אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"אם בת סמינר תיקלט בהייטק ותשנה את חייה, זה יהיה כישלון"

"אם בת סמינר תיקלט בהייטק ותשנה את חייה, זה יהיה כישלון"

היזמית החרדית שרי רוט, שסייעה בגיוס בנות סמינר לתוכנית ההכשרות, מודעת לאתגרי שילוב החרדים בהייטק הישראלי בקנה מידה גדול אך בטוחה שאפשר להתגבר עליהם

07.11.2018, 08:32 | הגר רבט
"אין תקדים לכך שאישה יוצאת מהסמינר ומשתלבת בחברה רב-לאומית", אמרה היזמית החרדית וסמנכ"לית עמותת קמא-טק שרי רוט. "אני לא יכולה להמחיש לך איזו תהודה זה יצר בציבור החרדית", היא סיפרה על התוכנית המשותפת של ווסטרן דיגיטל (WD) וקמא-טק להכשרת בוגרות סמינרים כעובדות מן המניין בחברת טכנולוגיות האחסון ושימור הנתונים.

קראו עוד בכלכליסט

מעורבותה של רוט, שנתפסת כחלוצת ההייטק במגזר החרדי, היתה ככל הנראה המרכיב הסודי שסייע לתוכנית להמריא. רוט מדברת על חשיבות העבודה עם הקהילה ומתוכה במקום לדחוף אותה מבחוץ. את החוויה האישית שלה היא מתארת כשרשרת של פעמים ראשונות.

נשים חרדיות במרכז מטריקס במודיעין עילית נשים חרדיות במרכז מטריקס במודיעין עילית נשים חרדיות במרכז מטריקס במודיעין עילית

"כל שלב בחיי הסטארט-אפ שלי לימד אותי עד כמה שטחית ההיכרות של הקהילה החרדית עם אומת הסטארט-אפ וכמה החסמים רבים", אמרה. "הייתי הראשונה שגייסה מקרן הון סיכון חילונית, הראשונה שקיבלה מענק מהמדען הראשי והראשונה שהתקבלה למאיץ של מיקרוסופט. כל דבר שעשינו היה אמירה עבור מי שבאו אחרינו. כל צעד הביא זרם של שאלות ותחושה של 'אם אתם הצלחתם, אז גם אנחנו נצליח'. עזרתי ליזמים ויזמיות רבים אחרים ובלי שתכננתי הפכתי למודל. עם השנים הפכתי גם למעסיקה ונחשפתי לקושי ולאתגרים לצד ההזדמנויות".

מתכנתות מן המניין: העובדות החרדיות לא רוצות להיות "פועלות שחורות" בהייטק יוזמה משותפת של ווסטרן דיגיטל ועמותת קמא-טק משלבת לראשונה חרדיות בוגרות סמינרים כעובדות הייטק מן השורה, במקום להעסיק אותן כעובדות קבלן בשכר נמוך כמקובל. בעמותה כבר עובדים על שילוב התוכנית בחמישה סמינרים בשנה הבאה הגר רבט, 27 תגובותלכתבה המלאה

חרף היסוסים ראשונים - "היו לי בנות שהחזיקו הצעת עבודה ביד והייתי צריכה לשכנע אותן לוותר על 6,000 שקל בחודש במשרה שלא תוביל אותן לשום מקום לטווח ארוך" - הצלחת התוכנית עוררה התלהבות חסרת תקדים בחברה החרדית.

את מתארת ממש כמיהה בחברה החרדית, מה קרה? פשוט חיכו שמישהו ירים את הכפפה?

"הזמן הוא פקטור משמעותי. חברות קבלנות היו טובות לפני חמש שנים, כשלא היתה אלטרנטיבה ובהייטק לא היה שום רצון להתאים את סביבת העבודה. היום כולם משוכנעים שדרוש פתרון. אם בת סמינר תיקלט בחברת הייטק וכתוצאה מכך תשנה את אורחות חייה, בעינינו זו לא הצלחה אלא כישלון. היום חברות ההייטק מבינות שהתנאים הנדרשים להעסקתן אינם היסטריים. כולם מבינים שמותר להתגמש. העבודה הקשה שמחכה לנו היא לא מול הציבור החרדי אלא מול מנכ"לי חברות ההייטק כדי להפוך את הרצון שלהם למשהו אמיתי".

את מתארת נכונות מצד מנכ"לי חברות ההייטק לקלוט עובדות חרדיות, אבל בסופו של דבר האתגר האמיתי של הבנות הוא לא המנכ"ל אלא התקשורת היומיומית מול העובדים.

"זה אתגר פחות רציני משחושבים. ביקשו ממני להכין סדנה שתציג את התרבות החרדית לעובדי WD. הכנתי מצגת מושקעת שכללה גם היבטים הלכתיים והעברתי סדנא לחלק מהמנהלים. חשבנו שנצטרך להעביר את אותה הדרכה לכל העובדים בחברה, אבל בסופו של דבר שש נשים כבר השתלבו בעבודה בלי שאיש ירגיש בכך ולא היו בינתיים שום בעיות.

"אני לא תמימה, אני חושבת שיהיה תהליך התנעה ראשוני, אבל בסופו של דבר מדובר בבנות מוכשרות ומקצועיות. יש הבדל פשוט בין עובדת חרדית לעובדת חילונית: החילונית מצפה שמקום העבודה יספק לה גם חברה, והחרדית באה כדי להתקדם מבחינה מקצועית".

זה טוב ויפה בחברות גדולות אבל עלול להיות בעייתי בסטארט-אפים קטנים.

"אני באמת חושבת שסטארט-אפ צעיר ומתחיל, אם ה-DNA שלו חילוני, פחות יתאים כנראה לעובדת חרדית מאשר חברה גדולה, ולכן אנחנו לא פונים לשם כרגע. שנית, ואני מציבה את זה כתנאי, לא נאפשר לקלוט עובדת בודדת אלא מינימום של שלוש בנות".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות