אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לא לשיעורים של 90 דקות: השינויים הנדרשים בלימודי ההשכלה הגבוהה צילום: ענר גרא

לא לשיעורים של 90 דקות: השינויים הנדרשים בלימודי ההשכלה הגבוהה

השינוי הוא הכרחי ובר ביצוע. לא רק שיעורים של 90 דקות בהם אנשי הסגל האקדמי עומדים מול שורות של סטודנטים ומרצים, אלא רצועות זמן גמישות וארוכות יותר של 4 עד 6 שעות של למידה מערבת והתנסותית

02.11.2018, 08:00 | ד"ר יהודית וינברגר

העידן הנוכחי מתאפיין בשינויים מואצים במישורים טכנולוגיים ותרבותיים, בנגישות ובזמינות של מידע ממקורות מגוונים ובתמורות ביחס לסמכות ויחסי הכוח בחברה. שינויים אלה יוצרים פער בין מסורות הלימוד וההכשרה האקדמיים, המשתנים באיטיות יחסית, לבין הצרכים בשטח, המשתנים במהירות רבה. מציאות זו מעוררת שאלות בנוגע לאופי הלימודים האקדמיים, טיב ההכשרה המקצועית, מטרותיה ודרכיה. שנת הלימודים האקדמית שנפתחה לאחרונה היא הזדמנות טובה לחשיבה ועשייה מחודשת למען גישור הפערים.

הפער שלהלן בא לידי ביטוי גם בתחום החינוך. מורות ומורים צעירים רבים מדווחים עם כניסתם לבתי הספר, כי אינם מרגישים שהם קיבלו הכנה ראויה להתמודדות עם מציאות של שדה החינוך. לטענתם, ההכשרה להוראה אינה כוללת את מה שנדרש מאנשי חינוך בגני הילדים ובבתי הספר בימינו. על רקע אופיו של עידן החיים הנוכחי, המתאפיין בשינויים חברתיים ופוליטיים מרחיקי לכת ובהתפתחויות טכנולוגיות המתרחשות בקצב מהיר, נראה שיש בסיס של ממש לטענה זו, והיא מצביעה על בעיה מהותית. סוגיה זו באה לידי ביטוי גם בשיעורי הפרישה של מורים בחמש השנים הראשונות לעבודתם, הנעמד בכ- 30% (ארביב-אלישיב וצימרמן, 2015). על כן, הכרחי לחשוב מחדש על תהליכי ההוראה באקדמיה ויעדי הכשרת מורות ומורים, כך שיהלמו את המציאות החינוכית העכשווית ויעודדו פדגוגיה חדשנית מוטת עתיד.

סטודנטים (אילוסטרציה), צילום: שטארסטוק סטודנטים (אילוסטרציה) | צילום: שטארסטוק סטודנטים (אילוסטרציה), צילום: שטארסטוק

כיום ברור כי הלימודים באקדמיה, ובכלל זה תהליך ההכשרה של פרחי ההוראה במכללות לחינוך, חייבים לעבור שינוי מהותי. שינוי זה צריך לשים במוקד את טיפוח המיומנויות והכשירויות הנדרשות מבוגר בעידן הנוכחי, בהיבטים האינטלקטואלי, הבין אישי והתוך אישי. במסגרת ההיבט האינטלקטואלי חשוב לפתח מיומנויות של שימוש בידע ממגוון מקורות מידע, אבחנה בין עיקר לטפל, כשירויות הבעה, חשיבה ביקורתית, טיעון, מקוריות ויצירתיות, פתרון בעיות, מטה-קוגניציה ועוד. בהיבט הבין אישי חשוב לטפח יכולת לכונן יחסים טובים עם הזולת, כישורים אמפתיים, שיתופיות בקבוצה, קידום יזמות בתוך קהילה ועוד. בהיבט התוך אישיותי - בניית חוסן ועמוד שדרה, יכולת לעיבוד תהליכים רגשיים ועוד - שיסייעו לסטודנטים בהתמודדות מול המציאות במצבים מורכבים בחיי היומיום.

השינוי הוא הכרחי ובר ביצוע, בעיקר על ידי שבירת מוסכמות ומסורות ביחס מסגרות הדיסציפלינה, הזמן והמרחב בלימודים אקדמיים, וכל זאת מבלי להתפשר על איכות אקדמית גבוהה. לא רק שיעורים של 90 דקות בהם אנשי ונשות הסגל האקדמי עומדים מול שורות של סטודנטים ומרצים, אלא רצועות זמן גמישות וארוכות יותר של 4 עד 6 שעות של למידה מערבת והתנסותית, במהלכה הסטודנטים בוחרים נושאים אוטנטיים משדה החינוך ולומדים אותם לעומק, כאשר המרצים מלווים ומנחים את התהליכים ברמה אישית וקבוצתית. לא עוד למידה במסגרת כיתות בלבד, אלא הרחבת הזירה הלימודית, הכוללת יציאה לסיורים באתרים בהם מתרחשת המציאות הנלמדת: ביקור בבתי ספר, במוזיאונים, עבודה בארכיונים, הפקת סרטונים ופודקאסטים, צפייה מודרכת בהצגות וסרטים, ועוד. לא רק לימודים לפי מקצועות לימוד אלא למידה רב תחומית סביב סוגיה אוטנטית ורלוונטית, תוך התבוננות מזוויות שונות, בשיתוף מספר מרצים מתחומים שונים.

ניצנים כבר נראים בשטח, אבל לא מהפך של ממש. במכללת סמינר הקיבוצים התחלנו השנה בפיילוט של הכשרת מורים אחרת במחלקה לחינוך בבית הספר היסודי ובמחלקה למדעי הרוח, בו שברנו את כל מסגרת הזמן, המרחב והמתודה ויישמנו הוראה חדשנית מוטת עתיד, המעודדת למידה עצמאית באופן אישי וקבוצתי. הסטודנטים נמצאים בלב הלמידה והמרצה משמש כמנטור. באופן זה הלמידה הופכת מלמידה שהיא בעיקרה חד-כיוונית, סדירה ואנליטית, לפעילות ששמה דגש על רב-כיווניות, אקטיביות של הלומד, קצב משתנה, סיטואציות משתנות ולמידה חווייתית. כל הלמידה משולבת בהתנסות המעשית של הסטודנטים בבתי הספר, על מנת שהם יוכלו ליישם את הנלמד בכיתות בהן הם מתנסים ובהמשך בבתי הספר בהם ילמדו.

אני מאמינה, ששינויים אלה יסייעו לסגור את הפער בין המציאות להכשרה האקדמית ולספק לסטודנטים חוויית לימוד אחרת מותאמת למציאות החיים במאה ה- 21, עם מגוון כלים שישמשו אותם לאורך חייהם. כמורים ומורות הם יוכלו ליישם בכיתות שיטות להוראה פורצת דרך, שתשים את התלמיד במרכז ותסייע בלמידה משמעותית ורלוונטית לעידן הנוכחי.

ד"ר יהודית וינברגר הנה רקטור מכללת סמינר הקיבוצים

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
איזו הסחת דעת לגבי נושא הכתבה
לא מדובר בשינוי בהשכלה הגבוהה ככלל, מדובר בהצעה לשינוי באופן לימוד סטודנטים לחינוך. במקרה הזה יש הגיון - סטודנטים שיהיו אחר כך מורים צריכים לעבור שינוי באופן הלמידה כפי שיהיה בעתיד שינוי באופן הלמידה בבתי הספר. אבל שינוי בהשכלה הגבוהה ככלל? בהצלחה עם "הסטודנטים בוחרים נושאים אוטנטיים" בלימודי הנדסה.
אהרל'ה  |  04.11.18
1.
מהפכה בחינוך
זמן רב, מערכת החינוך נמצאת בתרדמת. אין כל התאמה בין הנלמד לצרכי החברה, הסטודנט והשוק. חובה להציב בראש המערכת קליבר רציני מהמערב (מארה"ב), ולאפשר לו לתכנן מערכת חינוך חדשה המתאימה לרוח הזמן, או שיעמוד בראש המערכת למשך מס' שנים. ישראלי לא מסוגל לעשות מה שבעל מקצוע מבחוץ יבצע, מאחר והחומר שרכש קיבע אותו לתמיד. מדובר בעתיד המדינה, בילדים, בסטודנטים ועוד... אין מה להתבייש, זה לא יפגע כהוא זה, באגו של העומדים במערכת החינוך היום.
גבי  |  02.11.18