הרכבת לא גולשת: בקשה לייצוגית בשל אינטרנט אלחוטי מקרטע בנסיעות

האינטרנט ברכבת מקרטע - כך נטען בבקשה לאישור תביעה ייצוגית, המוערכת בכ־307 מיליון שקל, שהוגשה בשמם של לפחות כ־5 מיליון מנוסעי רכבת ישראל. "חרף התחייבויותיה, ועל אף שהדבר הינו חלק משירותי הרכבת וממאמצי השיווק שלה, ברוב המוחלט של הנסיעות הרכבת לא מספקת אפשרות גלישה ברשת אינטרנט אלחוטית מהירה", נכתב בבקשה, וצוין כי עובדה זו "פוגעת קשות בנוסעי הרכבת, מונעת מהם את היכולת לעבוד ברכבת ו/או לנצל את זמן הנסיעה לפעולות רבות ומגוונות אשר נדרשת בהן קליטת אינטרנט".

ובסלולרי? יש קליטה

הבקשה הוגשה על ידי דוד זלצר, מייסד בית התוכנה "קמביום" בירוחם, שמעסיק עשרות עובדים בעיר. לטענתו, הוא נדרש במסגרת עבודתו לנסוע מפעם לפעם ברכבת לכיוון צפונה, ולאכזבתו, הוא טוען שברוב המוחלט של נסיעותיו לא היה אינטרנט אלחוטי זמין ברכבת, דבר שמונע ממנו מלעבוד במהלך הנסיעה.

"רכבת ישראל, חרף מצגיה והתחייבויותיה המפורשות, לא מספקת שירות של גלישה מהירה", נכתב בבקשה שהוגשה באמצעות עוה"ד דוד גידנסקי ובעז גידנסקי. "ממיליוני אנשים בעשרות מיליוני נסיעות נמנעה האפשרות לעשות שימוש באינטרנט ברכבת ובכך נפגעה יכולתם לעבוד, ללמוד, או ליהנות מעצם השיטוט באינטרנט", נטען.

רכבת ישראל (ארכיון) | צילום: שאול גולן

על פי הבקשה, היקף הנסיעות ברכבת מדי שנה הינו כ־60-64 מיליון נסיעות, וכ־56 מיליון נוסעים בממוצע משתמשים ברכבת בשנה. כמו כן לטענת המבקש אינטרנט מהיר וזמין ברכבות הינו כלי משמעותי מאוד לקירוב הפריפריה למרכז ולצמצום הפערים.

זלצר החליט מטעמי זהירות ליצור בסיוע עובדיו תוכנה שתבחן את איכות קליטת האינטרנט ברכבת. כדי לדחות טענה שהבעיה בקליטת האינטרנט נעוצה במיקום הגיאוגרפי של קרון הרכבת במהלך הנסיעה, התוכנה בדקה במקביל גם את קליטת האינטרנט בטלפון הנייד של הבודק.

כ־130 בדיקות בוצעו, עם מסקנות חד־משמעיות: ב־89% מהמקרים לא הייתה אפשרות גלישה באינטרנט לאתר מרכזי כמו ynet ברשת האלחוטית של הרכבת. מנגד, ב־94% מהמקרים האלו כן הייתה קליטת אינטרנט במכשיר הטלפון הנייד של הבודק. בבקשה נטען שב־100% מהבדיקות שנעשו בקווי האוטובוס של אגד כן הייתה אפשרות גלישה ברשת האלחוטית שבאוטובוס.

"זה שירות, לא הטבה"

זלצר טען בבקשה שהאפשרות לעבוד או ללמוד באמצעות מחשב נייד היא יתרון משמעותי של הרכבת על פני נסיעה באוטובוס או ברכב פרטי. ברכבת, בניגוד לאוטובוס, יש שקעי חשמל ושולחן קטן שעליו ניתן להניח את המחשב הנייד במהלך הנסיעה. "ואולם, יתרון זה מצטמצם משמעותית בהיעדר אינטרנט אלחוטי מהיר זמין", נכתב.

עוד הודגש בבקשה שגלישה מהירה באינטרנט אינה מתנה או הטבה שמעניקה הרכבת לנוסעיה, אלא שירות שניתן, "וליתר דיוק, אמור להינתן", לנוסעים כחלק ממאמצי השיווק של הרכבת וההתמודדותה עם התחרות הגוברת.

תגובת רכבת ישראל: "כתב התביעה טרם התקבל. הרכבת תגיב לטענות בבית המשפט".