיטאות וב-6 מכללות בלבד, בעשורים האחרונים נסגרו מחלקות מחקר בתחום הנדסת החשמל אשר הביאו למחסור בכוח הוראה מנוסה בתחום. כמו-כן, קיים פער בין הידע שרוכש הסטודנט במהלך הלימודים האקדמיים למיומנוית והידע הנדרשים על ידי המעסיקים בפועל, והבוגרים שיוצאים לשוק העבודה חסרים הכשרה מעשית. הצורך בהכשרה מקשה על מציאת משרה וחלקם מעדיפים לעשות בשל כך הסבה לתחומים משיקים. על כן, נדרשת התאמה של תכנית הלימודים או מימון תוספת שעות הכשרה. כמו כן, הכנסת מהנדסים המכירים את צרכי השוק לוועדות המל"ג, יסייעו בהכוונת מסלולי ההכשרה לדרישות השוק.

הסיבה השנייה, טמונה בעיכוב של יישום התיקון לחוק החשמל שמטרתו, בין היתר, ליעל את תהליך קבלת רישיון המהנדס ולקבוע כי כמו בתחומי לימוד אחרים, גם בתחום הנדסת החשמל יפורסמו הנושאים עליהם יבחנו הסטודנטים ולצדם בחינות לדוגמא, דבר שלא התאפשר לפני כן. התיקון, שאושר כבר בשנת 2011, ייושם באוקטובר 2018 במתכונתו החדשה ותוצאות בחינת הפיילוט ידווחו במושב המוקדש לחידושים בתהליך הרישוי בכינוס חשמל 2018. כך, אולי נצליח להדביק את הפערים שנוצרו בהכשרת כוח אדם מנוסה שאמור להיות אמון על ההקמה, התחזוקה וההפעלה של פרוייקטי תשתית לאומית.

ישראל, ששועטת קדימה בכל התחומים, מקצה משאבים רבים לתכנון והקמה של פרוייקטי תשתית לאומיים אשר שיהפכו אותה למעצמה בתחום האנרגיה ולמובילת המהפכה החשמלית. עם זאת, כיום, המדינה "מייבאת" כח אדם מקצועי מחו"ל אשר הוא זה שמקים את הפרוייקטים המקומיים, זאת בשל המחסור בכח האדם המיומן והישראלי.

אולם, בטווח הארוך, ללא הכשרה של כוח אדם ישראלי אשר מכיר את הסוגיות והקשיים המקומיים, וללא כוח אדם מקצועי אשר יוכל להחזיק ולתפעל את שלל התשתיות והפרויקטים במדינה, נתקשה לספק מענה מהיר ומקצועי לתקלות מהותיות בזמן אמת.

אין ספק שאם ישראל לא תבין שאנו בפני מצוקת כוח אדם המתאים למילוי התכניות הממשלתיות, הן ישארו על הנייר כמצגות יפות ובמקרה הטוב נוכל לממשן בעוד 30 שנה.

הנושא יעלה לדיון במסגרת הכנס השנתי הבינלאומי "חשמל 2018" של איגוד מהנדסי חשמל בישראל שיתקיים בתחילת חודש נובמבר השנה באילת.

ד"ר רמי פינקלר הוא מנהל הדרכה וקשרי אקדמיה באיגוד מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה בישראל