אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פוטו מורגנה: פסטיבל "סרטים בערבה" עולה לליגה של הגדולים צילום: אדוארד קפרוב

פוטו מורגנה: פסטיבל "סרטים בערבה" עולה לליגה של הגדולים

מחר ייפתח פסטיבל “סרטים בערבה” תחת כיפת השמים בין ים המלח לאילת. בשבע שנותיו צבר האירוע הקטן עדת מעריצים, והוא צפוי למכור השנה 12 אלף כרטיסים

07.11.2018, 08:35 | יאיר רוה

בישראל יש שני פסטיבלי קולנוע גדולים, בירושלים ובחיפה, שכבר יותר מ־30 שנה מתחרים זה בזה: למי יש יותר סרטים ומי מהם מצליח להשיג את הבכורות הכי מדוברות מפסטיבלי הקולנוע הבכירים בעולם. לכן נרשמה הפתעה כשאף אחד מהפסטיבלים הגדולים לא הציג השנה את הסרט שזכה בדקל הזהב בפסטיבל קאן: "המשפחה שלי" ("Shoplifters"), סרטו החדש של הבמאי היפני הירוקאזו קורה־אדה (שרוב סרטיו הקודמים, כמו "אחרי הסערה" ו"אחותנו הקטנה", הוקרנו בהצלחה בארץ). והנה, דווקא בפסטיבל "סרטים בערבה" — פסטיבל קטן וצעיר שייפתח מחר בפעם השביעית — תוקרן הבכורה הישראלית לסרט הזה (לפני צאתו להקרנות מסחריות ב־22 בנובמבר), לצד בכורות מקומיות ל"האחים סיסטרז", המערבון שביים ז’אק אודיאר ושזכה בפרס הבימוי בפסטיבל ונציה השנה.

שני הסרטים האלה, ולא מעט מסרטים מדוברים נוספים הם מבין 30 הסרטים שיוצגו בפסטיבל וחלקם יופצו על ידי קולנוע לב, שנראה שאימץ את הפסטיבל. אבל גם העובדה שהמפיץ הישראלי בוחר לתת דווקא לפסטיבל הזה את בכורת סרטיו — ולא לאחים הגדולים מחיפה ומירושלים — מעידה משהו על המעמד ההולך וגדל של האירוע הבוטיקי הזה. 

הקרנה מתחת לכיפת השמים ב"סרטים בערבה" 2017. אלטרנטיבה לפסטיבלים הגדולים, צילום: אדוארד קפרוב הקרנה מתחת לכיפת השמים ב"סרטים בערבה" 2017. אלטרנטיבה לפסטיבלים הגדולים | צילום: אדוארד קפרוב הקרנה מתחת לכיפת השמים ב"סרטים בערבה" 2017. אלטרנטיבה לפסטיבלים הגדולים, צילום: אדוארד קפרוב

פסטיבל סרטים בערבה מתקיים במושב צוקים, באמצע שום מקום, על כביש 90 בין ים המלח ואילת. הפסטיבל הראשון נמשך שלושה ימים והביא 1,200 צופים, בעיקר תושבי האזור. בשנה שעברה כבר נמשך הפסטיבל עשרה ימים ומכר 10,000 כרטיסים, בעיקר לאורחים שהגיעו אליו במיוחד מיתר חלקי הארץ. השנה צופים מנהלי הפסטיבל למכור 12 אלף כרטיסים. כמות מרשימה לפסטיבל שמציג רק שלושה סרטים בערב, כי ההקרנות מתקיימות תחת כיפת השמים אחרי השקיעה.

את האירוע יזם המפיק אייל שיראי, שמנהל אותו יחד עם בת זוגו, השחקנית טינקרבל (וזוג נשוי אחר, דן ועדנה פיינרו, מתפקדים כמנהלים האמנותיים של הפסטיבל). שיראי הפיק בין השאר את "ההסדר" של יוסף סידר, את "משהו טוטאלי" של גור בנטביץ’ (בשניהם שיחקה טינקרבל), "חופשת קיץ" ו"ד"ר פומרנץ". אחרי ששיראי שימש כמפיק של פסטיבל חיפה, הוא עבר לצוקים, שם הוא מנהל עם בת זוגו מתחם צימרים. ב־2012, כיוזמה לקידום אתר התיירות שלהם ואולי מתוך געגוע לעולם שהשאירו מאחוריהם, הקימו השניים את פסטיבל הסרטים בערבה. בהדרגה התמלאו כל 80 חדרי האירוח הפזורים במושב ובהמשך עוד 350 חדרי האירוח וצימרים של כל מושבי האזור. בתחילת הדרך הפסטיבל היה מעין אוסף הלהיטים של הפסטיבלים האחרים בארץ, הזדמנות נוחה, גם אם מרוחקת, להשלים במרוכז את המיטב של שני הפסטיבלים האחרים. בשנים האחרונות, כאמור, הפסטיבל הצליח לצוד גם כמה בכורות מקומיות.  

 

 

מתוך "אישה במלחמה", צילום: © Filmcoopi מתוך "אישה במלחמה" | צילום: © Filmcoopi מתוך "אישה במלחמה", צילום: © Filmcoopi

השנה התברר שכל הצימרים בצוקים, ובמקומות האירוח הסמוכים, כבר מלאים והכרטיסים לחלק מהסרטים אזלו. "האירוע הוא מנוף לכל ישובי הערבה", אומר שיראי. "יש עלייה של 35% בתפוסת חדרי האירוח בשנים האחרונות".

לפני 6 שנים נולדה יוזמה נוספת שנועדה לקדם גם את הפסטיבל וגם את הנוכחות של האזור בסרטי קולנוע ישראליים: תחרות להפקת שניים־שלושה סרטים קצרים בשנה שמצולמים באיזור הערבה ומוקרנים בבכורה בפסטיבל. אחד מהם, "קילומטר 147" של בועז פרנקל זכה השנה בפרס אופיר לסרט הקצר.

כל עוד מתקיים הפסטיבל תחת כיפת השמים במתחם הקרנות אחד, הוא לא באמת מהווה תחרות לפסטיבלים של חיפה וירושלים, מבחינת כמות צופים. אבל הרפרטואר שלו השנה, כמו גם האורחים שהגיעו אליו בשנים האחרונות, מעידים שנולדה אלטרנטיבה מעניינת. עכשיו רק צריך לזכור להזמין צימר — לפחות שנה מראש.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות