אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אותו אוטו, אבל הרבה יותר דלק צילום: שאטרסטוק

אותו אוטו, אבל הרבה יותר דלק

תקינה חדשה למדידת זיהום אוויר שנכנסה לתוקף באירופה ובישראל אילצה את היצרנים לבצע שורת שינויים: מהצגת נתוני צריכת דלק קרובים יותר למציאות ועד החלפת מנועים לבעלי גרסה מוחלשת יותר. ואיך זה צפוי לגרום לכך שההנחות שיעניקו היבואנים בשנה הבאה יהיו נמוכות יותר

12.11.2018, 08:09 | תומר הדר

בימים אלה מתרחש בשוק הרכב הישראלי שינוי משמעותי, שמעטים מבחינים בו: מכוניות שנמכרות בישראל מחודש אוקטובר רשמו לפתע עליות בצריכת הדלק הרשמית ביחס למכוניות שנמכרו בישראל רק לפני שלושה חודשים, מגמה שרק התחזקה בחודש נובמבר. במקביל, שורת דגמים עברה שינויים מכניים מקיפים, למשל החלפה של תיבות הילוכים לתיבות מסוג חדש ומנועים עם הספק נמוך יותר. כל זה לא התרחש בתחילת שנת דגם חדשה, אלא ממש בימים אלה. מה קרה וכיצד?

הסיבה העיקרית לשינוי המסיבי הזה נקראת WLTP. ה־WLTP היא שיטה למדידת זיהום מכלי רכב שנהגתה באירופה ונכנסה לתוקף בספטמבר. האיחוד האירופי הגה אותה כבר לפני יותר משלוש שנים אך התוכנית נגנזה שוב ושוב בעקבות לחצים שהפעילו יצרני הרכב על האיחוד. ליצרני הרכב היתה סיבה טובה מאוד להפעיל לחץ: השיטה למדידת זיהום אוויר שהיתה נהוגה עד ספטמבר האחרון נקראת NEDC. מדובר בשיטה מיושנת למדי שבחנה את פליטת המזהמים וגם את צריכת הדלק של הרכב במעבדה סטרילית, שבה המכונית עברה סדרה של בדיקות שדימו נסיעה בכביש.

אלא שהבדיקות ההן היטיבו עם יצרני הרכב. למשל, ב־NEDC הרכב נבדק 20 דקות. ב־WLTP הרכב נבחן 30 דקות. המרחק שהרכב נסע במבחני NEDC היה 11 ק"מ. ב־WLTP מדובר במרחק של 23.2 ק"מ. בעוד שב־NEDC המהירות הממוצעת היתה 34 קמ"ש, בשיטה החדשה מדובר ב־46.5 קמ"ש.

מדידה בשיטה החדשה לא יושמה עד למשבר דיזלגייט, אותה פרשה משנת 2015, אז נתפסה חברת פולקסווגן כשהיא מרמה במבחני זיהום האוויר. פרשה זו החלישה באופן ניכר את לובי יצרני הרכב באיחוד האירופי ואפשרה הטמעה של השיטה החדשה באירופה, החל ב־1 בספטמבר השנה. השיטה הזו משפיעה על כל השווקים בעולם שפועלים לפי התקינה האירופית – וישראל בתוכם.

התקינה האירופית היא מכלול של אלפי חוקים וכללים הנוגעים לזיהום אוויר, בטיחות ועוד שתקפים לגבי כלי רכב. ה־WLTP אמנם נכנס לתוקף באירופה בספטמבר אך לישראל נדרש יותר זמן. לפי החוק בישראל, ליבואני הרכב היה מותר לייבא ארצה מכוניות שיוצרו בהתאם לשיטה הישנה – ה־NEDC – עד 30.9.2018. כלומר כיום מותר למכור בישראל עדיין מכוניות שעומדות בתקן הישן אך חלק גדול מיבואני הרכב מוכרים כבר מכוניות בתקן החדש והמדויק יותר. מדובר במכוניות שיצרני הרכב "אגרו" בתקן הישן ומכרו למשווקים שלהם ביולי ואוגוסט, לפני שהם שינו את קווי היצור כדי לייצר מכוניות שיהיו יותר נקיות. ל־WLTP יש עוד אפקט חשוב: הוא גורם ליצרני הרכב לייצר מכוניות שהן נקיות יותר. כי היצרנים רוצים כמובן לעבור את בדיקות הזיהום בהצלחה. מכוניות נקיות יותר צורכות פחות דלק והרווח הוא כמובן של הצרכן. 

מה קרה למנוע

ה־WLTP גוזר על יצרני הרכב בעולם – וכתוצאה מכך גם בישראל – שינויים טכניים ומכניים, לצד שינוי של צריכת הדלק בדגמי מכוניותיהם. מעטים הם הישראלים שישימו לב למשל שהמכונית שהם רוצים לרכוש מצוידת באותו מנוע, אך בגרסה מוחלשת. או לסירוגין מצוידת במנוע חדש שעד לפני כחודשיים לא ממש הוצע על ידי היצרן.

כדי להתאים את המנועים לתקן החדש הוכנסו שינויים רבים כגון שיפור של ממירים קטליטיים, שינוי יחס דחיסה, שינויי מערכות הזרקה ומערכות בקרה כגון מחשבי מנוע. ההספק יורד בין היתר לנוכח העובדה שאמצעי בקרת הזיהום שמותקנים על המנועים הם יותר מגבילים. כלומר כאשר מנוע שורף פחות דלק (ולכן יותר נקי) הוא גם מייצר פחות כוח.

כאן יצרני הרכב מתחלקים לשניים: אלה שיש להם את היכולת לנקות את המנועים הקיימים שלהם, כלומר להרכיב עליהם חלקים שיהפכו את פליטת הזיהום שלהם ליותר נקיה, או לסירוגין אלה שפשוט לא יכולים להמשיך עם המנועים הקיימים ולכן חייבים להציג מנועים חדשים לחלוטין.

בין הנפגעים העיקריים מן הצורך לנקות את המנועים נמנים גם יצרני רכבי היוקרה וגם היצרנים העממיים. פרט ליבואניות וולוו ולקסוס, שמסרו את כל הנתונים, יתר יבואני רכבי היוקרה, כלומר מרצדס, ב.מ.וו ואאודי בחרו למסור נתונים מלאים אודות הדגמים שישתנו, או ייגרעו מן השוק הישראלי.

מנתוני לקסוס עולה לדוגמה כי מכונית הספורט LC500 תאבד כמה סוסים והספק מנועה יירד מ־477 ל־464 כוחות סוס, הכל כדי להפחית את הזיהום. בוולוו XC90, רכב הכביש שטח הבכיר של וולוו, יורד כוח המנוע בגרסת ה־T6 מ־320 ל־310 כוחות סוס. בגרסת ה־T8 הבכירה שמצוידת גם במערכת עזר חשמלית יורד ההספק מ־407 כוחות סוס ל־389.

השינויים לא מתבטאים רק בירידה בכוח המנוע בדגמי יוקרה. במקרים אחרים יצרני הרכב נדרשים להחליף מנועים שלמים כדי לעמוד בתקנות. כך למשל גרסת הבסיס של סקודה קודיאק, מרכבי הכביש שטח הפופולריים בישראל, צוידה עד כה במנוע טורבו בנפח 1.4 ליטרים שהפיק 150 כוחות סוס. כעת לפתע מתווספים לקודיאק עוד 100 סמ"ק לנפח המנוע, אך ההספק נותר כשהיה: 150 כוחות סוס. שינוי זה תקף גם לגבי סקודה אוקטביה, שצוידה במנוע בנפח 1.4 ליטרים וכעת אינה קיימת עוד עם מנוע זה, אלא עם מנוע בנפח 1.5 ליטרים. גם מנועי ה־1.8 של סקודה נעלמו והוחלפו במנועי 2.0 ליטרים.

כמה דלק הן באמת זוללות

השפעה מרכזית של WLTP על הישראלים היא בצריכת הדלק. בדיקת "כלכליסט" מעלה כי צריכת הדלק של חלק מהדגמים המיובאים לארץ שופרו וחלק נפגעו. בחלק ניכר מהמקרים השינוי בצריכת הדלק נובע משינוי בשיטת המדידה ולא משינויים מכניים — אך כעת מדובר בנתונים אמיתיים יותר בניגוד לנתונים שיצרני הרכב פרסמו עד כה.

מנתוני טויוטה עולה כי רוב הדגמים נפגעו על הנייר. כך, טויוטה אוריס ההיברידית שצריכת הדלק הממוצעת והמשולבת (עירוני ובינעירוני) שלה עד כה היתה 27.8 ק"מ לליטר ירדה ל־23.3 ק"מ לליטר. הקורולה הפופולרית שצרכה 17.9 ק"מ לליטר נוסעת כעת 16.9 ק"מ לליטר.

דגמים אחרים שככל הנראה כבר עודכנו, כלומר היצרן ביצע בהם את השינויים המכניים, לא נפגעו כלל. למשל טויוטה CHR לגם ליטר בנזין ל־26.3 ק"מ בעבר וגם כיום. בסקודה, הראפיד 1.0 נסעה בשיטה הישנה 21.7 ק"מ על ליטר בנזין וכעת היא נוסעת 20.8. סיאט איביזה צרכה 21.1 ק"מ לליטר, כעת מדובר ב־20.4 ק"מ לליטר.

גם בהונדה ניכרים שינוים רבים בצריכת הדלק הממוצעת כמו גם בפיג'ו ובסיטרואן, אך בפיג'ו וסיטרואן בוצעו כבר שינויים במנועים – שהופכים אותם דווקא ליותר יעילים. למשל, פיג'ו 3008 דיזל שצרכה ליטר ל־23.8 ק"מ צורכת כעת 25 ק"מ לליטר. חלק מן היבואנים סירבו למסור נתונים אודות השינויים. כך, יבואני סובארו, פיאט, מאזדה, סוזוקי ואחרים סירבו להתייחס לשינויים בצריכת הדלק ובנתונים הטכניים של המכוניות.

פער של 300 דולר במחיר

חלק מהמכוניות שמשווקות כיום בישראל דווקא עומדות בתקן הזיהום הישן ה־NEDC, אף שהן בפועל חדשות לחלוטין. הסיבה היא שליבואני הרכב בישראל הוענקה אורכה להצטייד ולמכור מכוניות שיוצרו לפני 1 בספטמבר. אך חלק ממכוניות אלו כוללות שינויים שהכניסו בהן יצרניהן כדי להופכן ליעילות ונקיות יותר. היבואנים לא ממהרים לחשוף אילו מכוניות עומדות בתקינה החדשה ואילו בישנה. כך, קבוצת קרסו, המייבאת את רכבי רנו־ניסאן ודאצ'יה, עדיין משווקת מכוניות בתקינה הישנה — מהלך משתלם היות והיבואניות רוכשות מכוניות מסוג זה במחיר נמוך יותר.

בענף מעריכים כי מכוניות העומדות בתקן WLTP החדש יקרות בכיותר מ־300 דולר ממקבילותיהן בתקינה הישנה, סכום שיכול להגיע ל־2%–3% ממחירה של מכונית ללא מס. מסיבה זו מנסים יבואנים רבים להציף את ציי הרכב במכוניות בתקינה הישנה. כתוצאה שוק הרכב המקומי של 2019 יכלול ציי רכב עמוסי מכוניות שסופקו בסוף 2018 וההנחות שיעניקו יבואני הרבה בשנה הבאה יהיו נמוכות משמעותית.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



9 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

9.
אני רכשתי יונדאי איוניק, בנסיעה רגועה אני מגיע ל1000 ק"מ למיכל
אחלה רכב מעניק הרבה יותר בטיחות מכל הרכבים שבדקתי, ניסיתי את סקודה סיאט גיפ סיאט אייביזה טובה אבל קטנה למשפחה, הבעיה היחידה של האיוניק שלא ניתן לחבר וו גרירה וכמעט בלתי אפשרי להתקין מתקן לאופנים על החלק האחורי, ולהרכיב מגלשים על הגג לא מתאים לי, מכוער ומגושם. יותר קל לקפל מושבים אבל אז לא ניתן להסיע ילדים
דוד  |  07.02.19
לכל התגובות