מקורות מציעה שטחים לבניית אלפי דירות, תמורת אישור למתקן טיהור חדש

חברת המים הלאומית מקורות, בראשות אלי כהן, תשחרר עד 6 אגני אגירת מים באזור ראשל"צ ויבנה כדי לאפשר למינהל הדיור לשווק קרקעות ל־6,500 דירות. התוכנית שגובשה בחברה נשלחה לשרי האוצר והאנרגיה, משה כחלון ויובל שטייניץ, ויישומה ידרוש את אישור שני המשרדים.

איך נולדה התוכנית? במרץ האחרון נחשף כי מקורות עוברת הליך הדומה לזה שעברה חברת חשמל - שינוי מבני עמוק, שבמסגרתו החברה הממשלתית תחזיר למדינה קרקעות ומבנים שאין לה שימוש בהם לליבת עסקיה (התפלת מים או הולכתם). ברשימת המבנים והקרקעות שהחברה העריכה שתוכל לוותר עליהם, צוינו קרקעות בתל־אביב או חולון, שיאפשרו לבנות (יחד) 2,000 דירות. ואולם, ל"ממון" נודע כי בבחינה נוספת שביצעה בחודש האחרון, עלה כי ניתן לפנות גם אגני אגירת מים ("אגני החדרה", שבהם מאוכסנים מים לשעת חירום ולצורך סינון טבעי) בשני אתרים מרכזיים: אחד באתר שורק 1 באזור ראשל"צ, ושטחו כ־255 דונם, והשני באתר יבנה 2 שליד יבנה, בן כ־240 דונם.

"מקורות בחנה פינוי של שטחים אלו במסגרת הליך לשינוי ייעוד קרקע לטובת הקמת דירות", נכתב במסמך שנשלח לשרים. "הפינוי אפשרי, אך יחייב להקים מפעל תעשייתי, שיהווה תחליף לשדות ההחדרה (אגני המים, ל"ג), ויביא את הקולחים לרמה המתאימה להשקיית כל סוגי הגידולים בנגב". השורה התחתונה היא אחת: "שינוי ייעוד הקרקע ומכירת השטחים לגורמים פרטיים מהווה פתרון לאומי", אומרים בחברה, ומעריכים את השטח הנוסף כמתאים לבניית עד 6,500 יחידות דיור באזורי ביקוש במרכז הארץ, בטווח של עד 8 שנים מהיום, ובכפוף לשינוי ייעוד הקרקע.

המתקן אמור לספק מים לחקלאי הדרום

התוכנית אמורה להניב כמה תועלות. מעבר לפינוי השטחים, והאפשרות להקים עד 6,500 דירות באזור ראשל"צ ויבנה, מקורות מתכוונת להשלים פינוי מבנים בחולון ובתל־אביב, ולאפשר למדינה להוסיף עוד 1,500 עד 2,000 דירות, דבר ששר האוצר כחלון ישמח לאמץ לאור המאמץ להוסיף קרקעות ודירות כדי להוריד מחירים.

מקורות מבהירה שפינוי שטחי האגירה במרכז הארץ יחייב להקים מתקן טיהור מים תעשייתי באזור השפד"ן בראשל"צ, שיספק את כל צורכי המים לאזור הדרום - לפחות כ־60 מיליון מ"ק בשנה. כצעד משלים דורשת החברה הקצאה של מספר מועט של קרקעות להקמת שטחי אגירת מים באזור הנגב.

לפי חישובי החברה, שנשלחו אף הם למשרדי הממשלה, מכירת הקרקעות תניב לה סך של כ־2.67 מיליארד שקל. מנגד, סך הוצאותיה - הקמת מתקן טיהור, הקמת מאגרי מים בנגב, היוון העלות השנתית וחישובי בלאי בקרקע - יהיה כ־2.6 מיליארד שקל. כלומר, כך נטען, לא החברה ולא קופת המדינה "יסבלו" בגלל יישום התוכנית.

לצד הגדלת היצע הדירות, מקורות תשפר את איתנותה הפיננסית. הזרמת 2.6 מיליארד שקל לקופתה תגדיל את ההון העצמי, תצמצם את התחייבויותיה ותאפשר לה לעמוד במטרתה העיקרית: השקעה של מעל 2 מיליארד שקל במשק המים. ישראל סבלה לאחרונה מרצף נדיר של חמש שנות בצורת, וכניסה לשנה שישית תחייב, במקרי קיצון, הקצאות מים לא רק למגזר החקלאי אלא אף לגינות ציבוריות.

במקורות קיבלו את תוכנית החירום הממשלתית להגדלת תפוקת המים, ביצוע קידוחי משנה, הקמת שני מתקני התפלה חדשים, ואף הזרמת מים מותפלים לכנרת המתייבשת. כדי לבצע את כל אלו היא תידרש לגייס חוב בהנפקת אג"ח, ושיפור מצבה הפיננסי, עקב מכירת הקרקעות, יקל עליה לעשות זאת.

במכתב ששלחה מקורות צוין כי "כחברה ממשלתית הרואה את עצמה שותפה מלאה להצלחת הרפורמה, מקורות בחנה חלופות שיאפשרו לתמוך בתקציב פיתוח של 2 מיליארד שקל בשנה. החברה בחנה את נכסיה המניבים ואת ההכנסות הצפויות מפינויים", נכתב. "לאור מצוקת הדיור במרכז הארץ, יש חשיבות לאומית בפינוי מתקני מקורות המצוינים לטובת הגדלת היצע הדיור באזור המרכז. זאת בכפוף להסדרה רגולטורית ותקציבית להקמת מתקן תעשייתי".

על פניו, הסיכוי שההצעה תאומץ הוא גבוה. שר האוצר כחלון ישמח להקים 8,500 דירות באזורי ביקוש, רשות החברות תשמח לייצוב מצב החברה, אחרי שזו הקימה באשדוד מתקן התפלה כושל שכבר הפסיד כ־800 מיליון שקל, ואילו משרד האנרגיה יוכל להזרים עוד מים לדרום ולשפר את מאזן המים של מגזר החקלאות שם, שסבל בשנים האחרונות מצמצום מכסות בגלל הבצורת.