אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פלוג בנאום פרידה: עלינו לעמוד בחיכוכים מול הממשלה גם בעתיד צילום: עמית שעל

פלוג בנאום פרידה: עלינו לעמוד בחיכוכים מול הממשלה גם בעתיד

הנגידה היוצאת אמרה בכנס לסיום כהונתה כי הבנק המרכזי הוא חיוני במיוחד בתקופה הנוכחית בה "המדיניות נוטה, יותר מבעבר, להתמקד בתועלות של הטווח הקצר ולהתעלם מסיכונים"; הנגיד לשעבר ומשנה ליו"ר הפד לשעבר סנטלי פישר אמר: "חברי הקונגרס רוצים כותרות ואוהבים לתקוף את הפד, אבל חייב לדבר איתם כדי להגיע להסכמות"

04.11.2018, 17:39 | עמרי מילמן

"עולה השאלה האם היועץ הכלכלי לממשלה צריך להיות דווקא בבנק המרכזי? השאלה הזו נידונה בעבר בקרב בנק ישראל בין חלק מהיושבים כאן. בעוד שסטן (נגיד בנק ישראל לשעבר סטנלי פישר- ע"מ) סבר כי תפקידו של הנגיד כיועץ כלכלי מציב את הבנק במתח מתמיד מול הממשלה ועלול לסכן את העצמאות שלו, אני חשבתי ועדיין חושבת שלהשאיר את תפקיד היועץ הכלכלי בחוק, כפי שהוחלט". כך סיפרה היום (א') נגידת בנק ישראל היוצאת קרנית פלוג בכנס הפרידה לכבוד סיום כהונתה.

בכנס נכחו בכירים רבים לשעבר ובהווה בניהם, הנגידים לשעבר, פרופ' סטנלי פישר ופרופ' יעקב פרנקל, הממונה על התקציבים, שאול מרידור, החשבת הכללית לשעבר מיכל עבאדי בויאנג'ו, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל,מנהל חטיבת המחקר לשעבר פרופ' נתן זוסמן ומשנה הנגיד לשעבר פרופ' צבי אקשטיין. פלוג הוסיפה כי "כמה שנים אחרי שסטן סיים את התפקיד ואני התיישבתי בכסא הנגידה, נפגשנו באחד המפגשים הדו חודשיים (של הבנקאים המרכזיים בבזל-ע"מ), אחרי אחד העימותים הסוערים שהיו לי עם הממשלה, ואמרתי לסטן שאני מבינה טוב יותר את ההשקפה הראשונית שלו בנוגע להשארת תפקיד היועץ הכלכלי אצל הנגיד. וסטן אמר שבהסתכלות מבחוץ הוא משוכנע עוד יותר בדבר החשיבות של להשאיר את התפקיד אצל הבנק המרכזי".

קראו עוד בכלכליסט

"באשר לחיכוך בין הבנק המרכזי והמערכת הפוליטית", אמרה פלוג ורמזה בכך לנגיד הבא פרופ' אמיר ירון כי "הרי שבמהלך כהונתי המתח גבר דווקא סביב נושאים הנמצאים בליבת העשייה של בנק ישראל, הנוגעים לתמיכה ביציבות הפיננסית. החתירה להגברת התחרות בשירותים פיננסיים, שכולנו שותפים לה, הובילה לוויכוח ער לגבי הקצב, ההיקף, והפרטים הספציפיים של הרפורמות במגזר הפיננסי. הוויכוח התמקד בכך שהתעקשנו להבטיח שהרפורמה לא תערער את היציבות הפיננסית, שלעיתים נתפסת כמובנת מאליה על ידי השותפים שלנו בעיצוב הרפורמה (משרד האוצר-ע"מ). בעבר, דווקא החיכוך עם המערכת הפוליטית לגבי תהליך הדיסאינפלציה, שגם הוא כמובן בליבת העשייה של הבנק המרכזי, היה אינטנסיבי, ויעקב פרנקל שיושב כאן, יכול להעיד על כך".

סטנלי פיישר, יעקב פרנקל וקרנית פלוג, בכנס, צילום: שחר אביטן סטנלי פיישר, יעקב פרנקל וקרנית פלוג, בכנס | צילום: שחר אביטן סטנלי פיישר, יעקב פרנקל וקרנית פלוג, בכנס, צילום: שחר אביטן

אם כך, היו לנו חיכוכים בעבר, וכנראה יהיו לנו גם בעתיד, ועלינו להיות מסוגלים לעמוד בהם. בחלק מהמצבים, עלינו לספק את המלצות המדיניות בשקט, מאחורי דלתיים סגורות, ובשאלות המדיניות המרכזיות עלינו לתרום גם לדיון ציבורי מושכל יותר. אני מאמינה כי בתוך ההקשר הפוליטי הנוכחי שבו המדיניות נוטה, יותר מבעבר, להתמקד בתועלות של הטווח הקצר ולהתעלם מסיכונים ועלויות לטווח הארוך, חיוני שמוסד עצמאי בעל מוניטין יספק ניתוח מדיניות וייעוץ, ויסייע בהסברת הסוגיות לציבור. אם כן, אני סבורה שההחלטה להותיר את הייעוץ הכלכלי לממשלה בחוק בנק ישראל החדש משנת 2010, שירתה את המדינה היטב.

בנוגע לניהול המדיניות המוניטרית בישראל בחמש השנים האחרונות, פלוג אמרה כי המדיניות "אולי נראתה משעממת לפעמים לצופים מהצד, אך היתה למעשה מסע מרתק למעורבים בעשיית המדיניות. בתחילת הדרך, הפחתנו את הריבית ל-0.1% - הרמה הנמוכה אי פעם בישראל, מהלך שזיכה אותי בתואר 'הנגידה המפתיעה בעולם' על פי אחת מרשתות החדשות הבינלאומיות".

עוד הוסיפה כי "נערכנו לאפשרות להשתמש בכלי מדיניות לא קונבנציונאליים, אופציה שבסופו של דבר החלטנו לא להשתמש בה, לאור הצמיחה הנאה, ההתפתחויות החיוביות בשוק העבודה וההערכה כי האינפלציה הנמוכה לא משקפת חוסר ביקוש, אלא, לפחות בחלקה, הייתה תוצאה של תהליכים חיוביים כגון הגברת התחרות. במהלך תקופה זו הנהגנו שינויים בתקשור אסטרטגיית המדיניות המוניטרית: בין השאר, השקנו תדרוכי עיתונאים לאחר החלטת הריבית, אחת לרבעון, והתחלנו להשתמש ב"הכוונה לעתיד". כמו כן, התערבנו בשוק מטבע החוץ, לעיתים במתינות ולעיתים באינטנסיביות, בהתאם להערכתנו לגבי אופי התנודות בשער החליפין".

בהתייחסות של הנגיד לשעבר ומשנה ליו"ר הפד לשעבר סטנלי פישר לגבי דילמת הריבית בארה"ב, אמר ש"תמיד יש שאלה לגבי שאר העולם - האם (הפד) צריך לקחת בחשבון את זה שטורקיה או מדינה דומה לה תיכנס לצרות. זה בלתי אפשרי - תמיד יהיה מישהו שייכנס לצרות. אם מישהו חשב בעשר השנים האחרונות ששיעור הריבית יישאר אפס לנצח, הוא מטורף. והם לא היו צריכים לעשות את זה".

עוד הוסיף כי "בפד אתה תחת הלחץ המתמיד כי כל חברי הקונגרס רוצים כותרות ואוהבים לתקוף את הפד וקשה מאד להגיע להסכמות איתם. אבל כפי שפרנקל וקרנית יודעים, אתה חייב לדבר עם חברי כנסת כדי להגיע להסכמות. מה שמדאיג אנשים הוא האם נעלה את שיעורי הריבית ואז נוריד אותם. זה נקרא 'שנאת העלאת ריבית' (Interest rate rise aversion) - זה מושג טכני שהמצאתי כרגע".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות