צילום: עמית שאבי
"אני הש"ג של רכבת התקלות"
ערן זפוליו היה מנהל עבודה בקו הרכבת ירושלים־תל אביב וחשף השבוע שורה של תקלות. האופן שבו הרכבת טיפלה, לדבריו, בדיווחים שלו על סכנות מעורר שאלות מטרידות
ההופעה של ערן זפוליו (48) בוועדת הכלכלה בכנסת השבוע עוררה הדים, אבל נדמה שהמשמעות של הדברים שתיאר לא זכתה למלוא תשומת הלב. והיא דרמטית מאוד.
זפוליו הועסק כמנהל עבודה בקו החדש של רכבת ישראל, ירושלים־תל אביב, שמופעל כרגע רק עד נתב"ג והוא רצוף תקלות ובעיות בטיחות. רק השבוע, למשל, התברר שאחד הקטרים תקול ומספר הרכבות צומצם, כשההודעה לנוסעים הגיעה רק אחרי ביטול של כמה נסיעות. בשבועות הקודמים אירעו תקלות נוספות, לדוגמה רכבת שנתקעה במנהרה למשך שעות אחדות, כשעליה 150 נוסעים. ומדובר, נזכיר, בפרויקט לחיבור תל אביב לירושלים באמצעות מסילה חשמלית, שנמשך כבר 17 שנה ועדיין לא הושלם, שהתקציב שלו הוכפל וכבר הגיע ל־7 מיליארד שקל, ושההשקה שלו נעשתה בטרם עת בלחץ שר התחבורה ישראל כץ.
להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה
לחץ כאן
המעסיקה של זפוליו בפרויקט היתה קבלנית החשמל הספרדית SEMI, אבל הוא עבד בפועל רק כ־60 ימים. בכנסת הוא תיאר איך חתם בכל ערב על יומן עבודה מלא ליקויים: ציוד שלא מתאים לעבודה, עובדים שהועסקו בניגוד לחוק (קטינים או ללא תעודת זהות) וכמעט תאונה. ועדת הכלכלה מתכננת לקיים דיונים נוספים בנושא, ומשרד מבקר המדינה כבר הודיע שיבדוק אותו בעצמו.
למה ההעסקה שלך כמנהל עבודה הופסקה?
"פוטרתי כי פתחתי את הפה. ידעתי שזה מה שיקרה, ואכן זומנתי לשימוע אצל חברת כוח האדם, פירטתי את כל הליקויים, ובסוף פוטרתי. פניתי למנכ"ל הרכבת לא פעם ולא פעמיים כדי שיחקור את הבעיות שם, והוא לא עשה עם זה כלום. פניתי לסמנכ"ל הבטיחות, וגם הוא לא עשה עם זה כלום. העברתי לשם הכל בכתב, יש לי העתקים".
ומה הנהלת הרכבת עשתה עם הדיווחים שלך?
"חודש וחצי נציגי הרכבת לא היו מוכנים לבדוק את הטיעונים שלי. החברה נמנעה מלחקור את הדברים, גם את הכמעט תאונה בדקו רק בבדיקה פנימית. אתה רוצה שמנכ"ל הרכבת יתקע לעצמו? לכולם יש אינטרס להמשיך לעבוד. אז אחרי שראיתי שברכבת לא מתייחסים אליי, פניתי לוועדת הכלכלה".
איך בפועל הטיפול בתקלות שהתרעת עליהן היה אמור להתנהל?
"מנהל העבודה אחראי לצד האנושי בשטח, והעליתי את הטיעונים שלי כדי שלאנשים שלי, לעובדים, יהיו תנאים שיאפשרו להם לחזור הביתה בשלום. חתמתי על טופסי עבודה עם הערה שמשהו לא תקין, דאגתי לעשות את זה. וכשזה קורה צריך להגיע ממונה בטיחות של סמי או של WSP, החברה שעושה את התיאומים בין הרכבת לקבלן. אבל זה לא קרה, וליקויי הבטיחות לא טופלו. הודעתי גם לממונה על הבטיחות במשרד העבודה. אבל בסופו של דבר אם יש תקלה היא נופלת עליי, לא על ממוני הבטיחות. החוק שם אותי שם כחזית ראשונה, נגיד שאני הש"ג. אם היתה מתרחשת תאונה, גם אם לא הייתי נכנס לבית סוהר העלות של עורכי הדין זה הרבה מעבר למה שמשלמים לי".
מה קרה בכמעט תאונה?
"מרחק של 20 ס"מ בין רכבת נוסעים לכלי עבודה שלנו, בקטע שבו עובדים על חשמול המסילה בין תל אביב לנתב"ג. אסביר את זה בצורה פשוטה: בין המסילות יש נקודות מפגש, ויש ידית שנועלת את המסילה. אבל במקרה הזה היא היתה חצי פתוחה אז כלי העבודה שנסע על מסילה אחת ברח ממנה, בדיוק כשרכבת נוסעים —
עם אנשים עליה, שנסעו מהמרכז לנתב"ג — עברה על המסילה השנייה. המרחק היה של 20 ס"מ ביניהן. מנכ"ל הרכבת שחר איילון אמר לי ביציאה מוועדת הכלכלה שאת כל מה שסיפרתי הוא יודע, ושעל האירוע של כמעט תאונה הם עשו תחקיר פנימי. המסקנה היתה שעובד של הרכבת לא סגר את הידית כמו שצריך. בפועל כל מה שעשו זה לעצור את העבודה לזמן קצר, ואז המשיכו לנסוע. זה קרה לפני חודשיים, עוד לפני פתיחת הקו החשמלי מנתב"ג לירושלים".
מה הסיפור עם העסקת הקטינים?
"חלק מקבלני כוח האדם מגיעים מהפזורה הבדואית. אם חסר להם עובד, הם מביאים את מי שהם מוצאים, לעבודות כלליות — חפירות, העמסות, הרמות. אבל אסור להכניס קטינים לאתרי בנייה, ובכמה מקרים כשדיברתי על זה אמרו לי 'שב בשקט'. גם כשעובדים הגיעו ללא תעודת זהות, בניגוד לנדרש, הממונים עליי אמרו לי לעצום עין".
ועם הבעיות בציוד?
"בכל פרויקט בסדר גודל לאומי הדרישה הבסיסית היא להביא ציוד מכני הנדסי חדש. אבל פה הביאו ציוד משומש מרוסיה וכלים מאולתרים. אחד הכלים אפילו נשרף" (נציג הכבאות אישר את האירוע בוועדת הכלכלה).
תגיע גם לדיונים הבאים של ועדת הכלכלה שיעסקו בתקלות בקו הרכבת הזה?
"אני מקווה שכן".
מרכבת ישראל נמסר: "הרכבת רואה בבטיחות בעבודה ערך עליון, ואם מתגלים ליקויי בטיחות הרכבת דורשת מקבלניה לתקן את הטעון תיקון ולעמוד בסטנדרטים הבטיחותיים הגבוהים ביותר. כך מוקפד גם עם חברת סמי". סמי לא העבירה את תגובתה עד סגירת הגיליון.
13 תגובות לכתיבת תגובה