אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מותג פרימיום וטלפון שבור: מי שופט את איכות בקרת האיכות? צילום: בלומברג

דו"ח טכנולוגי

מותג פרימיום וטלפון שבור: מי שופט את איכות בקרת האיכות?

מכשירי אפל וגוגל ממשיכים להגיע לידי הצרכן עם באגים וליקויים מוזרים - מה שמחייב מעורבות רגולטורית נבונה, האם אפשר לסמוך על רשת חברתית ניאו-נאצית שמבטיחה לצנזר ולטפל בפעילות המשתמשים שלה, למה קונה מיקרוסופט אולפני משחקים ומדוע לא צריכה סין שדרן חדשות רובוטי

11.11.2018, 15:00 | ניצן סדן

המחיר פרימיום. והאיכות?

אפל הודתה בסוף השבוע שמספר לא מבוטל של מכשירי אייפון X - טלפון הדגל הקודם שלה, שזוכה לפופולריות מחודשת לאור מחירו המנופח של יורשו - הגיעו לחנויות עם פגם בתצוגה. כמותם, הגיעו גם מחשבי מקבוק פרו פגומים, ונמכרו בין יוני 2017 ויוני האחרון. במקרה של המקבוק, הפגם חמור יותר ועלול להוביל למחיקת קבצים. כשבוע לפני כן, נודע שמכשירי הפיקסל 3 XL - סמארטפון העילית מתוצרת גוגל, וחלוץ נבחרת אנדרואיד - הגיעו אף הם לחנויות עם שורת כשלים ארוכה: בעיות בהפעלת סרטונים, יישומים שנסגרים ברקע ללא סיבה וגולת הכותרת: מגרעת נוספת בראש המסך, בסמוך לפינה. מדובר במגרעת וירטואלית, משהו שאין לי מושג למה שגוגל בכלל תרצה שיהיה בטלפון שלה.

בראש המסך: מגרעת פיזית. ולצידה - אחת וירטואלית. גוגל, מה נסגר?, צילום: uravgconsumer בראש המסך: מגרעת פיזית. ולצידה - אחת וירטואלית. גוגל, מה נסגר? | צילום: uravgconsumer בראש המסך: מגרעת פיזית. ולצידה - אחת וירטואלית. גוגל, מה נסגר?, צילום: uravgconsumer

נשמע לכם מוכר? גם לי: בדיוק לפני שנה הבאנו בפניכם סיפור זהה, בו כיכבו הפיקסל 2 - קודמו של המכשיר הנ"ל - ואותו אייפון X של אפל. האם החברות נענשו על כך שזלזלו בצרכנים שלהן? מה פתאום; האם חוו ירידה במכירות בשל זעם צרכני מוצדק? חס וחלילה; האם יש משהו בעולמנו המופלא שימנע מהן מלפשל גם בפעם הבאה? התשובה שלילית.

החברות יודעות היטב שהצרכן יסלח להן, כל עוד יקבל תיקון זריז; הזיכרון שלו קצר מאוד, כשמדובר במותגים שהוא אוהב. ושניים מהמותגים הכי אהובים בשטח הם אפל וגוגל. לחברות הללו יש ציבור גדול, עצום ורב שמחכה למוצרים ולשירותים שלהן, ושמח לשלם עליהם בכסף טוב או בגישה כמעט בלתי מוגבלת למידע הפרטי שלו. התחרות גדולה ואיתה הלחץ - ולכן קורה שבדרך מהמפעל או עמדות התכנות משתבשים דברים. והמוצר מגיע ללקוח ללא בקרת איכות ראויה. איך אני יכול לקבוע שמדובר בכשל בקרת איכות? משום שאולי הגיוני שיהיו תקלות וליקויים בכל אצוות מכשירים, יש גבול מסוים לחומרת התקלות; זה לא שאם טלפון אחד מתוך אלף מגיע בלי מסך, המצב סבבה.

מקבוק פרו של אפל, צילום: הגר רבט מקבוק פרו של אפל | צילום: הגר רבט מקבוק פרו של אפל, צילום: הגר רבט

האחריות לבקרת האיכות מונחת על כתפי היצרן באופן טבעי: כאשר האיכות ירודה, יעברו הלקוחות ליצרן אחר. כך היה במשך שנים, ורגולטורים אהבו את הרעיון; טבע השוק פיקח על עצמו - ומעורבות משפטית נדרשה ריאקטיבית, רק במקרי תביעות. אבל מה עושים כשהמעבר לספק אחר הוא בעייתי בשביל הלקוח? למשל, כשכל היישומים שלו נבנו עבור האקוסיסטם של אפל, ומעבר לסביבה אחרת יהיה מסורבל ויקר? בואו ניקח את זה צעד הלאה: מה כשהמעבר הינו בלתי אפשרי? למשל, תאגיד שמאס בווינדוס מכל סיבה (למשל, בעיות גיבוי כפי שהתגלו לא מזמן) - מה יעשה, יקים את כל תשתית התוכנה שלו מחדש?

ולכן אני סבור שיש מקום למעורבות רגולטורית כלשהי. כיום יש לנו רק תקנים מקומים ובינלאומיים (למשל, אסור למכשירים להתלקח ספונטנית, למדה סמסונג בדרך הקשה) אך לא הגדרה למהו מוצר תקול. לא הגיוני שרגולטורים יבצעו ניתוח של כל מכשיר, שירות ואפליקציה שיוצאים לשוק ויכריעו האם הוא פועל כשורה; זה יעכב, ייקר ויפגע בתהליך ההשקה. בנוסף, ברור שרגולטור לא יוכל לעמוד בקצב השינויים בשוק. 

מערך ייצור חומרה במפעל פוקסקון בסין מערך ייצור חומרה במפעל פוקסקון בסין מערך ייצור חומרה במפעל פוקסקון בסין

אז איך אפשר לשפר את המצב? פשוט מאוד - עם גבולות גזרה. הוגן להגדיר ליקויים שהימצאותם תגדיר את המוצר כפגום מראשיתו; למשל - סמארטפון הוא מכשיר שנשען על התצוגה לקיום הממשק. אם יש מספר מינימלי של משתמשים שדיווחו על ליקוי תצוגה בולט - לא שני פיקסלים שרופים, אלא עיוות תצוגה ברור - ארע כשל בקרת איכות. עוד דוגמה: כשמכשיר לא מסוגל לבצע אפילו אחד מהדברים שהיצרן הבטיח בתיאור שלו באתר הרשמי, והתופעה חוזרת על עצמה? כשל בקרת איכות. וכן, אני חושב ששווה לנצל את ההזדמנות כדי לאלץ את החברות לקצת אמת בפרסום.

לראייתי, החקיקה צריכה לקבוע סט של מקרים ותגובות במקרה בו עונה מוצר להגדרה של "הושק כפגום": למשל, כמה תנאי בסיס - החברה לא תוכל חוקית להתעלם מטענות הציבור, ותהיה חייבת להגיב ולתקן ולפצות. היא לא תוכל למלא פיה מים ולכלול את התיקון בעדכון התוכנה הבא, היא לא תוכל לשלוף תירוצים. תהיה הגדרה ברורה לכך שהיא ביצעה טעות ושהתיקון לא יהיה תלוי בטוב ליבה או באינטרסים שלה, אלא באילוצי החוק. והתגובות? פשוט מאוד: חברה שמזלזלת בצרכנים שלה תפצה אותם בצורה נרחבת מאוד. הרגולטור לא יכול לקבוע את התמחור וטוב שכך - אבל מן הראוי שמוצרי פרימיום יספקו לצרכן תמורה לכספו, בטח ובטח כשמחירי הסמארטפונים כבר חצו את רף 1,100 הדולר. יש היגיון ברעיון האכיפה; חברה מציגה עצמה כספק פרימיום? זכותה. והוגן שתעמוד מאחורי החזות הזו.

השונאים ברינה

הרשת החברתית Gab, פלטפורמה שנולדה עבור אנשי ימין קיצוני בארה"ב ודומיהם, עברה כמה טלטלות לאחרונה. הרוצח המתועב מבית הכנסת בפיטסברג השתמש בה כדי להפיץ את התעמולה האנטי-יהודית שלו, וזכה בה לתמיכה של ניאו נאצים כמותו. בשל כך, זכתה Gab לביקורת קשה ואף נחסמה בידי פייפאל, מה שלא מאפשר לה לגייס כספים מתומכיה. עתה קפצה הנהלת גאב והודיעה שזהו, הגיעו זמנים חדשים: אנדרו טורבה, מייסד השירות, אמר שכ-200 משתמשי הרשת החברתית נחסמו לצמיתות, יותר מאלף פוסטים שקראו לאלימות נמחקו, ושמעכשיו הוא ושאר ההנהלה ידאגו שהפנאטים שגאב מטפחת יתנהגו יפה.

ניאו נאצי בהפגנה בארה"ב, צילום: גטי אימג ניאו נאצי בהפגנה בארה"ב | צילום: גטי אימג'ס ניאו נאצי בהפגנה בארה"ב, צילום: גטי אימג

לא מזמן העיף שירות האתרים GoDaddy את גאב משרתיו, בטענה שוואלה - הוא לא מוכן לארח ניאו נאצים. גאב חיפש לו שירות חלופי ובסוף מצא את Epik, חברת אחסון אתרים מוושינגטון. המנכ"ל שלה, אחד רוב מונסטר, סיפר לוול סטריט ג'ורנל שטורבה הבטיח לו ניטור משופר של תוכן השנאה.

אני קצת קרוע פה: מצד אחד, מתחשק לי לזעוק "העיפו אותם מהאינטרנט!" ולקוות שהניאו נאצים האיומים הללו יושתקו ולא יקבלו תמיכה מאף אחד. מצד שני, ברור לי שאם דבר כזה יקרה, הם פשוט ירדו למחתרת וישתמשו בקבוצות ווטסאפ, פורומים סגורים וכלים אחרים בהם לא ניתן יהיה לעקוב אחריהם ולגלות למשל, שהם מתכננים לפגוע במישהו. אבל לפני שחושבים על צנזורה - מה הסיכוי שגאב אכן תסנן את עצמה בעצמה? מה שינתה בנהלים?

התשובה הקצרה היא כלום. אחרי שישבתי וקראתי את כל מסמכי תנאי השימוש של גאב, אני יכול להעיד שהרשת החברתית אוסרת לעודד דרכה פגיעה באנשים, או על תרומה לפגיעה לפגיעה בבטיחות הזולת בכל דרך. מילים יפות מאוד - בתיאור קצר וקולע. המונח Hate Speach - תוכן שנאה, המקושר לא פעם לפשעי שנאה - לא מופיע בתנאי השימוש אף לא פעם אחת. נושאים אחרים, כמו ספאם למשל, זוכים לפירוט רב - כמו למשל, רשימת שבע דוגמאות שונות לספאם. אבל תוכן אלים? איומים? דברי שנאה? מה פתאום. גאב סומכת על הגולשים שלה.

וזו הסיבה שאני לא סומך על גאב: אנשים מגיעים אליה משום שהיא מאפשרת להם להפיץ תוכן שנאה, לארגן הפגנות ואירועי שנאה, לשנוא יחד, לריב על מי שונא יותר, ואז להגיע להסכמה שהעיקר שכולם שונאים את אותו הדבר. אני מקווה שה-FBI הניח את העיקבה המתבקשת על האתר הזה, ביב שופכין לימין קיצוני אלים ומסוכן.

קצרצרים

1. אמזון תתחיל למכור את מוצרי אפל החדשים בשירותיה המקוונים. עד כה, נמנעה מלעשות כן והסתפקה בלמכור מוצרים מדורות קודמים. למה שינתה את דעתה? כסף, כמובן: הגולשים אוהבים את מוצרי אפל, ואמזון אוהבת כשקונים דרכה. שתי החברות ידעו דרך חתחתים ביחסיהן: ב-2015 הפסיקה אמזון למכור את סטרימר האפל TV, משום שלא תאם לשירותי הווידאו של החברה (לפחות, לא בלי התעסקות בהגדרות וכוונונים מצד המשתמש); ובשנה לאחר מכן, תבעה אפל את אמזון על שאיפשרה מכירת מוצרי אפל מזופים בחנותה.

2. מיקרוסופט מעצימה את שובה לשוק הגיימינג: בסוף השבוע הודיעה שרכשה שני אולפני פיתוח משחקים - Obsidian שפיתח את Fallout: New Vegas ואת the Stick of Truth מסדרת סאות'פארק, ואת אולפן inXile שפיתח את משחק התפקידים Wasteland 2. מתחילת השנה רכשה מיקרוסופט חמישה אולפנים שכאלה, שמתמחים בסוגים שונים של משחקים. החברה הבינה ששוק הגיימינג דוהר קדימה, ושרווחי החומרה שלה (קונסולת האקסבוקס, ורכישות מחשבי גיימינג דרך חנותה) הם כעין וכאפס לעומת מה שתוכל להרוויח מפעילות תוכנה; מכירת המשחק היא רק תחילת התהליך - גיימרים רוכשים טובין וירטואליים, שירותים שונים, כותרי המשך ועוד; ולמה לה למיקרוסופט להשאיר את ההון הזה בידי מישהו אחר?

3. נסיים בפינת ההמצאה המיותרת של השבוע: סוכנות הידיעות הממשלתית של סין חשפה בשבוע שעבר תוכנה שמאפשרת לקחת הקלטת שדרן טלוויזיה ולשתול דברים בפי הדובר. התוכנה נשענת על שילוב בין אנימציה ממוחשבת וסינתוז קול, כדי לנסות להציג וידאו אמין של שדרן שיגיד כל מה שיגדירו לו. מה כל כך מיותר פה? ובכן, מדובר בסין - מדינה בה שדרני החדשות אומרים גם כך כל מה שיגדירו להם, ובעלי משמעת וציות שלא יביישו תוכנות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות