שלום כיתה קריפטו: המנהל שהפך את בית הספר למכרה את'ריום

שובר שורות קוד

לפני שנה וחצי הגיע קרוב משפחה לביקור בביתו של ליי חווה, מנהל חטיבת ביניים בעיר צ‘אנג'ואו שבמחוז חונאן במרכז סין. קרוב המשפחה סיפר לחווה ולאשתו על האפשרות להרוויח כסף טוב מכריית המטבע הקריפטו את‘ריום ושניהם התלהבו. לפי דיווח שהתפרסם באתר של תחנת רדיו מקומית בשבוע שעבר, הזוג רכש מכונה ראשונה לכרייה בהשקעה של כ-10,000 יואן (5,275 שקל), אך לאחר שהחלה עבודת הכרייה גילה הבעל שחשבון החשמל המשפחתי תופח מעל המשוער. אז הוא העביר את המכונה לבית הספר, שם הוא יכול היה ליהנות מאינטרנט וחשמל חינמי.

בהמשך רכש המנהל עוד שבע מכונות כרייה. כדי שיהיה מספיק מקום למכונות הנוספות הוא העביר אותן מהמעונות לאחת ממעבדות המחשבים בבית הספר. גם סגן מנהל בית הספר הצטרף לחגיגה ורכש בעזרת המנהל וקרוב משפחתו מכונת כרייה אחת נוספת לעצמו. במהרה התחילו להתעורר בעיות כשחשבון החשמל של בית הספר כולו הלך וגדל.

כאשר אחד המורים, האחראי על התשתיות בבית הספר, תהה לגבי החשבונות הגבוהים, נפנף אותו המנהל בטענה כי הסיבה היא שימוש יתר במערכת המיזוג והחימום. ההערכה היא שמכרה האת‘ריום של המנהל וסגנו הגדיל את חשבון החשמל של בית הספר ב-16 אלף יואן (8,400 שקל) במשך שנה של פעילות, תכל'ס כסף יחסית קטן. במקביל הרגישו המורים בבית הספר כי קצב הגלישה בבית הספר מאט באופן שפוגע בשיעורי המחשבים והתלוננו על רעשי זמזום מוזרים שבוקעים מהמעבדה גם בלילה וגם בחגים וחופשות.

בסוף היה מי שהלשין לשלטונות על המתרחש בבית הספר ואחרי חקירה הוחלט לפטר את המנהל מתפקידו בחודש אוקטובר בגין שימוש במתקני בית הספר לעשיית רווח אישי.

סגן המנהל יצא בזול עם נזיפה משמעתית בלבד, עונש קל במיוחד בהתחשב בכך שסין לא ממש מחבבת את עסקי המטבעות הווירטואליים ונקטה בשורה של צעדים לצמצום כריית המטבעות בשטחה. גם הרווחים שקיבלו השניים הוחרמו לפי הדיווח, אף שלא בטוח שהיו גבוהים במיוחד. כורי הקריפטו מקבלים תשלום במטבע שאותו הם כורים, אבל שער האת‘ריום ירד בחדות מינואר, אז עמד על 1,400 דולר, ל-212 דולר כיום.

הסיפור הזה נשמע אולי מוזר מכדי להיות אמיתי - אבל צריך לקחת בחשבון כי בסין מקובל לעבוד בשתי עבודות במקביל או להחזיק עסק צדדי מכניס בנוסף למשרה הרשמית, כחלק מרוח היזמות הסינית הכללית והסגידה הקיצונית לממון במדינה. מנהל בית הספר לקח את זה לקיצוניות, כזו שמצדיקה בהחלט סדרת המשך ל“שובר שורות“.

נטפליקס מוותרת על מיליוני הודים

בחודש האחרון הסתובבה ספקולציה בכלי התקשורת בהודו כי נטפליקס עומדת להציע חבילה מוזלת לקהל המקומי. מכיוון שסין לא ממש נלהבת לאפשר לחברות מדיה מערביות לעבוד בשטחה, הודו נחשבת למנוע הצמיחה הגדול הבא של ענקית הסטרימינג האמריקאית. לנטפליקס יש כיום יותר מ-130 מיליון מינויים בעולם, ומנכ“ל החברה ריד הייסטינגס אמר בעבר כי 100 מיליון הלקוחות הבאים של החברה יבואו מהודו. אלא שהיום, שנתיים וחצי אחרי שנכנסה להודו, יש לחברה פחות ממיליון לקוחות בסין.

אחת הסיבות המרכזיות לחדירה המוגבלת של נטפליקס היא מחירי המנויים הגבוהים שעומדים על 500-800 רופי לחודש (6.9-11 דולר), לא זול בהרבה מהמחירים בארה“ב (7.9-13.99 דולר), שם ההשכר הממוצע גבוה פי 10 מאשר בהודו. הספקולציות על הורדת המחירים החלו כשמנהל המוצר הראשי של נטפליקס גרג פיטרס אמר בחודש שעבר: "אנחנו מנסים מודלים אחרים של תמחור, לא רק בהודו אלא גם מסביב לעולם, מה שיאפשר לנו חדירה רחבה יותר בעזרת חבילה זולה יותר".

אבל למנכ“ל הייסטינגס כנראה לא באמת אכפת מחדירה רחבה. לאחרונה הסביר שדברי המנהלים בחברה הובנו לא נכון ולנטפליקס אין שום כוונה להוריד מחירים בהודו בזמן הקרוב. שאר התשובות של הייסטינגס הם פשוט מופת של ראיה צרה של מי שלא ממש מבין את ההבדלים הכלכליים בין הודו לארה"ב ואירופה. לפי המנכ“ל, החברה בכלל לא פונה למיליארד הודים אלא רק לבתים שצורכים בידור באנגלית, שם השכר גבוה יותר. חוץ מזה המחיר של חבילה בנטפליקס שווה ל-2-3 כרטיסים לקולנוע בחודש בלבד. לשם ההשוואה בארה“ב מנוי לנטפליקס עולה בערך כמו כרטיס אחד לקולנוע. הייסטינגס הוסיף כי הפיזור של המנויים בין תוכניות התעריפים בהודו דומה לארה“ב, מה שמעיד כי לחברה אין בעיית תמחור "אחרת כולם היו בתוכנית הזולה".

אולי בנטפליקס חוששים כי הוזלת מחירים תוביל משתמשים במדינות אחרות להתחבר דרך האתר ההודי. כמובן שיש לחברה זכות לקבוע כל מחיר שתרצה ולמצב את עצמם כשירות פרימיום, אם זה מה שבא להם. נטפליקס משקיעה בהפקות גדולות בהודו אבל הגישה הדי יהירה של הייסטינגס משדרת חוסר רצון של החברה להתאים את עצמה לשווקים שונים מזה האמריקאי. למזלם של ההודים יש להם אפשרות לבחור מעשרות שירותי לוויין וסטרימינג זולים אחרים.

קצרצרים

1. מתי בפעם האחרונה שמעתם על סטארט-אפ מצליח מהונג קונג? העיר שהיתה פעם שלושה צעדים לפני שאר חלקי סין, איבדה עם השנים את ההובלה לחלקים אחרים בסין היבשתית, ובכל זאת מידי פעם הונג קונג מייצרת הצלחה. לפי דיווח של TechCrunch, טינק לאבס (Tink Labs), סטארט-אפ מהונג קונג שמספק סמארטפון ייעודי לאורחי מלונות, מגייס סבב של 300 מיליון דולר. ההשקעה תהפוך את טינק לאבס, שבין המשקיעים בו נמנים סופטבנק היפנית ופוקסקון מטייוואן, ליוניקורן עם שווי של 1.5 מיליארד דולר. על פניו המוצר של טינק לאבס לא נשמע חדשני כל כך: החברה מספקת סמארטפונים יעודיים לאורחי בתי מלון ברחבי העולם, המאפשרים להם לגלוש ולעשות שיחות בינלאומיות בתעריף השכרה של דולר ליום. מנכ“ל החברה, טרנס קוואן, רק בן 26, הגה את הרעיון לאחר שחזר מחופשה באירופה עם חשבון טלפון מנופח. הסמארטפון הייעודי של טינק לאבס כולל גם אפשרות להזמין שירות חדרים ושירותים אחרים עוד לפני שהגעת לחדר, חיוג מהיר לחדרים אחרים במלון ומדריכי טיולים מקומיים. זה נשמע די מיושן ומשהו שעדיף היה לפתור בעזרת אפליקציה ייעודית לטלפון, אך משום מה שירותי ההשכרה האלו של סמארטפונים תופסים ו-12 מיליון לקוחות כבר השתמשו בהם ברשתות כמו שרתון, נובוטל והולידי אין. יכול להיות שיש אנשים שעדיין מסתבכים בקניית כרטיס סים מקומי?

2. לצנזורה הסינית יש לא מעט כלים כדי לשמור על האווירה "הטהורה והחיובית" באינטרנט, כפי שמגדירים זאת המנהיגים במדינה. השלטונות יכולים להורות לחברות המדיה למחוק תכנים או לצנזר מילות חיפוש לא ראויות, כמו פו הדוב. בהודעה שפרסמה סינה וויבו, החברה המפעילה את הטוויטר הסיני, בשבוע שעבר נחשף מנגנון חדש שניתן לשלטונות. סינה מסרה כי כעת יוכלו 1,322 גופים ממשלתיים רשמיים ועוד 1,638 גופי מדיה מאושרים לסמן באופן עצמאי פוסטים ופרסומים לא אמיתיים או מטעים. לאחר מכן תופיע הערה מתחת לפוסט, כולל הסבר מי הגוף שסימן את הציוץ כלא אמיתי ולמה. כל זה בלי לקבל אישור או לעבור דרך סינה עצמה. "חשבונות מדיה וחשבונות ממשלתיים לא רק יוכלו לספק מידע, אלא יוכלו להשתתף בניהול התוכן של הפלטפורמה שלנו", מסרה וויבו בהודעה בבלוג שלה. מזל טוב, כנראה שהשלב הבא הוא לתת לממשלה לנהל את הפלטפורמה כולה או שאנחנו שם כבר?

3. יום הרווקים הסיני הסתיים, שיא המכירות של עליבאבא שוב נשבר ועכשיו השליחים הסינים (בסינית קוראים להם "קווידי") נשארו עם העבודה המלוכלכת של חלוקת מאות מיליוני חבילות ברחבי המדינה. לפי סקר שכר שפרסם השבוע 58, אחד מלוחות פרסום המודעות המובילים בסין, הצמיחה במסחר האלקטרוני בסין והביקוש הגדל לשליחים בסין דוחף את השכר של השליחים הסינים כלפי מעלה. לפי הסקר, בחלק מהערים הביקוש לשליחים גדל בתוך שנה ביותר מ-70%. נכון לאוקטובר השנה עמד השכר הממוצע של שליח בסין על 7,169 יואן לחודש (3,780 שקל), עלייה של 8.5% בהשוואה לחודש המקביל אשתקד. אבל הנתון המדהים ביותר בסקר הוא כי שכר השליחים בערים מסוימות בסין גבוה מהשכר הממוצע של מתכנתים. למשל בעיר גואנגג'ואו בדרום סין, אחת הבירות תעשיית ההייטק הסינית, השכר הממוצע של מתכנת עמד על 6,572 יואן (3,466 שקל) בחודש שעבר, לעומת זאת שליח הכניס 7,368 יואן (3,886 שקל) בממוצע. אפילו בשנחאי, שם שכר מתכנתים הוא מהגבוהים במדינה, 8,508 יואן (4,487 שקל) לחודש, השליחים לא מפגרים הרבה מאחור עם 8,200 יואן לחודש (4,510 שקל). מהפכת מסחר אלקטרוני אמנם צריכה מתכנתים אבל קודם כל היא צריכה שליחים, הרבה מאוד שליחים. חוץ מזה כנראה שהם עובדים לא פחות, ואולי אפילו יותר קשה, מהמתכנתים, אז למה שירוויחו פחות?